היחס בין אינטגרציה פוליטית לאינטגרציה כלכלית, באיחוד האירופי ואל מול ישראל.

תקציר העבודה:

אתחיל מן הקושי שבכתיבת עבודה מסוג זה. עבודה זו איננה היסטורית פרופר וישנה חשיבות רבה להווה (שמשתנה כל הזמן) ולעתיד, שאותו לצערי אינני יכול לחזות. כשחשבתי על נושא לעבודה, ניסיתי למצוא את הגורמים העיקריים שלדעתי השפיעו, ומשפיעים על האיחוד בכל שנות קיומו. הגעתי למסקנה שברצוני לחקור את הפן הכלכלי/מסחרי ואת הפן הפוליטי/מדיני באיחוד האירופי. וזאת מפני ששני אלו מהווים את הציר שעליו נע האיחוד מרגע הקמתו ועד היום. התקופה בה חשבתי על נושא לעבודה, הייתה מאוד מבטיחה ומעודדת לאיחוד האירופי ומדינותיו. בעקבות יחסי סחר מאוד פורים, מטבע אחיד (ברוב המדינות החברות), ורצון להפוך לגוש אחד גדול שיתחרה מול כלכלת ארצות הברית וסין, הסכימו רוב רובם של אזרחי 25 המדינות של אירופה המורחבת, כי על האיחוד האירופי לאמץ חוקה(1). כמובן, שרצון זה של האזרחים מגובה ומעודד על ידי ראשי המדינות שבאיחוד האירופי, ואלו העתידות להצטרף.
לכן, בתקופה אופטימית זו, בה הכול היה נראה ורוד מבחינת האיחוד, החלטתי לבדוק מה מוביל מדינות לוותר על עצמאותן המדינית והריבונית ולהפוך ולהיות חלק מגוש אחד. הנחתי שתהיה הסכמה גבוהה לאישרור החוקה, כי בסופו של דבר כל המדינות אמורות להרוויח מאיחוד זה, ואין ספק כי זה צעד מתבקש, לאור ההתפתחות של האיחוד האירופי(2).
הימים הראשונים של כתיבת העבודה (יוני 2005), הוכיחו כי אישרור החוקה יהיה קשה יותר מהמצופה(3), וייתכן כי לא כל המדינות יסכימו על אישרור החוקה במתכונתה הנוכחית. לרגע זה, לא ברור אם אזרחי צרפת יאשררו את החוקה. התנגדות הבוחר הצרפתי לחוקת האיחוד האירופי (אם תתרחש), תתפרש כהבעת אי אימון בשורת הרפורמות שמבצע הנשיא שיראק בצרפת, וכן כהבעת אי אמון ברצונו של הנשיא לצרף את טורקיה לאיחוד(4).
לאור זאת, ניתן להבין שכתיבת עבודה מסוג זה, בה העתיד איננו ברור, וישנם אינספור תרחישים לגבי ההווה, תהיה קשה פי עשרות מונים, מכל עבודה אחרת. לכן, חקירת האירועים בעבודתי תתרחש עד לנקודה זו: תחילת תהליך אישרור החוקה יוני 2005.
בעבודתי, אני אסקור את התהליכים העיקריים שהובילו עד נקודה זו, שנראית מבטיחה ומעודדת מאוד מבחינת האיחוד ומדינותיו, ומראה על רצון כנה של מדינות האיחוד, לוותר על חלק מריבונותן ולהפוך לענק פוליטי וכלכלי, המורכב מגוש מאוחד של מדינות האיחוד.
דרכי פעולתו של האיחוד נמדדות לרוב, בשני סוגים של פעולות המובילים לאינטגרציה. פעולות שהן על בסיס מדיני/פוליטי ופעולות שהן על בסיס כלכלי/מסחרי. זה נכון לגבי האיחוד והמדינות החברות בו (ואלו האמורות להצטרף), וזה נכון לגבי ישראל, שלרגע זה לא נראית כמועמדת להצטרף, אך עדיין נהנית מקשרים פורים עם האיחוד.
אם כן, שאלת המחקר של עבודה זו היא: היחס בין אינטגרציה פוליטית לאינטגרציה כלכלית, באיחוד האירופי ואל מול ישראל.
שאלת המחקר תכלול ניסיון להסביר ולהבין את ההתפתחות של שני סוגי האינטגרציה הללו באיחוד האירופי. האם קיים קשר בין שני סוגי אינטגרציה אלו? מה משפיע על מה מבחינת סדר ההתרחשויות? ובמקביל הרלוונטיות של הממצאים לקשרי ישראל, והאיחוד האירופי.
נקודת המוצא של שאלת המחקר היא שהאיחוד רואה למטרה להפוך לכוח משמעותי, בנושאי סחר, ובנושאים מדיניים פוליטיים. וזאת בכדי להפוך לכוח משמעותי במערכת הבינלאומית, ובכדי לקרוא תיגר על עוצמתה של ארה"ב וסין.
---------------------------------------------------------------------
1. כך עולה מתוך סקר , Eurobarometer שנערך בין ה-14 ל-23 בינואר שנת 2004 . מתוך אתר האינטרנט- http://www.eu-del.org.il/newsletter/hebrew/default.asp?edt_id=12&id=159
2. כמובן שניתן להתווכח על הנחה זו, אך מרבית החוקרים מבינים שהאיחוד צועד עם השנים לעבר אינטגרציה גבוהה יותר ויותר.
3. החוקה נולדה בתום מאמץ של שנתיים, תחת ניצוחו של נשיאה לשעבר של צרפת ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, כדי לייעל את תהליך קבלת ההחלטות באיחוד. הצורך בחוקה נולד לאחר שבהנהגת האיחוד הבינו ששלל האמנות וההסכמים שעליהם התבסס האיחוד, בן 15 המדינות, אינם מתאימים עוד לאיחוד מורחב בן 25 מדינות, ששואף להתרחב עוד בעתיד, ושיש צורך במסמך אב כוללני ומפורט. מתוך עיתון "הארץ", יום ראשון 19 ביוני 2005.
4. שם.

תוכן עניינים:
מבוא
סקירה היסטורית
סקירה תיאורטית
האיחוד וישראל - מקרי בוחן:
שנות ה-50-60
שנות ה-60-70
שנות ה-70-80
שנות ה-80-90
שנות ה-90-2005
טבלה מסכמת
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

האיחוד האירופי · ישראל · כלכלה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היחס בין אינטגרציה פוליטית לאינטגרציה כלכלית, באיחוד האירופי ואל מול ישראל.", סמינריון אודות "היחס בין אינטגרציה פוליטית לאינטגרציה כלכלית, באיחוד האירופי ואל מול ישראל." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.