מתיישבי פתח תקוה הראשונים ויחסיהם עם הערבים

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
1. מבוא.
2. ההתיישבות היהודית בפ"ת הצעדים הראשונים.
3.תדמית הערבי בעיני היהודי
4. יחסים שליליים.
5. יחסים חיוביים.
6. ההתנפלות הגדולה .1986
7. מקום התורכים בסכסוך הצדדים.
8. סיכום.
9. ביבליוגרפיה.

מבוא
הרעיון הציוני, קרי השיבה לציון החל לאחר פעולות הפרוגרומים ברוסיה בשנת
1882 (סופות בנגב). אולם עוד קודם לכם עלו יהודים לארץ במספרים מועטים
יחסית והחלו מקימים ישובים. בארץ חיו באותה תקופה יהודים מעטים בערים
הגדולות בעיקר: יפו, ירושלים, חברון וצפת. מעט מאוד יהודים חיו במקומות
אחרים.
הארץ לא היתה מפותחת מבחינה כלכלית תחבורתית, וגם רוח הישוב הישן היתה
דומה: אנשים שהתרגלו לחיות על חשבון יהודי חו"ל, חסרי יוזמה ומרץ לעבודת
כפיים (אחד הגילויים הבולטים ביותר לכך היה ועד הפקידים והאמרכלים
מאמסטרדם שאסף באופן קבוע כספים ליהודי א"י וביחוד ליהודי ירושלים). הקמת
והרחבת הישוב החדש קיבלה תנופה עם העליה הראשונה כשהבעיות העיקריות היו
הבעיות התעסוקתיות ובעית תושבי הארץ בערבים.
תושבי הארץ הערבים לא היו מורגלים בשלטון יציב וחזק והתנהגו בצורה דומה,
כאשר לא שמרו על החוק. התושבים היהודים החדשים נראו להם אוכלוסייה נוחה
לריב עמה, דבר שהביא בהמשך השנים לעימותים בלתי פוסקים בכל רחבי הארץ
דוגמא לכך ניתן למצוא גם מישובים לא יהודים בארץ דוגמת הישוב של הטמפלרים
בחיפה שסבל ללא הרף מבזיזות יבולי.
אחד הישובים הראשונים שהוקמו היה פתח-תקווה ליד הכפר הערבי אום מלבס.
הישוב הוקם ע"י כמה יהודים חרדים מירושלים כישוב חקלאי אולם דרכו לא היתה
סוגה בשושנים. הערבים מסביבו ראו בישוב החדש איום מחד, ומקור לפרנסה
מפוקפקת מאידך. מנגד היו גם גילויים של יחסי שכנות טובה.

מטרת עבודה זו היא לסקור את התפתחות השנים הראשונות של המקום, רכישת
האדמות, עבודת הקרקע וחיי היום יום. תכלית העודה היא לנסות ולהעריך מה היו
יחסיהם של המתיישבים הראשונים עם תושבי המקום מימים ימימה, ומה היתה
עמדת השלטונות מהאימפריה העותומנית כלפי הצדדים.

מקורות:

ברנאי יעקוב, "היהודים באימפריה העתמאנית", בתוך ש. אטינגר (עורך) תולדות היהודים בארצות האסלאם , ב', (ירושלים תשמ"ו).
גרבר, חיים, יהודי האימפריה העותמנית במאות ה-16-17- כלכלה וחברה
טרופה אלעזר, ראשית- למלאת שבעים שנה לפתח-תקוה, פתח-תקוה, 1948.
יעקובזון חיים, פתח-תקוה בראשית המאה, פתח-תקוה, 1986.
יערי אברהם, זכרונות ארץ ישראל, ירושלים, תש"ז.
יערי י., (עורך), ספר היובל למלאת חמשים שנה ליסוד פתח-תקוה, תל-אביב, תרפ"ט.
כתבים לתולדות חיבת ציון, כרך I, אודסה, תרע"ט.
מעוז משה, "תמורות במעמדתם של יהודים באימפריה העותמאנית", בתוך, מקדם ומים, תשמ"א.
עצמון יעל, "פתח תקוה מושבה שהפכה לעיר", בתוך שריר א. ואחרים (עורכים), ערים בישראל, ירושלים, תשל"ג.
קונטרס מזכיר מפעלי שלושת האנשים החשובים מחדשי הישוב החקלאי בא"י ע"י יסוד המושבה פתח-תקוה, ירושלים, תרע"ג.
קרסל ג., אם המושבות, פתח תקוה, פתח-תקוה, תשי"ג.
רואי יעקב, "יחסי יהודים-ערבים במושבות העליה הראשונה", כתבי הארכיון הציוני המרכזי, 1963.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מתיישבי פתח תקוה הראשונים ויחסיהם עם הערבים", סמינריון אודות "מתיישבי פתח תקוה הראשונים ויחסיהם עם הערבים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.