היהודים בבריה"מ 70-50

תקציר העבודה:

תאור הלאום היהודי בבריה"מ
בשנים 1950-1970

ראשי פרקים hy0449 -

1.הצגת הנושא

2.הקדמה
א.בעית הלאומים ברוסיה הסובייטית
ב.הדת באידאולוגיה הסובייטית
ג.סקירה על התקופה הנדונה בעבודה.

3.דמוגרפיה

4.השכלה

5.משלח יד

6.הלשון

7.סיכום

8.ביבליוגרפיה

הצגת הנושא
מדינת ישראל קמה, בין השאר, על מנת לעזור ליהודים באשר הם להחלץ ממצבם
ולעלות לא"י. אחת ממקומות אלו היא בריה"מ לשעבר, בה חי חלק גדול מהעם
היהודי בתנאים קשים ביותר מבחינה רוחנית וחומרית, ולכן, אך טבעי הוא כי מדינת
ישראל תנסה לעזור להם.
מנגד קיימת בעית יחסי החוץ של ישראל. בריה"מ הקומוניסטית (לשעבר) מנסה
לעשות נפשות לקומוניזם, ואם במדינות ערב הדבר הצליח, באופן חלקי, הרי במדינת
ישראל, לאורך כל הדרך ישנה זיקה לעולם המערבי. לאור זאת אין לצפות כי יחסי
החוץ עם בריה"מ יהיו תקינים. עמדה זו תמכה במדיניותם של הפציפיסטיים.
לדוגמא, אדם שלא היה מן הממסד הישראלי, אולם בעל השפעה גדולה על הממסד
היהודי הבינלאומי- נחום גולדמן- עמד על כך שאסור לישראל בשום פנים ואופן
להיכנס לעימות ישיר בעניינים אלו. גולדמן היה באופן מסורתי בעל קו פרו-סובייטי
במובן מסוים; עוד לפני מלחמת העולם השניה, אך ביחוד במהלכה, הוא תמך
במדיניות של התקרבות והסתמכות על ברית המועצות שביכולתה היה לדעתו לסייע
רבות ליהודים ולישראל.
צינור מגע היו הקשרים עם האינטליגנציה היהודית. אנשים מסביבה זו היו מקבלים,
על פי התנאים והמגבלות, חומר הסברתי ואחר על ישראל, ציונות והיהדות.

מטרת עבודה זו היא לסקור את חיי היהודים בברית המועצות בשנות החמישים עד
שנות השבעים ולעמוד על מאפייניהם הדמוגרפים, הכלכליים, האורבנים והחברתים.
תכלית העבודה היא להעריך עד כמה היו מצבם ותנאי חייהם סבירים.
מירב הנתונים הדמוגרפיים מסתמכים על ספרו של אלטשולר מרדכי הקיבוץ היהודי
בברית המועצות בימנו.

מקורות:

