הפת"ח - ארגון חדשני או יציר מטעם

תקציר העבודה:

הפת"ח
ארגון חדשני או יציר מטעם

תוכן עניינים hy0151 -
1. הצגת הנושא
2. הקדמה- הגדרת ארגון טרור
3. פעילות פת"ח
א. נסיבות הקמת הארגון.
ב. מטרותיו
ג. דרך השגת המטרות
ד. הפריסה
4.דיון
5.סיכום
6.ביבליוגרפיה

הצגת הנושא
לאחר מלחמת העולם הראשונה היתה עליה ברגשות הלאומים בכל ארצות אירופה
ובכללם גם המזרח התיכון. רוב הלאומים זכו בעצמאות, למעט הפלסטינאים.
הפלסטינאים מצידם מחו ולא הסכימו לקבל תוכניות חלוקה למיניהן ובמלחמת
העצמאות הם נוטשים את הארץ.
לאור זאת הם הרגישו מקופחים והקימו את התנועה הלאומית החילונית הראשונה
בעולם הערבי והפלסטינאי במיוחד. עד לאותה תקופה כל השלטונות הערביים היו
בעלי ציביון דתי קימעא, וזו היתה הפעם הראשונה שארגון חילוני עצמאי קם למען
הפליטים.
תחילת הבעיה הפלשתינית החלה עם מלחמת העצמאות. דוחות ססו"ת (סוכנות
הסעד והתעסוקה של האו"ם) מוסרים על מספר של קרוב ל726000,- פליטים. מספרם
ב1948- היה כ700000,- אולם יש בקרבם ריבוי טיבעי גבוה מאוד והגירה חיצונית
מעטה. לדעת משרד החוץ הישראלי, יש במספרים אלו הגזמה רבה. מספר הפליטים
שעזבו את מקומות מגוריהם לא עלה לפי הערכת המישרד על 500000, נפש, ורבים
מהם ניקלטו במדינות אליהן הם הגיעו.

מטרת עבודה זו היא לסקור את תולדותיו והקמתו של הפת"ח. תכלית העבודה היא
לבדוק האם הפת"ח, שהוקם ב1964 -, היה יציר מקורי או שדגמים ורעיונות דומים
קדמו לו, והאם מטרותיו היו יחודיות בעולם הערבי של אותה עת, כל זאת מהבחינה
פוליטית ומבחינת דרכו הצבאית.
ארגון הפת"ח יושווה לאירגונים להלן: ארגוני המחתרת ברוסיה בתחילת המאה,
אירגון המהדיה בסודאן, אירגון המחתרת הבסקית, ארגון המתחרת האירי, האירגון
הקרואטי, הארגון לשחרור אלג'יר ולהבדיל- ארגון הלח"י.

מקורות:

משטר "ריאקציונרי" שנוא - אולם לא נגד מדינה חיצונית שאינה שלך, כמו אצל הפת"ח.
סיוע כספי:
ידוע הוא כי קבוצות טרור מקבלות סיוע כספי וצבאי ניכר ממשלות שונות. זהו אחד ההיבטים המדאיגים ביתר של בעיית הטרור ויש לו היסטוריה ארוכה. כך לדוגמא לפני מלחמת העולם הראשונה תמכה ממשלת רוסיה הצארית בסתר בארגון הסרבי "היד השחורה". זה היה ארגון חשאי שפעולותיו בבלקנים היו אחד הגורמים החשובים שהביאו לפרוץ
המלחמה באירופה ב- 1914. בשנות ה-30 תמכה ממשלת איטליה בקבוצה הבדלנית הקרואטית "אסטאשה", ואף העניקה מקלט למספר מתנגדים ידועים בעודה מכחישה כל מעורבות. "אין אנו מושיטים יד לרוצחים. מי שמנסה לערב את איטליה אינו אלא מוג לב ושקרן" הרעים מוסוליני בקולו בהפגנה של צדקנות ומזויפת. טענות מסוג זה השמיעו גם
ממשלות שונות כדוגמת ממשלות לוב ואלגיריה בשנות ה- 60 וה- 70.
