אנטישמיות נוצרית ואנטי נוצרית בגרמניה בשלהי המאה ה-19

תקציר העבודה:

האנטישמיות היוותה מאז ועולם כלי בידי אומות העולם לנגח את ישראל. היא התבטאה בכל תקופה בצורה שונה, אולם המאפיינים היו דומים: היהודים מהווים את מקור הרע בעולם ללא תלות במצבם הכלכלי או הגזעי. כך אנו מוצאים עוד בשלהי המאה ה-15 את האינקויזיציה מסיתה את המון העם נגד היהודים בתואנה כי הם לא יצליחו לשנות את דרכם והם משתמשים בדם נוצרים על מנת לשוות למנהגיהם רוח מיסטית.
גרמניה והקיסרות האוסטרו-הונגרית, שתיהן ארצות נאורות יחסית באותה תקופה, לא זנחו אף הן את האנטישמיות, והפכו אותה למעיין תורה חדשה: שונאים את היהודי לא בשל דתו אלא בשל מוצאו- דבר חמור שבעתיים היוצר מצב בו היהודי אינו יכול להשתנות ע"י המרת דתו או ע"י התערות בחברה בצורת רכישת השכלה וכד', אלא הוא אמור להיות תמיד נחות מהאחרים, היות והוא מזיק לגזע העליון.
לתנועה האנטישמית היתה תרעומת למראה התקוממות היהודים בחברה, אך כדי שתוכל לשמש דחיפה לפעולה סוציו-פוליטית זקוקה היתה תרעומת זו לאיזה רעיון מנחה. בגרמניה הלמו הנסיבות ההיסטורית תנאי זה מראשיתם שכן תחושת הזרות לגבי היהודים היתה תולדה של הלאומיות הגרמנית הבדלנית.
מטרת העבודה היא לבדוק מה היתה האנטישמיות בגרמניה עד מלחמת העולם הראשונה: האם האנטישמיות הנפוצה היא אנטישמיות מזרח אירופית הנשענת בעיקרה על עקרונות הדת הנוצרית- קרי היהודים אינם מקבלים את הבשורה החדשה ולכן הגאולה אינה מגיעה, (וביטוי לה יכולים למצוא בחלקים ההונגריים של הקיסרות) או האנטישמיות היא מודרנית אנטי נוצרית כלומר שוללת את הנצרות והיהדות כאחת.

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. אנטישמיות על רקע דתי
3. האנטישמיות על רקע אנטי נוצרי
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה

מקורות:

אטינגר שמואל, האנטישמיות בעת החדשה, ת"א, 1978.
אלמוג שמואל, אנטישמיות באירופה המודרנית (1815-1945), מרכז זלמן שז"ר, ירושלים, תשמ"ח.
בכרך צבי, אנטישמיות מודרנית, משרד הבטחון, 1989.
בכרך צבי, מן הצלב אל צלב הקרס, ת"א, 1991.
הורוביץ יעקב, "האם האומנם היה קאנט סולל דרך לרייך השלישי", בשער, ינואר 1982.
טלמון י., "תעודה ועדות- משמעותה האוניברסלית של האנטישמיות בעת החדשה", אחדות וייחוד, ירושלים, תשכ"ה.
טל אוריאל, יהדות ונצרות ברייך השני, ירושלים, תש"ל.
טל אוריאל, תאולוגיה פוליטית, ירושלים תש"ל.
כ"ץ יעקב, שנאת ישראל, עם עובד, 1979.
כ"ץ יעקב, האנטישמיות כגורם חברתי ופוליטי בחברה המודרנית, אקדמון, ירושלים, תשכ"ח.
לוי זאב, "קאנט והאתיקה היהודית המודרנית", דעת, 23, תשמ"ט.
ניר רפאל, "רטוריקה אלקטורלית בישראל", ביקורת ופרסום, 1988, 2.
סטאו קנת, "הכנסיה וההסטוריוגרפיה הנייטרלית", עיונים בהסטוריוגרפיה, (קובץ מאמרים), מרכז זלמן שזר, ירושלים, תשמ"ח.
צימרמן משה, "אמנסיפציה ואנטישמיות בגרמניה- עימות ישיר: גבריאל ריסר מול וילהלם מאר", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשל"ו.
רוזן צבי, "השקפותיו האנטי-יהודיות של ברונו באואר, מקורות היניקה ומשמעותם", ציון, תשכ"ח, ל"ג.
שכטר רבקה, "קאנט, חופש מכל, והרייך השלישי", מאזניים, נ"א, 13.

תגים:

תורת · הגזע · נאציזם · גזעני · אנטישמי · מזרח · אירופה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אנטישמיות נוצרית ואנטי נוצרית בגרמניה בשלהי המאה ה-19", סמינריון אודות "אנטישמיות נוצרית ואנטי נוצרית בגרמניה בשלהי המאה ה-19" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.