מצבי משבר ושינוי בחיי המשפחה

תקציר העבודה:

מהם המאפיינים של תהליך משברי?
תהליך משברי הוא תהליך בו האדם עובר תקופה קשה. תהליך זה יכול להיות מושפע מאופי החברה בה הוא נמצא, מאופי התקרבות ולכן קשה לתת מאפיינם מיוחדים לתהליך.
את התהליך המשברי ניתן לזהות באדם, על פי ספרה של נירה כפיר על כך:
1.הלם רגשי בו האדם נתון במצב אותו אינו מכיר ולכן אינו מגיב.
2.הכרח לשנות הרגלים: האדם משתנה את הרגליו לאור המצב העגום.
3.הכרח לנקוט עמדה מייד על מנת לשנת את המצב.
4.עימות עם מצב חדש ומפחיד.
5.ירידה ביכולת החשיבה והריכוז וביכולת להטמיע מידע חדש (מראה על הקשר בין המח לכלל המערכות בגוף).
6.פגיעה קשה המערכת הערכית- קשה לצפות מה אדם כזה יכול לעשות.
7.תחושה של "אין מוצא והעדר חוש כיוון".
8.אובדן יכולת תכנון או צפיה של העתיד.
כפיר טוענת כי מצב משבר הם מצבים לא צפויים המשתקים את המערכת הפסיכולוגית. אם אין לאדם תגובה מוכנה הוא נכנס להלם בכל המובנים, ואז יכולות להיות התמוטטויות מערכות במובנים רבים.
למרות זאת הנחמה היא כי מצבי משבר מגיעים לעיתים רחוקות, לעומת מצבי לחץ המופיעים תדיר.
אדם במשבר חש בעיקר הלם, לאחר מכן כעס ולאחר מכן צער וסבל. התגובות האופייניות למשבר הן שלושה:
1.התעלמות ממידע.
2.סירוב להיעזר במערכות התמיכה הקבועות- תחושת הלבדיות.
3.היצמדות לפתרון אחד- תחושה של "אין מוצא" ושל סוף הדרך.
ההתעלמות ממידע היא בשל המצב החדש המהווה בחיינו המבירות וללא שליטה ומעמיד אותנו מיד לפני ההכרח לרכוש מידע חדש עליו ועל דרכי התמודדות עימו.
המצבים החדשים שבהם אנו דנים הם מצבי לחץ מעוררי חרדה.
יש שהאדם בוחר להתעלם ממידע חדש. ההתעלמות ממידע על מצב החדש קשורה בפתאומיות האירוע ובפרושו האסוני של המאורע החדש. האסון הוא בלתי נשלט מטבעו וכאשר האדם מאמין שאין לו עוד כל שליטה במתרחש, הוא מאבד עניין במידע. מידע הוא כח וכשהאדם סבור שאין לו כח שבעולם שישנה את המצב הוא מרגיש שאין לו בצורך במידע.
הפתאומיות של האירוע היא תוצאה של ההתעלמות ממידע. במקרים רבים אין היא אלא ראייה סובייקטיבית ולא תיאור מצב אמיתי.
שנית אדם אינו מעוניין להשתמש במערכות התמיכה הרגילות. שיווי המשקל של המערכת החברתית מול היחיד הוא איפוא תנאי הכרחי להתפתחות. במצב של משבר מתערער שיווי המשקל של המעגלים והם נופלים במפולת וקוברים תחתיהם את המרכז. המבנה כולו היה תלוי בחלקו. האדם הניצב במרכז הוא גם הריקמה המחברת את המעגלים ובלעדיו הם יפלו. מעגלי השייכות אלה, שאו תומכים בהם, הם גם תומכים בנו וכל עוד הם קיימים אין אנו חשים את לבדיות המרכז, אולם עקב פגיעה בהם אנו נשארים חשופים וערומים כמו מרכז מעגל ללא מעגל. בהיעדרו אנו נקודה ולכן אין אנו מעוניינים להסתמך על המערכות הרגילות.
המאפיין השלישי הוא היצמדות לפתרון אחד- תחושה של "אין מוצא" ושל סוף הדרך. ההוה הוא רצף שאין שליטה עליו. האדם במשבר חייו בהווה בלתי נסבלים הן. מאחר שאין הוא יכול להפריד בינו לבין העתיד- שכן אין הוא מרגיש שאפשר לתכנן את העתיד באופן שיהיה טוב יותר מן ההווה- אין הוא חפץ שיהיה עתיד כלל.
מהם המאפיינים של קבוצת הסיכון?
קבוצת הסיכון כוללת מספר מאפיינים אשר עלולים להחמיר את המצב ולהוביל למצבי משבר:
1.העמדת כל החיים על עניין אחד ויחיד- על העדיפות מספר 1 של האדם.
2.אי עיבוד ואי הטעמה של אסון מן העבר.
3.שמירה קיצונית ומשנית על איזון ותפיסה אסונית של כל שינוי בחיים.
יצויין כי אמונה בכח עליון דוגמת הקב"ה יכול לעזור הרבה.
נפרט כל אחד מהם:
1.יחודיותו של כל אדם קובעת את צורת התנהגותו. במהלך היומיומי של האדם האדם ניכר לפי עדותיו השונות והמגוונות אולם לעיתים האדם מצמצם את העדפותיו ומעמידם על דבר אחד בלבד. לדוגמא אדם האוהב נשים יפות ולפתע מרגיש כי לא יוכל להשיג אישה כזאת יכול להכנס למשבר עמוק. אדם כזה כל עולמו חרב עליו כאשר הוא מרגיש שלא מיצה את חייו. במצב כזה ההתאבדות היא נראית לעין וסבירה.
2.אסון קודם בלתי מעובד או בלתי מודחק יכול לגרום למשבר חזק. אפילו אסון מודחק אולם כאשר הוא חוזר ונשנה יכול לגרום לבעיות קשות.
הדחקה היא אחת הפתרונות לבעיות אלו אולם הדחקה אינה רצונית. מחקרים שנערכו העלו כי האדם המדחיק יכול לגרום לעצמו נזק בטווח הארוך.
3.השאיפה לאיזון- שאיפה זו היא בלתי ניתנת להבנה אצל רוב האנשם אולם ישנם כאלה שלא מסוגלים לסבול שינוי. אנשים כאלו הם בעיקר הרגילים באורח חיים מסוים לדוגמא רווקים זקנים שכל ימיהם חיו לבד, או קשישים הרגילים לשכונת מגוריהם. כאלה לא יסכימו לעבור אפילו לבית מרווח יותר.
האנשים החרדים מן השינוי ומנסים לעצור אותו הם האנשים המועדים למשבר.
מרוב חרדה הם נעשים אדישים ואינם מגיבים לאירועים ובכל כדי לשמר את המסגרת הקיימת, וכשאחזקה זו נעשית מטרה ודרך חיים, אזי כל שינוי, עצם, נושא בחובו סכנה של משבר. המאמץ לשמור על האיזון מעורר התנגדות מתמדת לשינוי ותגובה חריפה כלפי כל מה שנראה מאיים עליו.
יצויין כי יש אנשים שאפילו באמצע חייהם ולפעמים אף קודם לזה מחפשים את השלווה. השלווה נתפסת בעינהם כהיפוכו של השוני וההתפתחות, כמצב סטטי לעומת מצב דינמי.

