התאטרון ככלי להבניית דמות היהודי בשואה המחזות חנה סנש וקסטנר

תקציר העבודה:

מחזות הקשורים באופן ישיר או עקיף לשואה החלו להיכתב כבר עם עליית הנאצים לשלטון, אולם קיים הבדל משמעותי בין המחזות שהועלו באירופה תחת השלטון הנאצי ובין המחזות שהועלו במדינות חופשיות, ובמיוחד בתאטרון העברי של ארץ ישראל, במובן זה שהמחזות שהוצגו בתקופת השלטון הנאצי התקיימו תחת אימת הכובש, ובמיוחד במקומות שבהם הייתה תרבות יהודית דומיננטית, דוגמת פולין.
התאטרון היהודי לא חדל באירופה במשך המלחמה, והיהודים הציגו גם בגטאות ובמחנות הריכוז. לעתים הם עשו זאת כסאטירה עצמית, אשר נועדה לסייע להם ברגעים הקשים ולעתים היה הדבר במצוות הנאצים, שרצו להשתעשע על חשבונם במחנה הריכוז. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, שב והמחיז התאטרון העברי מחזות הקשורים לנושא השואה, ובעיקר תחת השפעתן של תימות שונות ושל הלכי רוח שרווחו בתקופה נתונה בקרב הציבור.
תחת ההנחה כי תפקידו של התאטרון הינו להציג את הדברים, תוך חידוד התופעה, ליצור גירוי לצופים ובעיקר לעודד את השיח הציבורי בנושא אותו הוא מציג, הנחת היסוד העומדת בבסיס חיבור זה היא כי להוציא תאטרון אוונגרד, המאופיין כתאטרון שוליים וכפורץ דרך, הרי שהתאטרון מבטא את הלך הרוח הציבורי ואף מעצב אותו.

בעבודתי זו אבחן מחזות העוסקים בשואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה, אשר אחראים לעיצובן של תימות תקופתיות, אשר מהוות בסיס לוויכוח ושיח ציבורי מחד, ומבנות ומעצבות את הזיכרון הקיבוצי באשר לשואה במדינת ישראל. התימות בתאטרון באשר לנושא השואה נחלקות ל-4 תימות עיקריות, כפי שמצא פיינגולד (1989: 13), ובמרכז עבודה זו יעמדו לבחינה שתי תימות - תימת זהות הישראלי (היהודי החדש) ותימת הגבורה היהודית בשואה, השזורות בשני המחזות - "חנה סנש" ו"קסטנר".

תחת ההנחה כי תפקידו של התאטרון הוא בין היתר לעצב ולהבנות תפיסות חברתיות, תפקידו הוא גם לייצר זיכרון קיבוצי קולקטיבי. טענתי היא כי תהליך התגבשותו של הזיכרון הקיבוצי טבוע ביכולת ליצור המשכיות היסטורית של זהות קיבוצית, ולהקנות ליחידה חברתית עכשווית תחושת הזדהות עם קבוצה או גיבור מהעבר הרחוק. אם כן, בעבודה זו ייעשה ניסיון לאבחן את מגמתן ולנסות להעמיד אלו מול אלו את הדמויות השונות, אשר הינן אחראיות להתגבשות זיכרון קיבוצי של השואה, המציגות אפיונים הפוכים ולמקם את תפקידן של הדמויות במארג הכולל של החברה הישראלית.
במילים אחרות, חברה צריכה ליצור דפוסים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים באמצעותם יוכל הפרט לתפוס את קיומם של זהות העל או סיפור העל הללו, ובאופן זה יעודדו אצלו את תחושת ההזדהות עמה (Zerubavel. 1995).

לפיכך, עבודה זו מבקשת לעסוק בתאטרון ככלי לעיצוב דמות היהודי בשואה ובזהות הישראלי בארץ ישראל, תוך כדי ניתוח אופן הייצוג של הגבורה היהודית בשואה לפי המחזות "חנה סנש" ו"קסטנר". בנוסף, עבודה זו עוסקת בניפוץ המיתוס הישן של הגבורה היהודית בשואה וביצירת מיתוס חדש של גבורה יהודית.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: דמות היהודי בשואה ועיצוב היהודי החדש
פרק שני: גיבור ואנטי גיבור - חנה סנש מול ישראל קסטנר
פרק שלישי: חנה סנש - ניפוץ המיתוס ועלייתו של קסטנר כסמל השואה
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מיתוס · כור היתוך · הישראלי החדש · היהודי החדש · גיבור

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התאטרון ככלי להבניית דמות היהודי בשואה המחזות חנה סנש וקסטנר", סמינריון אודות "התאטרון ככלי להבניית דמות היהודי בשואה המחזות חנה סנש וקסטנר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.