הפת"ח לעומת כל הארגונים הללו קם ללא תמיכת אף מדינה ערבית. המדינות לא השכילו מלכתחילה לתמוך בו, והוא פעל כגוף ספורדי. רק בשנת 1965 החלה סוריה לתמוך בפת"ח והמפקדה הכללית הוקמה בדמשק. לעומת זאת בשנים 1965-1966 נתקלה פעילותו של הפת"ח בהתנגדות מדיניות ערביות כמו קע"מ, ירדן ולבנון. ועידות הפסגה הערביות
והפיקוד הערבי המאוחד גינו פעילות חבלנית נגד ישראל מחשש לגמול מצד ישראל. דבר זה לא היה קיים בתנועות מחתרת אחרות המוזכרות במובא לעבודה זו, ולכן הפת"ח נעזר בסיוע מבריה"מ.
פעילות כגוף מדיני:
הרכבי קובע כי טרוריסטים יעשו כל שביכולתם כדי לחולל משברים ממשלתיים ופעולות ראווה על מנת לזכות בפרסום. במשטרים פרלמנטריים כדוגמת אלה שבמערב אירופה ובקנדה עלול משבר כזה להביא להתפטרות של ראש הממשלה.
אם קבוצת הטרור קשורה ישירות למפלגה פוליטית עשויה פעילות הטרור להפוך עד מהרה למכשלה פוליטית עבור אותה מפלגה. תנועות פוליטיות החותרות להשיג את יעדיהם באמצעות טרור עלולות, בסופו של הדרך, לראות בטרור דרך פעולה ולזנוח את מטרה העיקרית, כמו שקרה לתנועות באיטליה ובאלגיריה, ובמחתרת הקרואטית שתפסה את השלטון
בזמן המלחמה ולאחר מכן התפרקה.
בנושא זה הפת"ח לא הסכים להיות מזוהה עם מפלגה פוליטית בשום מקום- גם לא במצרים כור מחצבתו. למרות זאת לאחר פעולת כראמה הוא הפך להיות גוף מדיני בעל חשיבות.
פת"ח לכאורה, על פי תיאורית "המאבק המזוין" שלו, היה אמור להיות ארגון צבאי בלבד אולם לא היה כזה ותעיד על כך העובדה שהיתה לו זרוע צבאית. עד לאחר גירוש הארגונים מירדן, עם אירועי ספטמבר השחור של 1970, קשה היה לדבר על זרוע צבאית ומדינית לארגון שכן לא היתה הפרדה ברורה בין אלה. רק לאחר מלחמת יום כיפור
ושאיפתו של פת"ח להשתלב במאמץ המדיני באיזור עבר מרכז הכובד בארגון.
התפיסה הצבאית הקלאסית של פת"ח גרסה מבצעי גרילה נגד ישראל מגבולות מדינת ערב, אולם תפיסה זו השתנתה מן הקצה אל הקצה לאחר מעבר מפקדות פת"ח לדרום לבנון ועם תחושת הכח של מדינה בתוך מדינה.
פרסום:
בחודש נובמבר 1959 הארגון החל להוציא כתב עת, פעולה שאפשרה לו להגיע אל צעירים רבים בעולם הערבי. שיטה זו היתה חדשנית היות ודרכי הפעולה העיקריות להפצת האידיאולוגיה היו בעיקר פעולות טרור ראוותניות.
בהצהרותיהם של הערבים בדבר יעדיהם השתמשו לעיתים קרובות במטבעות לשון קיצוניות כגון "השלכת היהודים הימה", דבר שמשמעו השמדת עם. פת"ח השתדל בפרסומיו למנוע מטבעות לשון מסוג זה בהדגישו כי מטרתו מוגבלת להשמדת המדינה- ולא תושביה. הנוסח הזוכה לשימוש נרחב ביותר בכתבי פת"ח הוא "חיסול או עקירת הקיום הציוני".
כלומר הפת"ח חדשני כאן היות ואינו מדבר על 'גנוסייד' אלא על 'פוליסייד'.
רוב הארגונים האחרים היו פחות "פוריים" מבחינה ספרותית. כך לדוגמא האף-אל-אן שלא הפיץ שבועונים מצידו אולם הקים בתי ספר המפכנייים.
השוואת המטרות האנרכיסטיות:
כל האנרכיסטים רוצים במשטרים שיתופיים ולא ריבוניים. מבחינת האמצעים שיש לנקוט לשם השגת המטרות אפשר להבדיל בין מגמות ביצוע בדרכי שלום מגמות מהפכניות אלימות שבמחצית השניה של המאה ה20- קיבלו לגיטימציה ולבשו צורה של טרור.
