יחסי החוץ של בריה"מ בתקופת הדטאנט

תקציר העבודה:

המשבר שהתגלע בין המעצמות בתחילת שנות השבעים, תחילתו במשבר איזורי בין מצרים, סוריה וישראל. מאוחר יותר הוגדר משבר זה ע"י ניקסון, נשיא ארצות- הברית, כמשבר החמור ביותר מאז משבר קובה ב-1962". (קורדובה , עמ' 168).
המשבר עצמו המחיש את מגבלות מדיניות ה"דטאנט" ובסופו של דבר עזר ביצירת מאזן חולשה משולש באזור: ישראל הפכה להיות חלשה מבעבר ותלויה יותר בארה"ב, מצרים פנתה לארה"ב בתקווה שזו תסייע לה, וברית המועצות נדחקה מעמדת השפעה ממשית באיזור.
דהיינו, מטרת הממשל האמריקני לקנות לו עמדת בכורה במזה"ת הצליחה והמדיניות שננקטה בסוף המשבר הוכחה כהצלחה מדינית.
בספרות, ההתייחסות למשבר הגרעיני מקוטבת. מחד גיסא, יש הטוענים כי המשבר הינו תולדה ישירה של האיום הסובייטי להתערב במתרחש במזרח התיכון. מאידך גיסא יש המסבירים את המשבר הגרעיני כתולדה של מדיניות אמריקנית שבאה ליצור במכוון דימוי משברי. (קורדובה, עמ' 169).
חשוב גם לציין, שהראיה של המשבר הגרעיני בספרות, כפרי איום סובייטי, מושפעת לא במעט מהראיה המערבית את בריה"מ בצורה שלא פעם הינה לא אובייקטיבית ומייחסת למדיניות הסובייטית תוקפנות כנגד המערב בשם האידיאולוגיה הקומוניסטית.
מסוף מלחמת העולם השניה ועד תחילת שנות השבעים אנו עדים למאבק בין גושי במישור האסטרטגי. מאבק יקר ומאיים הבא לקבוע עובדות פוליטיות דרך הכח הצבאי.
שתי המעצמות הבינו שדבר זה הוא לרועץ להם ובמיוחד בריה"מ שהבינה שרוב התל"ג שלה מופנה ליצור נשק.
על רקע המאבק הבין גושי יש לראות את התקופה הידועה בשם תוכנית ברוך הראשונה של המאמץ הבין לאומי לפירוק החימוש על פני השנים משנת 1946 ועד 1953. בשנים אלו התמקדה הפעילות בתוכנית הראשונה לפרוק הנשק שהוגשה ע"י ארה"ב במסגרת האו"ם.
בספטמבר 1949 ערכה בריה"מ ניסוי גרעיני ראשון ומרגע זה ואילך היה ברור כי העולם נכנס למירוץ חימוש בעל איכות שונה ממה שקדם לו ואף לעידן חדש ביחסים הבין לאומיים - עידן האימה הגרעינית.
גם בבריה"מ הביאה החרדה הגרעינית למפנה בתפיסה האסטרטגית המדינית והצבאית. אם בשנת 1952 עדיין הצהיר סטאלין כי "המלחמה נגד האימפריאליזם היא בלתי נמנעת" הרי כבר בשנת 1953 מיד לאחר מותו נחשפו קיומם של חילוקי דעות חמורים בקרמלין סביב שאלת המרוץ.
בתחילת שנות השבעים אנו עדים לשיחות מעמיקות הידועות בשם סאל"ט 1 ו-2. מלחמת יום הכיפורים הביאה בכנפיה משבר שדעך במהירות אולם השאיר טעמו על פני כל שנות השבעים.
מטרת עבודתי זו היא לסקור את מהלכי שנות השבעים, את מניעיהם של הסובייטים לשחות סאל"ט, בפרט ולפרוק החימוש בכלל.

ראשי פרקים
א.הקדמה: סקירת החימוש הגרעיני עד שנות השבעים.
סקירת השיחות בשנות הששים ובשנות השבעים.
ב.מדיניות הדטאנט והשפעתה על המשבר הגרעיני.
ג.המניעים לשיחות בריה"מ מבחינת בריה"מ מול מניעיהם של
האמריקאים בשיחות.
ד.סיכום.
ה.ביבליוגרפיה.

מקורות:

ליבשיץ דוד התמורות בבריה"מ תל-אביב אוגוסט 1966.
שפירא ל. המפלגה הקומוניסטית הסובייטית תל-אביב 1961.
דיפלומטיה בצל העימות, בעריכת בנימין נויברגר (רמת-אביב, ת"א, האוניברסיטה הפתוחה, 1984).
שלמה נקדימון, סבירות נמוכה, (ת"א, רביבים , 1982).
אבא אבן, הדיפלומטיה החדשה, יחסים בינלאומיים בעידן המודרני", ת"א, 1985.
Sobel A. Kissinger And Detente, N.Y. 1975.
William B. Quandt, Decade of Decisions, California University, 1985.
Raymond L. Garthoff: Detente and conffontation U.S.A. 1985.
Shelezinger, "A Thousand days" The Riverside prees, Cambridge 1965, Cambridge 1977.
Galia Golan: Yom Kippor and after, Cambridge, 1977.
Crankshaw E. Khrushchev Remembers Boston 1970.
Breslauer G.W. Khrushchev And Brezhnev As Leaders Californua 1982.
Dovert Y.E Relations In Ussr N.Y. 1972.
Mccauly Martin Khrushchev And Khrushchevism Indana University Press 1987.
Westwood J.N Endurance And Endeavour Hong Kong 1988.
Wolf T.W Soviet Poer And Europe 1945-70 Baltimore 1970.
Yanovitch M. Work In The Soviet Union N.Y 1985.

תגים:

ברית · קפיטליסטית · המועצות · מירוץ · יחסים · בינלאומיים · מעצמה · רוסיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי החוץ של בריה"מ בתקופת הדטאנט", סמינריון אודות "יחסי החוץ של בריה"מ בתקופת הדטאנט" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.