הפרוסמינריון (קדם סמינריון) מהווה סמינריון מוקדם, שהיקפו נע, על פי רוב, בין 15-10 עמודים.
בראשיתו יש להציג הנושא הנדון ולהעלות טענה, המהווה מעין השערה מחקרית. בהמשך יובאו תמיכות וסימוכין לטענה ממקורות שונים ובסיום יובאו סיכום הנושא והצגת מסקנות.
עבודת הפרו"ס מתפרשת בדרך כלל על שני פרקים:
בפרק הראשון מוצג רקע ספרותי מחוקרים או ממבקרים, שכתבו על הנושא בהיבטים שונים.
הפרק השני דן בדרך כלל בנתונים הקשורים בנושא גופו ובטענה המועלית בעבודה.
עם זאת, לא מן הנמנע שחיבור פרוסמינריוני יכיל יותר משני פרקים, בהתאם לנדרש.
מטרת המבוא, המהווה את שער הכניסה לחיבור, הוא להסביר בקצרה את הנושא בו יעסוק החיבור, את מטרת העבודה ואת הטענה (המטרה) של הכותב. לעיתים, מוצגת בסוף המבוא דרך הפעולה של הכותב, תוך פירוט תכולת העבודה.
טיפ: מומלץ להשאיר את כתיבת המבוא לסוף העבודה.
סקירה קצרה של הנכתב על נושא הפרו"ס. הסקירה אמורה לכלול מחקרים ומאמרים שנכתבו על הנושא.
הדיון הוא לב העבודה ובו הכותב דן בנתונים הקשורים לנושא, טוען ומנתח את תזת העבודה ומנתח את הממצאים (במידה וישנם) ומסיק מסקנות.
הסיכום יבוא לאחר גוף החיבור ולאחריו תוצג רשימת המקורות.
יש להקפיד בו על כתיבה תמציתית ועניינית, כיוון שאת כל הטענות והמסקנות העלנו בפרקים הקודמים.
דוגמאה לפרו סמינריון:
פרו סמינריון 63975: שיתוף עובדים באירגונים