בעוד שהמגמה הכללית הרווחת בין מפקדי הגרילה בעולם היא לראות בלוחמת הגרילה שלב מעבר שיש להפליג ממנו והלאה ולהפכו ללוחמה סדירה, הנטיה הרגילה בכתבי הפת"ח היא לראותה כיסוד העיקרי וכמרכז הכובד של הלחימה- "אסטרטגיה לא טקטיקה".
היתה זו התארגנות מעין פוליטית אותנטית ראשונה מסוגה של פלסטינאים מאז טראומת 1948, וערפאת וסגנו נצלו את הבמה לשורה של הפגנות שביתות ולהשתלטות ראוותנית על מטה ה"ליגה הערבית" בקהיר.
ההנהגה:
מן הבחינה הסוציואקונומית היתה כאן מהפכה מעמדית שכן רוב רובם של הפעילים במחתרת החדשה באו משכבות הביניים הבורגניות הפלסטינאיות ולא מ"משפחות האצולה" שהנהיגו את הישוב הפלסטינאי באופן מסורתי עד ל1947-.
הדת במחשבת התנועה:
נקודה נוספת בה הארגון היה חדשני הוא נושא הדת. זו הפעם הראשונה שבראש ארגון פלסטינאי לא עומד איש דת כמו לדוגמא: המופתי של ירושלים. למרות זאת כלפי הארגונים האחרים הוא לא היה חדשני היות ורובם לא הונחו על פי שיקולים דתיים.
הישענות אידיאולוגית:
לפת"ח לא היתה אידיאולוגיה ימנית או שמאלית. האידיאולוגיה הפוליטית של הפת"ח מתבססת על אלימות מהפכנית גרידא כשם שהרובה הוא סמלו של הפת"ח כך משמש הקליע בתור אמצעי אידיאולוגי.
הבסיס המוצק והרחב שעליו נשען פת"ח, היה האכזבה והמרירות בקרב תושבי מחנות הפליטים ממדינות ערב ופחות רצון לשפר את רמת החיים כמו ארגונים אחרים. כלומר הזרז להקמת הארגון לא היה מאורע פוליטי או התחדשות כלשהי, אלא אכזבה מתמשכת ממדינות ערב.
ולכן הפת"ח היה אמון על "עצמאות ההחלטה"- ("אלקראר אלמסתאקל") כלומר חופש פעולה עצמאי מבלי להיות כפוף לשום מדינה או מרות ערבית- תנועה פלסטינאית אותנטית בניגוד למשל לאש"ף של אחמד שוקרי, יציר כפיהן של מדינות ערב.
בנושא זה הוא דומה לרוב אירגוני הטרור, למעט אולי הרוסית, האידיאולוגיה הימנית או השמאלית לא היתה נר לרגלם. אפילו המחתרת האלגיראית שנעזרה בסיוע סיני וסובייטי ונפגשה אף עם מנהיגי קובה אליסטר קובע כי למרות טענות הצרפתים בזמנו כמעט שלא היתה לקומוניזם השפעה על מאמץ המלחמה של האף-אל-אן. כפי שאמר מאחד
מהמנהיגים של האירגון למארסקיסט צרפתי לקראת סוף המלחמה: "הקומוניסטים האלה נותנים לעם לחם לאכול, וזה טוב, אבל לא על הלחם לבדו יחיה האדם. אנחנו מוסלמים עליך להבין, אנחנו מאמינים באלוהים אנחנו רוצים לטפח את נשמותיהם של ההמונים...".
דוגמא נוספת היא מחתרת הלח"י: "בעיקרים יש שורש אידיאולוגי שמשתנה בסיטואציות שונות" אומר אלדד "גם בנין בית המקדש (אחד מעיקרי התחיה) מהווה ביטוי לבנין מלכות ישראל וביטוי לגאולה השלמה הכוללת שלילת הגאולה המוחלטת, שאיפה לקיבוץ גלויות ובסיס לרנסנס רוחני לללא בסיס סוציאלי".