3.6
אסטוניה
3.6
טורקמניה
2.2
ארמניה
0.5
"עובדים מדעיים"
ברובד העובדים המדעים שמספרו עלה בשנת 1975 על מליון ומאתיים אלף נפש, קיימת דיפרנציאציה רבה ברמת ההשכלה, בתפקידים וביוקרה חברתית של בני קבוצה זו. ההשתייכות לרוב העובדים המדעים נקבעת על ידי שני קריטריונים שאינם חופפים זה לזה. להלן שיעור הצמיחה השנתית הממוצעת של העובדים המדעים:
שנה
1956-1960
1961-1965
1966-1970
1971-1975
סה"כ
11.6
17.5
7.9
6.4
יהודים
7.2
11.5
4.3
1.6
יהודים ביחס לסה"כ
62.1
65.7
54.4
25
להלן אחוז העובדים המדעיים באוכלוסיה לפי לאומים, 1970 לכל 10,000 נפש:
הלאום
מכלל האוכלוסיה
מהאוכלוסיה העירונית
יהודים
299
303
בוריאטים
38
153
גרוזינים
57
129
קירגיזים
13
90
ארמנים
57
88
אסטים
47
85
לטים
42
79
אזרביאגנים
30
75
רוסים
47
70
ליטאים
31
66
קאזאחים
15
56
אוזבקים
13
53
אוקראינים
25
51
הלשון
קליטתם של עולי רוסיה בארץ בעבודה הינה קלה יחסית למרות קושי רב בלימוד השפה העברית. קליטתם הלשונית נמוכה משל שאר העולים בעיקר משום שאלו עולים חילוניים אשר לא ראו מימיהם צורת אות עברית לעומת עולים מארצות אמריקה ואירופה שלמדו בבית הספר עברית.
אין נתונים על שפת דיבור עיקרית אולם פעילי העליה הצהירו בשנת 1970 על שפת דיבורם:
שפה
אחוז
יהודית (עברית או אידיש)
4.5
רוסית
94.8
שפות אחרות
0.7
למרות שימוש בלשונות אחרים הצהירו רבים על שימוש בלשון יהודית כשפת אם או כלשון שניה. להלן הנתונים לשנת 1970, לפי רפובליקות:
רפובליקה
אחוז
רספס"ר
21.3
אוקראינה
20.3
בילורוסיה
28.3
אוזבקיסטאן
42.3
מולדביה
52.2
גרוזיה
24.1
אזרבאיג'ן
46.5
לטביה
49.4
קזאחסטאן
27.6
ליטא
63.0
טאדגקיסטאן
21.8
קירגיזיה
33.5
אסטוניה
24.8
טורקמניה
36.6
ארמניה
24.0
סיכום
עבודה זו סקרה את מעמד היהודים ומאפיינהם הכלכלים חברתיים בבריה"מ עד 1970.
הפרקים הראשונים סקרו את מעמד המיעוטים בכלל ומעמד היהודים בפרט, ונראה כי מעמד היהודים הושפע מיחסי בריה"מ-ישראל שהתנהלו מאז הקמה של מדינת ישראל בשלושה מישורים:
1. מישור המדיניות המזרח תיכונית והבינלאומית- בריה"מ תמכה בצד הערבי,למעט בתקופה קצרה.
2. מישור היחסים הדו-צדדים: יחסי המסחר והכלכלה, חילופי התיירות, תרבות ואומנות.
3. במישור הלאומנות- מלחמתם של השלטונות הסובייטים באהדה לישראל וברצונם של יהודים בבריה"מ לעלות לישראל הביאה לתעמולה אנטי-ישראלית חריפה בכללי התקשורת הסובייטים והשפיעה על החרפת היחסים בין שתי המדינות.
קיימת השפעה הדדית בין המדיניות הסובייטית לגבי הסכסוך הערבי-ישראלי לבין המדיניות כלפי יהודי בריה"מ, אך אין זהות בין השתיים. בזמן שבו הגיע לישראל נשק צכוסלובקיה באישור וביוזמה סובייטית נאסרו בבריה"מ יהודים או נשלחו לסיביר בעוון אהדה לציונות.
מבחינה דמוגרפית יצויין כי היהודים השתדלו תמיד להבטיח את מעמדם הכלכלי, הנגזר בברית המועצות באופן ישיר מהמעמד ההשכלתי. היהודים, יחסית לגויים, היו לאורך כל הדורות יותר משכילים, ואך טבעי הדבר כי בעת המהפכה ההשכלתית בבריה"מ הם יהיו המובילים. דבר זה מסביר מדוע הם הובילו מבחינה השכלתית.
מצב השכלתי זה יצר, לדעתי, מצב בו היהודים ישבו בעיקר בערים ולא בכפרים, ככל שזה אמור לגבי הרפובליקות האירופאיות: נתוני מפקד 1970 הראו כי בשנים 1968-1969 היה מאזן הגירה חיובי ברספס"ר וברפובליקות המערביות של בריה"מ על חשבון הרפובליקות הדרומיות.
לגבי ההשכלה לא חלו שינויים מרחיקי לכת, אם כי היו שינויים. השוואת הנתונים על רמות ההשכלה בקרב האוכלוסיה היהודית ובקרב כלל האוכלוסיה העירונית במפקד 1959 ובמפקד 1970 מלמדת כי הפער בין בעלי השכלה תיכונית בקרב היהודים לבין חלקן בכלל האוכלוסיה העירונית כמעט ונעלם בשנות השישים. גם הפער בין בעלי השכלה
גבוהה בקרב היהודים לבין חלקם בכלל האוכלוסיה העירונית הצטמצם בעשור הנדון.
מצבם הכלכלי של היהודים היה טוב, אם כי לא רבים מהם היו עשירים. הכלכלה הריכוזית לא נתנה לאזרחים אפשרות מחיה, אולם היהודים, בהיותם משכילים הצליחו להיות, בממוצע, מעל כלל האוכלוסיה.
מבחינת שמירה על המסורת, ככל שזה בא לידי ביטוי בדיבור עברית או שפה יהודית אחרת נמצא כי רובם דיברו רוסית. הדבר נבע כנראה מכורח המציאות.
ביבליוגרפיה
1. אלטשולר מרדכי, הקיבוץ היהודי בבריה"מ בימנו, הוצאת מגנס, ירושלים, תש"ם.
2. ארליך וולף, "מורשת לנין והמפלגה הקומוניסטית הישראלית, ערכים, 5, 1989.
3. גורבאצאוב מיכאיל, פרסטרויקה, ספרית מעריב, 1988.
4. גורביץ ברוך, "הבעיה הלאומית בבריה"מ", סקירה חודשית, 1981,12 .
5. רדליך ש., "יחסי ישראל בריה"מ והיהדות הסובייטית", יהודי ברית המועצות, 12, 1989.
6. רדליך ש., תחייה על תנאי, אוניברסיטת בן גוריון, 1990.
7.ROBERT V.DANIELS,FOUNDATIONS OF SOVIET TOTALITERISM N.Y.1972.
8.RUDOLF L.TOKES, DISSENT IN THE USSR,BALTIMORE UNIVERSITY, 1975.
רדליך ש., תחייה על תנאי, עמוד 124.
רדליך, "יחסי ישראל בריה"מ והיהדות הסובייטית", עמוד 261.
ארליך ו., "מורשת לנין והמפלגה הקומוניסטית הישראלית", עמוד 234.
גורבצוב מיכאיל, פרסטרויקה, 1991, פרק א'.
גורביץ ברוך, "הבעיה הלאומית בבריה"מ", עמוד 18.
ROBERT V.DANIELS,FOUNDATIONS OF SOVIET TOTALITERISM,P.23
RUDOLF L.TOKES DISSENT IN THE USSR, P.143
הנתונים לפרק זה נלקחו מספרו של אלטשולר, פרק ד'.
רוזנבאום יהודית, שני גלי עליה,עולי בריה"מ בשנות ה70- ובראשית שנות ה-90-אפיונים דמוגרפיים וסוציו-כלכליים,המשרד לקליטת עליה, האגף לתיכנון ומחקר,ינואר 1991. עמוד 18.
תפוצות ישראל, עמוד 36.
1

תגים:

ברית · הסובייטית · המועצות · יהודי · מזרח · אירופה · רוסיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היהודים בבריה"מ 70-50", סמינריון אודות "היהודים בבריה"מ 70-50" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.