הזכות לפרטיות

תקציר העבודה:

הזכות לפרטיות "THE RIGHT TO BE ALONE" מגלמת את אינטרס היחיד שלא להיות מוטרד בצנעת חייו ע"י אחרים. ההכרה בה אינה חדשה והיתה אף נחלתו של המשפט העיברי.
הגדרות שונות הוצעו לתביעת הפרט לשמירת פרטיותו. לצורך העניין הוקמה וועדה ממלכתית: "הוועדה להגנה בפני פגיעת בצינעת הפרט" שיו"ר שלה היה השופט יצחק כהן (מדינת ישראל, תשל"ז).
חוק הגנת הפרטיות התשמ"א1981- (ס"ח 18) הינו תולדה של מוסכמה חברתית שנתגבשה לאור מסקנות הוועדה הממלכתית לפיה הפרט זכאי להיעזב במנוחה ולהיות מוגן גם מעבר להגנה מפני חדירה פיזית לרשות היחיד.
היקף ההגנה האמורה באמצעות ההכרה המשפטית באינטרס לפרטיות הינו פונקציה של ההשקפה החברתית. היקף ההגנה תלוי בהתחשבות באינטרסים אחרים כגון אינטרס הציבור לדעת.
העוולה האזרחית של פגיעה בפרטיות תיווצר בהתקיים מספר יסודות מצטברים: פגיעה בפרטיות באחת הדרכים האמורות בסעיף 2 לחוק; העדר הסכמה מצד הנפגע לפגיעה בפרטיותו (סעיף 11 לחוק) והיות הפגיעה בפרטיות פגיעה שיש בה ממש (סעיף 6).

עבודה זו תתרכז בנושא פרטיותו של האדם הנקודות בהן הוא מתנגש עם איסור לשון הרע והזכות לשם טוב, וכן מול זכותו של הציבור לדעת.
העבודה תתחלק לראשי פרקים כדלקמן:
הגדרת חופש הביטוי ומהותו; הגדרת פרטיות ומהותה, זכות התקשורת מול הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת ובמיוחד אישי ציבור.
יש לציין כאן כי בכל מקרה של ניתוח העיתונות יש לזכור כי בישראל מרוכזת המדיה הכתובה בידי משפחות מעטות: מוזס נמרודי ושוקן, וזאת לאחר שדבר עומד להסגר, חדשות נסגר, והעיתונות הדתית כמעט ואינה עוסקת בהבאת פרטים "רכילותיים" חילוניים.

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. הגדרת פרטיות
3. חוק הגנת הפרטיות- ניתוח
4. התקשורת והזכות לפרטיות
5. זכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת
6. פרטיותם של אנשי ציבור
7. העברת מידע בין מוסדות ציבור
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

מקורות:

בורנשטיין שמואל, "הצצה-פגיעה בפרטיות" ,משפט וצבא, תשמ"ח, 8.
בן אליעזר יריב, הממלכה השביעית, המכללה למינהל, תשמ"ב.
בנדור אריאל, "חופש לשון הרע", משפטים, תשנ"א.
גביזון רות, "הזכות לפרטיות וכבוד", זכויות האדם בישראל, 1988.
גביזון רות, "איסור פרסום הפוגע בפרטיות, זכויות האזרח בישראל, ירושלים, תשמ"ב.
גורן דינה, התקשורת וזכויות הפרט, תל- אביב, תשמ"ט.
גורן דינה, חופש הביטוי, חופש הפרט וחופש העיתונות, תל-אביב, תשמ"ט.
גלוסקא מרדכי, "ועוד לשאלת חופש הביטוי", עיוני משפט,1978, 2.
דין וחשבון הוועדה להגנה בפני צנעת הפרט, מדינת ישראל, 1989.
"הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת", עיוני משפט, ינואר, 1983.
זמיר יצחק, "חירות הביטוי כנגד לשון הרע ואלימות מילולית", ספר זוסמן, ירושלים, תשמ"ד.
משגב חיים, "הזכות להיכנס לבית כדי לערוך בו חפוש", משפט פלילי, תשמ"ו, ט'.
סגל זאב, "הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת", עיוני משפט, ט', תשמ"ג.
פאל חיים, "זכות הציבור לא לדעת", הפרקליט, ל"ט, תש"ן.
רקמן עמנואל, "הזכות לפרטיות וכפיה דתית ביהדות", תקדים, תשנ"ב, ג-ד.
פרידמן פנינה, "שקר מפגיע ולשון הרע", הפרקליט, תשמ"ד, ל"ו.
מדריך לעובדי החדשות ברשות השידור, רשות השידור, 1986.
רטיג אברהם, "חופש הביטוי, הזכות לשם טוב וחוק איסור לשון הרע", משפטים, תשל"ט.
שחר יורם, "הביטחון הפרטי והדין", עיוני משפט, י"ג, תשמ"ח.
גביזון רות, הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת, עמוד 198.

תגים:

בפרטיות · חוק · פרט · חברה · פגיעה · יסוד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הזכות לפרטיות", סמינריון אודות "הזכות לפרטיות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.