הנסיבות שבשלהן קם האירגון
אין איחוד ערבי אלא אחרי שחרורה של פלסטין, הדגיש הפת"ח. וכיוון שהציונות היא מקור הבעיות באיזור אין לדחות את המלחמה. "הקיום הציוני הוא סיבת כל בעיותנו באיזור הערבי. תקוותיה ושאיפותיה של האומה הערבית לא יושגו כלל ועיקר אלא אם כן יתרכזו כל מאמצינו בשחרורה של פלסטין, ביציאה מנגד ההתגרויות של האויב
העושק, הקיום הציוני הוא שורש כל מלחמותינו ולא אחת מתוצאותיהן".
הנשיא נאצר הדגיש את הצורך בהכנות ממושכות ובציפיה סבלנית עד היווצרן של נסיבות נוחות. הוא היה שרוי במחלוקת מתמדת כמעט עם הסורים שקראו לפתיחת פעולות הטרדה נגד ישראל. בנאום חשוב ביותר ב26- ביוני 1962 אמר למשלחת נציגים מעזה: "איני מסכים להסתכן בפעולות צבאיות למחצה. אם ננקוט בפעולות אלה כיצד נוכל להבטיח
כי בן גוריון ינקוט אך הוא בפעולות צבאיות למחצה ותו לא? אני יכול לשכנע את עצמי אך אינני יכול לשכנע את בן-גוריון. לפיכך בקבלי את ההחלטה חייב אני להיות בטוח כי יכול אני להטילה על כוחותי וכי ידם תהיה על העליונה על בן גוריון וכן על העומדים מאחוריו... כוונתי לומר כי ניהול פעולות צבאיות למחצה וכניסה
למלחמה בלא הכנות מספיקות היא הונאה מדינית. כל האומר כי עלינו ללכת למלחמה בלא להתכוון לקראתה הוא בוגד בארצו ובעמו ומשחק בקוביה..."
(למעשה כאן היה רעיון הדומה לרעיון "עבודת ההווה" שנטבע ע"י אנשי העליה הראשונה, ברצותם ל"כבוש" את א"י).
הנסיבות הללו היו דומות למשל לארגונים הרבים שקמו ברוסיה בתחילת המאה. ברוסיה, שהיה אז מלוכנית (צאריסטית) חי עם עני ביותר, שכלכלתו מבוססת על חקלאות ומעט על תעשיה ובקושי הוציא את לחמו. המצב היה כל כך קשה עד שלעיתים שהאזרחים סבלו חרפת רעב. לעומתם חי הצאר ברווחה בעוד ענייני העם אינם משתפרים. כל אלו
הובילו למרי אזרחי ולמחתרות, מרי שהחל בצורה לא מסודרת, ללא התארגנות מאסיבית, אלא עממי, אולם המשכו היה מאורגן ומאופיין בהתארגנות במפלגות שונות: תומכי המלך, תומכי הדמוקרטיה (קראנסקי וחבריו), והקומוניסטים שכונו אז בולשביקים.
למעשה זו היתה קריאת תיגר על מדיניותו של נאצר. עבד אל-נאצר נחשב לראש האומה הערבית בהובילו אותה להסכמי בגדד, מלחמת סואץ נגד המעצמות, איחוד קע"מ ב1958- ובהתערבות מאסיבית במדיניות הפנים של כל אחת ממדינות האזור הערביות. עבור נאצר משמעות האחדות הערבית היתה סולידריות, תאום מדיניות החוץ של מדינות ערב
ומימוש בצורה זו או אחרת את הקשרים הכלכליים שבינהם. הוא ביקש לשלוט במדיניות החוץ של מדינות ערב, אך לא לספח אותן או להתמזג עמהן. הוא קרא לערבים להתאחד תחת מנהיגותו ולאמץ מדיניות חוץ משותפת. לדעתו הסולידריות הערבית מהווה את הבסיס לפניית הלאומיות הערבית. היא תחזק את מדינות ערב דרך שיתוף פעולה כלכלי,
צבאי, ומדיניות חוץ.
נקיטת עמדה שהיתה מנוגדת לדעתו של נאצר, ובפירוש לא היוותה איחוד של האומה הערבית, היתה חדשנית ביותר, ולדעתי ערפאת יכל לצפות להתערבות צבאית מצרית כמו שקרה שנה לפני כן בסוריה בעת עליית מפלגת הבעת' לשלטון בה היתה קריאת תיגר על מנהיגותו המוחלטת של נאצר (הפיכת ג'אסם עלואן ב18- ביולי 1963) .
