השוואת שכר בין נשים לגברים בישראל

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. ההון האנושי
3. הגורמים לפער
4. פעולות נורמטיביות להקטנת הפער
5. בדיקה אמפירית
6. סיכום העבודה
7. ביבליוגרפיה

מבוא
לסגמנטציה לפי מין יש משמעויות שונות לגבי גברים ונשים. לגבי הגברים היא מסמלת "כדאיות תעסוקתית" מתוך בחירה חופשית ואילו לגבי הנשים זהו מצב כפוי של חוסר ברירה.
יתרונם של המועסקים במקצועות "גבריים" הוא מובהק. הם נהנים מהכנסות גבוהות היחסית. במגזר הפרטי רבים מהם עצמאיים ובארגונים גדולים רבים מהם ממונים על אחרים. הם עובדים במשרה מלאה, אינם נוטים להינתק משוק העבודה, נושאים בעול פרנסת המשפחה, תגמול העבודה שהם מעדיפים הוא ההכנסה ויוקרתם
התעסוקתית הגבוהה.
בשלב הפריצה של נשים למקצועות גבריים כבודדות, הם נהנות מבולטות והיותם "סימבוליים". בשלב זה אין הן מופלות לרעה, גובה שכרן נקבע על פי קני מידה דומים לאלה המיושמים לגבי הגברים.
גידול שיעורן במקצועות אלה מלווה בירידה בשכר הממוצע ובהגדלת פער השכר בינם לבין הגברים המועסקים באותו מקצוע. מכאן ניתן להסיק כי השתלבות מלאה ושיוויונית של נשים בשוק העבודה אינה תלויה בזמן.
תהליך פריצת הפרדת העיסוקים מאופיין בחד כיווניות. מקצועות נשיים אינם מאפשרים כמעט מעבר של המועסקים בהם מקצועות גבריים ואילו המקצועות הגבריים מאפשרים מעבר לכל טיפוס מקצועי, אולם המועסקים ממעטים לבצע מעבר מסוג זה, שכן הוא מלווה בירידה בשכר ובסטטוס.
כח העבודה בעולם הינו מושג דינמי מאוד המשתנה ממגדיר אחד למשנהו והגדרותיו אינן ברורות. ישנן הגדרות המדברות על אלו הרוצים לעבוד, ישנן כאלו המדברים על היכולים לעבוד וישנן הגדרות המדברות על כאלו שכבר עבדו בעבר.
ההגדרה הרישמית של כח העבודה בישראל היא, באופן כללי, הם כל אלו אשר מעונינים לעבוד ויכולים לעבוד. מובן מאליו כי כח העבודה בישראל הינו דינמי ביותר לאור העליה והירידה מהארץ, בנוסף למשתנים האחרים הקימים בכל העולם.
הנשים מהוות מחצית מהיקום, אולם אינן מהוות בשום מקום מחצית מכח העבודה היות וברוב המקומות הן מופקדות על ניהול משק הבית, ובמקומות אחרים אין רואים בעין יפה את יציאתן לעבודה. גורם בעל משמעות רבה אחר הוא שכרן של הנשים הנמוך משמעותית מזו של הגברים.

מטרת עבודתי זו היא לסקור את כח העבודה הנשי בישראל, על רקע כלל כח העבודה, להגדיר מהו כח העבודה, להביא את הנתונים המדברים על מאפייני כח העבודה אצל הנשים, ולנסות לנתח את הנתונים מזווית כלכלית. ניתן,ללא ספק, לנתח את הנתונים גם מנקודת מבט סוציולוגית, אולם לא אתמקד על כך.

מקורות:

79
76
72
86
1993
75
86
77
83
83
85
1994
הכנסה לפי ענף כלכלי לשעת עבודה
ציבורים
פיננסים
תחבורה
מסחר\אוכל
בינוי
חשמל\מים
תעשיה
78
64
65
80
84
75
69
1988
12.9
22.3
21.5
23
13.4
16.3
15.4
1989
5
4.3
7.3
0.6
8.1
3.2
6.9
פער
72
84
75
94
62
86
69
יחס
גם כאן היחסים עולים במשך השנים.
הכנסה לשעה לפי משלח יד
אחר
תעשיה
שירותים
מכירות
פקידות
מנהלים
חופשיים
מדעיים ואקד'
63
81
79
68
72
86
79
75
1988
52
86
81
62
78
79
82
83
1989
83
58
80
71
76
81
77
79
1991
74
59
81
63
80
81
83
85
1993
74
59
81
63
80
81
82
82
1994
לסיכום אנו רואים כי היחס הולך וקטן, אולם לא לפי כל הקטגוריות.
סיכום
עבודה זו עסקה בנושא שכר הנשים במשק הישראלי, והמגמות בו.
שאלות המחקר היו:
1.האם לנשים יש הון אנושי נמוך יותר מגברים, הגורם להם להיות נחותות מבחינת השכר. האם הפער בין נשים וגברים מצטצמטם במשך השנים.
2.מהם הגורמים האפשריים לאפליה זו.
3.מה עשה המחוקק ובתי המשפט על מנת לגשר על הפער.
נמצא כי לנשים הון אנושי דומה לשל הגברים ואף גבוה מכך, אולם למרות זאת הפער קיים, ומצטמצם בקצב קטן עם השנים.
נראה כי חלק מהפער נובע מסגמנטציה לפי עיסוקים: רוב המהנדסים הם גברים ואילו רוב העוסקים בהוראה הן נשים- דבר המסביר חלק גדול מהפער.
אשר לשאר הגורמים של הפער.
שלושה סוגי אפליה נראים כמרכזיים בשוק העבודה: אפליה בשל מושגים מוטעים על הפריון, אפליה בשל גורמים ביולוגיים שונים ואפליה שאינה נובעת משיקולי רווחיות. בשלושתם שורש הרע הינו במערכות אחרות -ולא בליקויים השוק העבודה עצמו.
המחוקק עשה רבות לתיקון הפער, למרות שבישראל קיים לובי דתי חזק מאוד שאינו רואה בעין יפה פמניזם, אולם עדיין לא נעשה מספיק.
נראה שהמנגנונים העיקריים שכדאי להתייחס אליהם הינם:
1.מערכת חוקים האוסרת אפליה.
2.יזום מפעלים בלתי מפלים שיתחרו בשוק עם מפעלים מפלים.
3.בנית מערכות המשפרות את האינפורמציה של המעבידים על פריון העבודה של העובד/ת.
4.נתינת "שיניים" לכל אלו אשר מתפקידם לפקח על חוק אי ההפליה.
5.במקרה שאין לדעת מראש מה תהיה תפוקתו של העובד יש לערוך חוזה על תנאי שלפיו העובד ישתכר על פי תפוקתו העתיד.
6.לפעול למען ישום שיויון הזדמנויות לנשים בכל התחומים כולל קבלה לעבודה, קידום בתפקיד, שכר והטבות סיום עבודה ופרישה.
7.לעקוב אחר ישום דווקני של החובה לשתף נשים בכל מקום עבודה ציבורי.
8.ליזום פיתוח של מסלולי קידום לעובדות לתפקידים שאין בהם כיום אפשרויות להתקדם-באמצעות תוכניות הכשרה, השתלמות והסבה מקצועיים.
ביבליוגרפיה
*.צוותי הוועדה למעמד האישה, "דיונים וממצאים", בתוך, ליסק משה (עורך), עדה לאום ומעמד בחברה הישראלית, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1989.
*.בן-יוסף תמר, "הבדלי שכר בין גברים לנשים בישראל", רבעון לכלכלה, 1986.
*.דומינסקי אלחנן, משפחות חד הוריות, פרסום המכון למחקר כלכלי וחברתי, ההסתדרות הכללית, אפריל 1993.
*.הברפלד יצחק, "הפלית נשים בתחום השכר", המפעל (19) 1986.
*.נשים בישראל -1993 לקט נתונים נבחרים, הוצאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1994.
*.מאור ענת, ביטול הפער בשכר בין נשים וגברים וקידום הנשים בניהול- היעדים ל- 1977, הכנסת, 12 במרץ 1997.
*.מגמות עיקריות בהתפתחות נשים בכח העבודה הישראלי בעשור האחרון, 1980-1990, הוצאת משרד העבודה והרווחה, הרשות לתכנון כח אדם, האגף לתעסוקה ולמעמד האישה, ירושלים, 1991.
*.עפרוני לינדה, קידום ושכר של נשים וגברים בשירות המדינה בישראל, משרד ראש הממשלה, נובמבר 1990.
*.עפרוני, לינדה, קידום ושכר של גברים ונשים בסוכנות היהודית,הוצאת המכון למחקר של הסוכנות היהודית, אוקטובר 1990.
*.עפרוני לינדה,"שינויים מיבניים במשק הישראלי", מעמד האישה, אב תשמ"ז.
*.פישלזון גדעון, "השתתפות נשים בכח העבודה בישראל", רבעון לכלכלה, 74, 1985.
*.רדאי פרנסס ואחרים (עורכים), מעמד האשה בחברה ובמשפט, הוצאת שוקן, תל-אביב, 1994.
*.שבת אברהמי, בדיקת הבדלים בין שכרם של נשים וגברים בארגון הצבורי, תל-אביב, 1989.
ישיבת ועדת הפנים, מאי 1993.
עפרוני לינדה, הגורמים החברתיים והכלכליים המשפיעים על יציאת נשים נשואות לעבודה בישראל, תמצית המחקר.
עפרוני לינדה,"שינויים מיבניים במשק הישראלי", עמוד 102.
רדאי פרנסס ואחרים (עורכים), מעמד האשה בחברה ובמשפט, עמוד 164.
רדאי פרנסס, שם, עמוד 72.
שם,שם,.
1

תגים:

משכורת · מתקנת · מינית · האישה · תעסוקה · אפילה · מעמד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השוואת שכר בין נשים לגברים בישראל", סמינריון אודות "השוואת שכר בין נשים לגברים בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.