מטרת העבודה
מטרת עבודתי זו היא לסקור את הבעיות הנוצרות אצל ילדים מתבגרים וטרום מתבגרים (גילאים 10-18) במשפחות בהן ההורים גרושים. לענין זה גרושים פרושו שאינם חיים ביחד מרצונם החופשי ולא מכורח המציאות: עבודה, מאסר, מוות, מחלה וכיו"ב.
בחרתי בנושא זה היות ויש לי נגיעה אישית אליו:הורי היו גרושים, והיתה לי אחות בגיל ההתבגרות שסבלה רבות מהפירוד בין הורי.
לסיכום יובא פרק על מדיניות טיפול משרד החינוך בנערים כאלו ועל הטיפול בהם להלכה ולמעשה.

תוכן העניינים:
1.מבוא והצגת הנושא

2.המקום שתופסים הילדים במארג המשפחתי
א. התפתחות היחס לילדים במשך השנים
ב. תיפקוד משפחות פרודות

3.ההמשגה אצל המתבגרים

4.גורמים וקשיי הסתגלות
א. לימודית
ב. רגשית
ג. חברתית

5.עמדות המתבגרים

6.הצעות להתמודדות מערכת החינוך

7.סיכום
8.ביבליוגרפיה

מקורות:

איילון עופרה, איזון עדין, השומר הצעיר, 1989.
איינהורן ציפי, דפוסי חברות קרובה ויכולת חברתית של מתבגרים להורים גרושים בהשוואה למתבגרים ממשפחות שלמות, אוניברסיטת בר-אילן, 1992.
אלכסנדרוביץ מלכה, "בעיות נפשיות אצל ילדי גירושין", הד הגן, נ"ג, 1988. (ע' 259).
בן משה רחל, הקשר בין זהות האני בגיל ההתבגרות, שלבי התפתחות קודמים והפרעות ריגשיות במשפחות בעלות סיכון גבוה ונמוך, אוניברסיטת בר-אילן, 1988.
גרוניך א., המשפחה בימי הביניים, ת"א, 1967.
הדס אילת, ציפיות מחיי הנישואים אצל בנות להורים גרושים, אוניברסיטת בר-אילן המחלקה לפסיכולוגיה, 1987 (עבודת מ.א).
לובובסקי דליה, השפעת הפירוד בין הורים על המתבגרים, אוניברסיטת בר-אילן, 1987.
משרד החינוך והתרבות, אתגר ההתבגרות, תל-אביב, 1990.
סמילנסקי ש., פסיכולוגיה וחינוך של ילדים להורים גרושים,ת"א, 1990.
צימרין,ח.,"למה הם עושים זאת?" בתוך: צ. חניתה, ילדים מוכים -בעייה רבת פנים,תל אביב: צ'ריקובר, 1985.
שגיא נ.,שיטת ההתערבות לסיוע לילדי גירושין במסגרת בית הספר התיכון, ירושלים, 1991.
COVERMAN, S. "EXPLAIMING HUSBAND'S PARTICIPATION IN DOMESTIC LABOR". THE SOCIOLOGICAL QUARTERLY 26
DURKHEIM E.,SUICIDE: A STUDY IN SOCIOLOGY, LONDON,1952.
MUSSEN P.H., CHILD DEVELOPMENT AND PERSONALITY, NEW YORK, 1984.
RAPAPORT G: THE DUAL CAREER FAMILY: A VARIANT.

תגים:

נער · גירושין · גיל · משפחתי · חיי · משפחה · ילד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מצבי משבר ושינוי בחיי המשפחה", סמינריון אודות "מצבי משבר ושינוי בחיי המשפחה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.