בהשוואה לאירגונים האחרים עולה כי רובם קמו לסלק מארצם ארץ קולוניאלית או שליט מקומי עריץ: ארגון המהדיה הסודני, הארגון הבסקי, הארגון הרוסי בתחילת המאה, אירגון הלח"י ועוד, ואילו הפת"ח מתקומם מחוץ לארץ על מנת לסלק עם שלם שהתנחל במקום, לדעתו בחוסר צדק.
חדשנות צבאית
הדרך הצבאית לתבוסת ישראל:
בעוד שבמאה ה- 19 הושם הדגש על טרור אליטיסטי כלומר על מאבק אלים ומצומצם של גרעין מהפכני, הרי שבמאה ה- 20 היה עיקר במאבק המהפכני והמרדני הוא מאבקם של לאומים- הפעם בצורה מאסיבית ביותר, כוללת יותר, ובנושא זה הפת"ח לא חדשני- לדוגמא: האוסטשא הוא אירגון גג של הטרור הקרואטי לאומני שהקיף במלחמת העולם השניה
את רוב אזרחי קרואטיה.
רעיון המאבק המזוין ("אלכיפאח אלמסלח") של הפת"ח לא נועד לעולם למוטט את ישראל בעצמו, אלא רק להביא לידי התלקחות אזורית או כלל עולמית שתביא להחזרת השטחים הכבושים. דוקטרינה זו חזרה על עצמה פעמים רבות גם אצל בכירי הפת"ח.
דוקטרינה זו נקראת התיאוריה של "לידלהארד" הדוגלת באסטרטגיה עקיפה, והתערבות הפוליטיקאים בתיכנונים הצבאיים. זוהי תיאוריה שהתפתחה בראשית המאה הנוכחית, וטוענת כי לעיתים לא ניתן או לא כדאי להגיע להכרעה במערכה העיקרית אלא רק במערכות עקיפות. מי שישם הלכה למעשה את התיאוריה הזו, הוא ראש ממשלת בריטניה במלחמת
העולם הראשונה, לויד ג'ורג', אשר ניסה לנצח את גרמניה בתחילה דרך הבלקנים, לאחר מכן בחזית האיטלקית, ולבסוף בחזית העותומנית-בא"י, ולא בחזית המערבית, העיקרית. ההיסטוריונים חלוקים לגבי הצלחת התיאוריה שלו.
מכל מקום הוא היה הגוף הראשון שניסה פעולות גרילה בתוך שטח ישראל. כל עם נזקק להתקוממות מזוינת ולהשתתפות במלחמה כדי להשיג את עצמאותו. לדוגמא התנועה האלג'יראית לא היתה זוכה להצלחה ללא פעילות צבאית וכן לא הלח"י או האצ"ל.
היקף התנועה:
התנועה לא הורכבה רק מאנשים בוגרים- לוחמים, אלא היתה תנועה עממית שהורכבה גם מצעירים. התנועה זכתה בנוער הפלסטינאי מכל קצוות הקשת הפוליטית ולא רק ממגזר מסוים, שכן הסיסמה הזו גישרה על כל ההבדלים האידיאולוגים שלעיתים היו עמוקים עד כדי שנאה. למשל בין הקרובים אל האסלאם לחברי תנועות השמאל הערביות "הדרך
לאחדות הערבית עוברת בשחרור פלסטין" ולא להיפך, קבע הפת"ח וכבש ברעיון זה את דימיונם של רבים. ביחוד לאחר שהחל בביצוע הפיגועים שלו בישראל ולאחר שחשף את עצמו ואת הפעילים בו.
"המאבק המזוין": הפת"ח הסכים לכל דרך שהיא, והיה פרגמטי למרות שלצעירים הפלסטינים היה כל כולו "מאבק מזוין", ופסילת כל תהליך מדיני עם המדינה הציונית, אותה נשבעו לבטל. בנקודה זו היו חדשניים היות, ולפחות ברמה ההצהרתית, לא רצו אפילו לשמוע על פתרונות מדיניים, דוגמת האף-אל-אן שהידבר רוב הזמן עם המתונים
שבצרפתים.
הלוחמים:
כל קבוצת טרור מורכבת מאנשים המוכנים לסכן את חייהם ולכן הם לרוב בעלי רמת מודעות גבוהה לתפקידם, ובעלי אידיאולוגיה מושרשת. אף על פי שהפת"ח אימן חלק מאנשיו באירופה ובאלג'יריה התפזרו הללו, על פי רוב, במהרה כך שהיה עליו לגייס אנשים מבתי כלא ומשוליה של חברת הפליטים הפלסטינאים. במקרים רבים הניעם בצע כסף.
