בית שאן בתוקפה הרומית ביזנטית

תקציר העבודה:

הגליל- הישוב היהודי: לאחר מרד בר-כוכבא, בראשית שלטונו של אנטוניטוס פיוס (137-161 לספה"נ) בוטלו גזירות אדריאנוס. מרכז הכובד של הישוב היהודי עבר לגליל. במרוצת המאה השניה התאושש הישוב ביהודה ובדרום הר חברון, הרי שמרכז הישוב היהודי נשאר בגליל לכל אורך תקופת האמוראים, דהיינו במאות השלישית והרביעית ועד לסוף התקופה הביזנטית.
מספר הישובים היהודים בגליל, הידועים לנו מלפני חורבן הבית היה כשישים ושלושה: ואילו אחרי מלחמת בר -כוכבא הוא חמישים ושישה. פירושו של דבר שהנזק היישובי בגליל היה מזערי. חמישים ושניים ישובים כפריים או כפריים למחצה ורק 4 עירוניים או עירוניים למחצה.
אבי יונה מעריך שהישוב היהודי בגליל לאחר המרד נאמד בכ-400000 יהודים ואלה היוו כח ישובי ניכר שהשלטונות נאלצו להתחשב בו. כוחו של הישוב היהודי בגליל היה לא בגודלו בלבד אלא גם במבנהו הכלכלי המוצק. גוף כלכלי זה היה מספק לעצמו את כל צרכיו והיה בלתי תלוי מן החוץ, פרט לתוצרת מותרות מיובאת.
מוסדות ההנהגה, הסנהדרין והנשיאות שנשתקמו בגליל נשארו כאן כל התקופה - תחילה בציפור ולאחר מכן בטבריה-וביחד עם מוסדות הלימוד וההסמכה, החזיקו הנשיאות ובתי המדרשות שבארץ את ההגמוניה לגבי תפוצות ישראל תקופת האנרכיה שהחלה עם ירידת שושלת הסוורים (235 לפנה"ס) פגעה קשה בא"י ובכלל זה הגליל החקלאי, אולם ימים קשים אלו לא פגעו באישיות הישוב היהודי בגליל. ישוב חזק זה ששמר על כוחו ועמד בהצלחה בפני התפשטות הנצרות בחבל ארץ זה בתקופה הנדונה.
שמואל ספראי מבטא את חיוניותו של הישוב היהודי בגליל במספר תחומים:
1. הספרות התנאית והאמוראית נערכה ברובה המכריע במאה השלישית והרביעית ונסתכמה בגליל.
2. במשך כל התקופה הנדונה היתה עליית חכמים ופשוטים מן התפוצות בעיקר לארץ הגליל.
3. שרידים ארכיאולוגיים של בתי כנסת הפזורים בגליל המעידים במיקרים רבים על מימדיו והידורו של בית הכנסת, ומכך על גודלה של העיר ועל קשריה עם בני התפוצות.
4. נוהג העלאת מתים מחוצה לארץ לקבורה בגליל, בבית שערים, טבריה, ועוד.
כללו של דבר, הישוב היהודי בגליל במאות השניה עד הרביעית היווה את ליבו של הישוב בא"י והתפוצות.

תוכן עניינים:
רקע היסטורי
בית שאן בתקופה זו
פרשת יוסף הקומס
העיר מהמאה הרביעית
פולחני בית שאן בתקופה ההלניסטית רומית
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבי יונה מ., בימי רומי וביזנטיון, ירושלים, תש"ל.
בהט ד., "בית הכנסת בבית שאן, סקירה ראשונה", קדמוניות ה', תש"ל, עמודים 55-8.
לוין י., "תקופתו של רבי יהודה הנשיא", בתוך ברס צבי ואחרים, ארץ ישראל מחורבן הבית השני ועד כיבוש המוסלמים, ירושלים, תשמ"ב.
נאמן י., "היחסים בין יהודים ושאינם יהודים בגליל" סיני, תש"ן.
פוקס גדעון, יוון בארץ ישראל, תולדות בית שאן בתקופה ההלניסטית והרומית, ירושלים 1983,
עובדיה אשר, "פולחנים יוונים בית שאן", ארץ ישראל, י"ב, ירושלים, תשל"ה, עמודים 116-124.
צפריר יורם ופרסטר גדעון, "מסקיתופוליס לביסאן- שינויים בתפיסת העיור של בית שאן בתקופה הביזנטית והערבית", קתדרה, 1993,64 , עמודים 3-30.
צפריר יורם ופרסטר גדעון, "מפעל החפירות בבית-שאן", חפירות ארכיאולוגיות, צ"ה, (1990).
רובין ז., "פרשת הקומס יוסף", קתדרה, 26, תשמ"ד.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בית שאן בתוקפה הרומית ביזנטית", סמינריון אודות "בית שאן בתוקפה הרומית ביזנטית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.