עסקאות בן חברה לבעלי עניין

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
1. מבוא.
2. תקציר העבודה.
3. סקירת גילויי הדעת הנושא.
א. הנחיות ג"ד השונים.
ב. ההנחיות לביקורת.
4. הנחיות החוק.
א. חברות ציבוריות.
ב. חברות פרטיות.
5. פסקי דין מנחים.
א. החברה לישראל.
ב. משבר מניות הבנקים.
6. בחינה אמפירית.
7. סיכום.
8. רשימת מקורות

מבוא
עבודה זו עוסקת בנושא עסקאות החברה עם מי שנחשב כבעל עניין בה, או במילים אחרות צד קשור אליה, ויש לו השפעה על מהלך עסקיה של החברה. באופן כללי ניתן לומר כי ישנה חובה לדווח על כל עסקה שהיא עם בעלי העניין, ללא כל קשר למהות הפעולה או להיקפה.
הוראות אלו נכתבו בגילוי דעת מספר 29 של לשכת רואי החשבון ותקונו בגילוי הדעת מספר .52
הוראות אלו, לעניות דעתנו מתנגשות עם חוק הגנת הפרטיות היות ואדם אינו מעוניין כי הציבור ידע על פעולותיו, אולם במקרה כזה גובר ההגיון הכלכלי המחייב מתן שיקול נאות למשקיעים בכח ולמשתמשים אחרים על מנת להחליט האם החברה ריווחית או שעיסקאותיה פיקטיביות.
נושא נוסף אותו מסדירים גילויי הדעת הוא נושא הביקורת: יש לבדוק האם ישנם אמצעי בקרה פנימית נאותים לגבי איתור עיסקאות כאלו. במידה וכן הרי הוא צריך להעריך באיזו מידה ניתן להסתמך עליהם; יש לנקוט נהלי ביקורת מיוחדים על מנת לאתר עיסקאות כאלו. הנהלים כוללים גם בדיקה של ספרי החשבונות וכל פונקציה אחרת היכולה לספק מידע בנושא.
עסקאות עם בעלי ענין (או צדדים קשורים לפי לשון גילוי הדעת של לשכת רו"ח) יוצרות חשד בלב המשתמשים בדוחות הכספיים היות והצד הקשור עלול לנצל עסקאות אלה לטובתו על חשבון יתר בעלי המניות. חומרת הבעיה בולטת בעיקר בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. בחברות פרטיות מספר בעלי המניות קטן בדרך כלל בהרבה, עובדה המאפשרת להם ביתר קלות להקפיד כי בעלי הענין הם בעלי המניות היחידים בחברות פרטיות, מה שאין כן בחברות ציבוריות.
המחוקק, באמצעות חוק ניירות ערך, והבורסה יצרו בלם כנגד הניצול של החברה לרעה בידי בעלי ענין, באמצעות הכפפת עסקאות עם בעלי ענין לקריטריונים חמורים תוך הקפדה על כללים נאותים של גילוי, הערכה בלתי תלויה של שווי הנכסים נשואי העסקה והליכי קבלת ההחלטה, כל זאת תוך שיתופם הפעיל, במקרה של חברה ציבורית, של הדירקטורים מקרב הציבור ועדת הביקורת של החברה.

מטרת העבודה היא לסקור את כל הקשור לצדדים קשורים, כמוגדר בגילוי הדעת, לבעלי ענין כמוגדר בחוק ניירות ערך, ולראות גם מהן ההנחיות הבינ"ל בנושא: לגבי הגדרת בעל ענין ולגבי הביקורת על עסקאות אלו.
יצוין כי עסקאות כאלו נבדקות גם ע"י שלטונות המס: אדם שקיבל טובת הנאה מחברה ושילם פחות מערכה הכלכלי הוא חייב לשלם על ההפרש מס הכנסה ואף מע"מ.

מקורות:

גרוס יוסף, "התקשרויות נושאי משרה בחברה- עם חברתם", ידע למידע, אוקטובר 1995.
גרוס יוסף, מדריך למנהלי חברות, תל-אביב, 1994.
דוח ועדת החקירה לענין ויסות מניות הבנקים, ירושלים 1986.
לוין אלעזר "הבנקאיות", תל אביב, 1987.
מדריך לחברות ציבוריות בישראל- דווח בקרה וגיוס הון, ת"א, 1990.
משה קשת, "רואי החשבון הזהרו", גלובס, 21.11.89.
פקודת החברות, (נוסח חדש).
פרופ' יוסף גרוס, דיני חברות , המכון לפריון עבודה ויצור, 1986.
בריטמן יגאל ושות', דו עלון, מספר 23, אוקטובר 1995.
מדריך הבורסה לחברות, חלק ב', פרק י"ד.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עסקאות בן חברה לבעלי עניין", סמינריון אודות "עסקאות בן חברה לבעלי עניין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.