בנושא זה הוא היה למעשה חדשני- אולם זוהי תעודת עניות עבורו. רוב הלוחמים באירגוני הטרור האחרים היו אנשים בעלי חזון ובעלי נכונות להקריב עצמם לטובת הארגון- כך לדוגמא המחתרת הבאסקית שהוקמה על שתי יסודות: לאומנות רומנטית וטרור, וחבריו שמרו על פרטיותם בקנאות אולם למרות זאת ידוע על רמה אנושית גבוהה שהתבטאה
במסירות גבוהה. דוגמא נוספת היא המחתרת האלגיראית, שאליסטר מתאר את רמת ההקרבה של אנשיה והתנאים בהם לחמו לא מותירים ספק למרקם האנושי שלחם שם.
צורת לוחמת הגרילה:
מעללי לוחמת הגרילה שהגיעו לשיאם בסין ובוויאטנם הטביעו רושם גדול על הדור הנוכחי, ללוחם הגרילה מובטחת אהדה ואף הערצה ללא שים לב לערך הנודע למטרתו או לדרך ביצוע. הפת"ח נהנה גם הוא מאהדה זו. אולם, אבן הבוחן העיקרית היא האם מצליחים ליצור אהדה בלב כל התושבים המקומיים ולעוררם.
בנושא זה, יש לציין כי הפת"ח נכשל במילוי תפקידו. יאסר ערפאת ביקר בשטחים ונכשל בכך, אולם מי שהצליח הוא אש"ף בסוף שנות השמונים עם האינתיפאדה.
נקודה בה היה הפת"ח חדשני הוא ביצוע פעולות ימיות.
הבסיסים
הפת"ח בראשית דרכו לא נהנה מאירגון נח והיה צריך לכנס פעילותיו בחשאי יחסית אולם לאחר מכן הקים בסיסים במדינות ערב. לעומת זאת כל הארגונים האחרים נהנו מגישה נוחה היות ופעלו בתוך ארצם.
חיסול מתנגדים
הפת"ח הפגין רצון מועט להשפיע על ארץ היעד- ישראל, אך ניסה שוב במידה קיצונית להשפיע על הסביבה אפילו לא במידה מקובלת על קבוצות טרור מודרניות בשאר ארצות העולם.
הטרור של הפת"ח יונק ממסורת ארוכה ומתוך תרבות פוליטית של אלימות, התנקשויות וטרור, וכן ממידה רבה של רצח אחים- כדי כך שמשקיפים מסוימים משווים את פעולותיהם לפשיטות שנועדו "להציל את הכבוד".
בנקודה זו נחלקים הארגונים האחרים. הארגונים היהודיים לא נהגו, לרוב, להרוג מתנגדים, וכן לא מחתרת הבסקית והרוסית, אולם המחתרת הקרואטית עשתה כך כשהקימה מחנות ריכוז. לעומת זאת המחתרת האלג'יראית הרבתה לרצוח מתנגדים ואף מתונים. המוסלמים הם שהיו קורבנותיו העיקריים של טרור האף-אל-אן. במשך שתי השנים הראשונות
למלחמה התקפות הארגון על אזרחים גרמו למותם של 6,352 מוסלמים לעומת 1,035 אירופים.
למרות זאת לחיסול משתפי פעולה פאסיביים יש דימיון בין הפת"ח לאף-אל-אן: "הרגו את הקאידים...קחו את ילדיהם והרגו אותם. הרגו את כל אלה המשלמים להם מיסים ואת אלה הגובים אותם. שרפו את בתיהם של משקי"ם מוסלמים כשהם בתפקיד".
תוצאות הפעילות הצבאית
בנושא זה כישלונות הפלשתינאים בולטים למדי ובתוכן: הכישלון בהכנסת אנדרלמוסיה מהותית בחיי היום יום בישראל, אף שהצליחו הפלשתינים לגרום אי נוחות רבה בכל רחבי הארץ ובמיוחד באזורי גבול מסוימים בצפון ואף שטורדנותו של הטרור ניכרת ביותר, הרי חיי היום יום בישראל מוסיפים להתנהל על דרך שהתנהלו בטרם היות הפת"ח.
