היישום אינו מחובר לאינטרנט

הסכם השילומים עם גרמניה - אינטרסים לאומיים

עבודה מס' 065342

מחיר: 181.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האינטרסים הלאומיים של ישראל מצד אחד ושל גרמניה מן הצד השני,תוך התמקדות באינטרסים של ישראל, אשר הביאו לבסוף לחתימה על הסכם השילומים.

3,227 מילים ,5 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

"ב- 3 בינואר 1951 קיבלה ממשלת ישראל החלטה עקרונית לבקש ולקבל פיצויים מגרמניה עבור הרכוש היהודי שנגזל על ידי גרמניה הנאצית" (אורבך,1980: 135).
מדינת ישראל נרתעה ממשא ומתן ישיר עם גרמניה אולם לנוכח מצבה הכלכלי הקשה של המדינה חודדה ההכרה בצורך לקבל שילומים.
אינטרס כלכלי זה הינו רק אחד מאלו אשר הובילו את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל להחלטה בדבר הידברות, ולבסוף חתימה על ההסכם בנושא.
מטרת עבודה זו הינה לחקור את האינטרסים הלאומיים של ישראל מצד אחד ושל גרמניה מן הצד השני, תוך התמקדות באינטרסים של ישראל, אשר הביאו לבסוף לחתימה על הסכם השילומים.
שאלת המחקר אשר העסיקה אותנו בבואנו לחקור את הנושא הייתה: האם ובאיזו מידה המדיניות מושפעת מניגודי אינטרסים ומחלוקות הן בתוך המדינה והן בינה לבין שחקנים אחרים במערכת? לפיכך, המשתנה הבלתי תלוי הינו מידת ניגודי האינטרסים והמחלוקות, והמשתנה התלוי הינו אופי קביעת המדיניות.
תקופת המחקר היא בין השלושה בינואר 1951, בו החליטה עקרונית ממשלת ישראל לבקש ולקבל פיצויים מגרמניה, ועד לעשרה בספטמבר 1952, התאריך שבו התקיים טקס החתימה הצנוע על הסכם השילומים.
המחקר אותו ערכנו בדק את התהליך הנפתל שהביא לקבלת ההחלטה בדבר קבלת השילומים ממדינה כה שנויה במחלוקת באותן השנים- גרמניה.
במחקר שיערנו כי ככל שפערי האינטרסים והמחלוקות בתוך המדינה ובינה לשחקנים נוספים במערכת הבינלאומית ירבו ויעמיקו כך קשה יותר יהיה לקבוע את המדיניות.
למחקר ארבעה חלקים: מבוא, מסגרת תיאורטית אשר תפרט את המושג אינטרס לאומי בהסתמך על גישתו של רובינסון, חלק מעשי אשר יביא את סיפור ההחלטה על קבלת שילומים מגרמניה, והמחלוקות החריפות במדינת ישראל אשר ליוו החלטה זו לצד ניגודי האינטרסים בין ישראל לגרמניה ולשחקנים נוספים במערכת. לבסוף יובא סיכום הנושא ומסקנות.
המחקר יעשה שימוש עיקרי, כאמור, בתיאוריה של רובינסון לאינטרסים לאומיים, כפי שמובאת במאמרו "אינטרסים לאומיים ומדיניות חוץ", וכן בעבודת הדוקטורט של ד"ר יהודית אורבך בנושא "החלטות מדיניות ושינוי עמדות: ישראל - גרמניה 1950-1965".
המקורות בעבודתנו הם מקורות משניים.
המחקר סייע לנו בהבנה טובה יותר של האווירה שהייתה בארץ סביב נושא הסכם השילומים. בעיקר בשל היותו כה שנוי במחלוקת, רגיש ומורכב, וזאת בהתאמה לנושא האינטרס הלאומי באופן תיאורטי על סיווגיו השנים.

קטע מהעבודה:

תהליך קבלת השילומים אילץ את משתתפיו לערוך חשבון נפש ומצפון ולהעמיד זה מול זה, בעימות שלא ייתכן חריף ממנו, רגש ושכל, היגיון ולב, מוסר ואינטרס (אורבך,1980: 236). החלטה עקרונית זו התקבלה ע"י ממשלת ישראל ב- 3 בינואר 1951 ובמרכזה עמדה הבקשה לקבלת פיצויים מגרמניה עבור הרכוש היהודי שנגזל ע"י גרמניה הנאצית. מגעים ראשונים בנושא החלו כבר כ- 4 חודשים לאחר סיום המלחמה, בשנת 1945, כאשר פנה הדוקטור חיים וייצמן אל ארבעת מעצמות הכיבוש ותבע מהם להעביר רכוש יהודי שנותר ללא יורשים לראשות הסוכנות היהודית (שגב,1991: 180). יחד עם זאת רק מספר שנים לאחר מכן הוכשרה הקרקע לקיום משא ומתן בין מדינת ישראל לגרמניה המערבית. במהלך שנת 1951, התקיימו מגעים בין קנצלר גרמניה אדנאואר לנציגים של ממשלת ישראל ושל גופים יהודים. מגעים אלה הניבו בסופו של דבר הצהרה היסטורית של קנצלר גרמניה בפני הבודנסטג בבון ובו הודה הקנצלר כי: "בשם העם הגרמני בוצעו פשעים המחייבים מתן פיצויים מוסריים וחומריים ועבור נזקים שסבלו יהודים יחידים וכן בעבור רכוש יהודי שלא נותרו לו עוד זכאים פרטיים..." (אורבך, 1980: 138).

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסכם השילומים עם גרמניה - אינטרסים לאומיים", סמינריון אודות "הסכם השילומים עם גרמניה - אינטרסים לאומיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.