כל הארגונים האחרים הצליחו לזרוע אנדרלמוסיה, כשהבולטים בהם הם האף-אל-אן, הארגון הקרואטי והארגונים הרוסיים.
הפת"ח לא הצליח לכפות ולשכנע אף מדינה- ישראל או מדינה ערבית לשנות את מדיניותה לעומת ארגונים אחרים ששכנעו גם שכנעו מדינות לשנות מדיניות.
סיכום
עבודה זו עסקה בשאלה האם ארגון הפת"ח היה ארגון חדשני או ארגון שדעותיו, מטרותיו וצעדיו היו מוכרים זה מכבר ע"י הציבור הפלסטינאי.
הארגון קיים שנים רבות, פושט ולובש צורות חדשות למרות שינויים מרחיקי לכת בתפיסות הערביות את הסכסוך, אולם אין חולק על כך כי הוא היה חדשני במידה רבה.
ראשית, המנהיגות היתה שונה: לא עוד מנהיגים מסורתיים אלא מנהיגים בעלי רמה אינטלקטואלית שתפסו את מקומם בזכות הכח ולא מכח הזכות.
שנית- ההנהגה לראשונה לא היתה הנהגה דתית- ערפאת לא היה בעל "תואר" דתי כלשהו לעומת המנהיגים של 1948.
מטרותיו של הארגון היו מלחמת גרילה, דבר חדשני אותה עת בעולם הערבי, למרות התנגדותם של מדינות ערב. הגרילה היתה טקטיקה ולא אסטרטגיה, ולוותה בפרסומים בעיתונות מקומית או עיתונות שהוצאה ע"י הארגון עצמו. הארגון הצליח לצמוח, למרבה האירוניה, בעיקר בשל התנהגותם של מדינות ערב: אי האיכפתיות של המנהיגים הערביים
מאחיהם הסובלים המריצה את העם לתמוך בהם, אם כי תמיכה פסיבית בעיקרה.
הארגון היה ממודר ובעל היררכיה פנימית מסודרת להפליא, לעומת הכנופיות שלחמו במדינת ישראל ב1948-.
גישה יחודית היתה לארגון בכך שהוא ראה את הפילוג בעולם הערבי כתוצאה של הישות הציונית. לכן קודם כל צריך לסלקה, ולאחר מכן האיחוד יבוא מעצמו ולא להיפך. גישתו היתה גישה של אסטרטגיה עקיפה לעומת הגישה של התקפות הישירות שנכשלו פעמים מספר (1948, 1956, 1967, וכן לאחר מכן).
נקודה שלא נדונה היא מידת האכזריות שבה בוצעו הפעולות. אנו יודעים כי הפת"ח לא היסס לפגוע בנשים וילדים ועל כך אנו סולדים ממנו, אולם הארגונים האחרים לא היו טובים הימנו: הארגון הקרואטי הקים מחנות השמדה בהם נהרגו 700,000 איש במיתות משונות, ארגון ה- אף-אל-אן טבח נשים וילדים לאור היום, ועוד.
מכל מקום שימוש באלימות נגד אחים מצוי רק אצל התנועות המורכבות ממוסלמים.
לאור כל האמור לעיל, לאחר השוואת מספר המשתנים לכאן או לכאן, מוסק כי הפת"ח הוא יציר מקורי, אולם בעל מאפייני פעילות שבחלקם דומים לארגונים אחרים.
ביבליוגרפיה
*.אוחנה, "מבנה אש"ף", סקירה חודשית, דצמבר 1983.
*.אפרת מ., הפליטים הפלסטינים מחקר חברתי וכלכלי, חיבור לתואר שני, אוניברסיטת תל-אביב, 1976.
*.בכור גיא, לכסיקון אש"ף, תל-אביב, 1987.
*.בן דור גבריאל,"אסטרטגיית הטרור בסיכסוך הערבי ישראלי", רבעון למחקר חברתי, 1977, 12-19.
*.הורן אליסטר,מלחמה פראית לשלום, משרד הביטחון, תל-אביב, 1989.
*.הרכבי יהושפט, פת"ח באסטרטגיה הערבית, משרד הבטחון,1969.
*.כרכבי זאהי, "התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית", ערכים, 1987, 12.
*.לקוויר זאב ,גרילה, מערכות, ת"א, 1977.
*.מעוז משה, אסד-הספינקס של דמשק, תל-אביב, 1988.
*.נתניהו בנימין, הטרור, תל-אביב, 1987.
*.סיל פטריק, סוריה- המאבק אל הצמרת, תל-אביב, 1968.
*.קופרמן רוברט, הטרור, משרד הבטחון, 1982.
*.קנצלר שאול, הטרור הבינלאומי, אידיאולוגיה אירגון וביצוע, תל- אביב, 1980.
*.שיפטן דן, "משבר המזרח התיכון בעיני הערבים", סקירה חודשית, 1975, 5.
*.שקד חיים, "המהדיה, תנועה מהפכנית איסלמית בסודאן", זמנים, 1988, עמודים 34-44.
*.כץ עמנואל, לוחמי חרות ישראל, קיצור תולדות לח"י, ת"א, הוצאת האגודה להנצחה הלח"י, 1987.
*.SCHECTMAN J.B. THE ARAB REFUGEE PROBLEM,N.Y. 1952.
*.THE RESISTENCE OF THE WESTERN BANK OF JORDAN TO THE ISRAELI OCCUPATION, BEIRUTH, 1967.
*.ALBER PARRY, TERRORISM FROM ROBESPIERRE TO ARAFAT, NEY-YORK 1975.
אפרת מ., הפליטים הפלסטינאים מחקר חברתי וכלכלי, עמוד 17.
נתניהו בנימין, הטרור, עמודים 25-36.
קנצלר ש., הטרור הבינלאומי, אידיאולוגיה אירגון וביצוע, ע' 9.
שם ע' 13.
לקוויר זאב, גרילה, עמוד 18.
בכור גיא, לכסיקון אש"ף, עמוד 276.
כרכבי ז.,"התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית", עמודים 67-69.
בכור גיא, לכסיקון אש"ף, עמוד 278.
הנוסח המלא התפרסם בעיתון "הארץ", 12.12.1969.
THE RESISTENCE OF THE WESTERN BANK OF JORDAN TO THE ISRAELI OCCUPATION, P.54.
קנצלר ש., הטרור הבינלאומי, אידיאולוגיה ארגון וביצוע, עמודים 33-34.
קופרמן רוברט, הטרור, עמוד 57.
הרכבי יהושפט, פת"ח באסטרטגיה הערבית, עמוד 25.
שם, עמוד 67.
אוחנה, "מבנה אש"ף", עמוד 18.
הורן אליסטר,מלחמה פראית לשלום, עמוד 424.
הרכבי יהושפט, פת"ח באסטרטגיה הערבית, עמוד 67.
אוחנה, "מבנה אש"ף", סקירה חודשית, עמוד 18.
ALBER PARRY, TERRORISM FROM ROBESPIERRE TO ARAFAT, P.260.
שיפטן דן, "משבר המזרח התיכון בעיני הערבים", עמוד 5.
הורן אליסטר,מלחמה פראית לשלום, עמוד 428.
כץ עמנואל, לוחמי חרות ישראל, קיצור תולדות לח"י, עמוד 18.
הרכבי יהושפט, פת"ח באסטרטגיה הערבית, עמוד 28.
שם, עמוד 21.
סיל פטריק, סוריה- המאבק אל הצמרת, עמודים 359-5.
מעוז משה, אסד-הספינקס של דמשק, עמוד 34.
קנצלר שאול, הטרור הבינלאומי, אידיאולוגיה אירגון וביצוע, עמוד 114.
מירון יצחק, לויד ג'ורג' מאפיינים מדיניים וצבאיים עיקריים, מלבורן, תשמ"א, פרק הסיכום.
הורן אליסטר,מלחמה פראית לשלום, פרק שבעה עשר.
בן דור גבריאל, "אסטרטגיית הטרור בסיכסוך הערבי ישראלי", עמוד 43.
הורן אליסטר,מלחמה פראית לשלום, עמוד 139.
שם, עמוד, 138.
שיפטן דן, "משבר המזרח התיכון בעיני הערבים", עמודים 7-8.
הורן אליסטר,מלחמה פראית לשלום, עמוד 123.
1

תגים:

טרור · לשחרור · אשפ · פלשתין · ארגון · פלשתינאים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפת"ח - ארגון חדשני או יציר מטעם", סמינריון אודות "הפת"ח - ארגון חדשני או יציר מטעם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.