מעמד המשפט הטבעי במשפט העברי

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
הקדמה
תוכן
מבוא
המשפט
המוסר
היחס בין משפט למוסר
הדת
המשפט הטבעי
מה אנוש כי תזכרנו
גאונים וראשונים
שיטת הרמב"ם
אחרונים
משפט טבעי כמחייב
שיטת הרב ליכטנשטין
שיטת הרב אריאל
לפנים משורת הדין
סיכום
נספח: יהדות - דת ומוסר
ביבליוגרפיה

הקדמה:

"רשב"ג אומר: על ג' דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשערכם'"1

במאמר זה בא לידי ביטוי החשיבות העצומה הנודעת למשפט במסורת היהדות. היא חורגת מעבר לצרכי היחיד והחברה, בנוגעה כביכול ליסודות תבל כולו. ברוח זו נאמר במקורותנו:

"אל תהי מלגלג בדין, שהוא אחד מג' רגלי העולם... תן דעתך שאם הטת את הדין, שאת מזעזע את העולם כולו שהוא אחד מרגליו. רבנן אמרי, קשה הוא כוחו של דין שהוא אחד מרגלי כסא הכבוד"2

אולם יחד עם החשיבות המודגשת למשפט, קיימות עוד שתי רגליים והן "אמת" ו "שלום", כיצד חיות רגליים אלו עם הדין בכפיפה אחת? הדוגמא הבאה אמנם דנה בחיובה של פשרה, אך לענינינו מדגישה את העובדה שהדין כפי שהוא לעצמו חסר:

"מצווה לבצוע שנאמר: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם', והלא במקום שיש שלום אין משפט ובמקום שיש משפט אין שלום, אלא איזה משפט שיש בו שלום הוי אומר זה בצוע"3

העבודה תנסה לברר איך האם וכיצד בא לידי ביטוי המשפט הטבעי במשפט העברי. להכנת העבודה נעזרתי במקורות שונים אליהם הגעתי ממאמרים רבים, הנדרשים לסוגיה מזוויות שונות, בעבודה הזו ניסיתי לסכם את המאמרים, ואף להוסיף מעט משל עצמי, על ידי פירוק הדיון הכללי למספר שאלות יסודיות [חלקן הגדרותיות בלבד וחלקן תהוונה בסיס רחב יותר לדיון] הבאות אחת על גבי השניה ותשובה עליהם תצייר, כך אני מקווה, את התמונה הכללית.
1. מהו המשפט הטבעי? מהו המוסר? מה היחס בינם לבין המשפט?
2. האם תתכן סתירה בין החוק למוסר?
א. במידה וכן, על פי מי נכריע?
ב. במידה וכן, האם הדבר מציב קושי פילו/תיאוסופי?
3. האם החוק מכיל את כל המוסר?
א. במידה ולא, האם ניתן לאכוף מוסר שכזה? מאיזה תוקף?
4. אז מה יצא מהעבודה הזו?

הקו המנחה בעבודה זו הוא הצמדות מקורות הקדומים ופחות לפרשנויות המנסות להתאים מקורות אלו למושגים בני ימינו. נובעת מכך אוריינטציה פרקטית והיא לברר את ההשלכות של כל דעה ופחות בעיסוק בהגדרות הפילוסופיות כשהן לעצמם, שהלבשה שלהם על המקורות העוסקים לרוב -אף מעבר לטרמינולוגיה- בשאלות שונות בתכלית, חוטאת לעיתים בחוסר רלוונטיות ובכלליות יתר, בהתאם לכך קיצצנו את המבוא והארכנו בבאור הדוגמאות ומשמעותם. בנוסף, הארכתי במובאות ומיעטתי בהסברים במקום שהמקורות המובאים דיברו בעד עצמם ועל כן רצוי לקרוא אותם בעיון.

עניין נוסף אליו יש להתייחס בעבודה הוא ספרו של אבי שגיא "יהדות- בין דת למוסר"4, שאת שיטתו מצאתי לא רלוונטית ליהדות, ועל כך בנספח שבסוף הספר.
-------------------------------------------------------------------------
1. זכריה ח, ט"ז.
2. דברים רבה ה' א'.
3. סנהדרין ו, ב.
4. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1998.

מקורות:

אטלס, שמואל; נתיבים במשפט העברי, ניו יורק תשל"ח
אלבק, שלום; "משפט ומוסר במסורת ישראל", מחקרי משפט א' תש"ם
אנגלרד, יצחק; מבוא לתורת המשפט, הוצאת יהלום ירושלים, תשנ"א.
אריאל, הרב יעקב; "החוק והמוסר הטבעי", צהר - כתב עת תורני 2 עמ' 51-70, תש"ס-1999.
אריאל, הרב יעקב; "המוסר, האמונה הדתית ומדניות השלום", ניב המדרשיה גל' י"ג, תשל"ח-תשל"ט
גרוס, יוסף; "יחסי גומלין בין משפט למוסר", ניב המדרשיה, תשכ"ט עמ' ר"ה-ר"י.
הלברטל, משה; "השיקול הערכי בפרשנות ויחסי חוק ומוסר", מהפכות פרשניות בהתהוותן, הוצאת מגנס, תשנ"ז
כשר, הרב מנחם מנדל; תורה שלמה, פרשת משפטים, מילואים, ז-כ"ב.
לוי, יהודה; "דרכיה דרכי נעם- מקור להלכה", המעיין כרך כ"א, גל' א', תשמ"א
ליכטנשטיין, הרב אהרון; "מוסר והלכה במסורת היהודית", דעות, גל' מ"ו, תשל"ז
ליכטנשטיין, הרב אהרון; "לבירור כופין על מידת סדום".
נריה, הרב משה צבי; "משפטיו לישראל", תחומין ב'
פדרבוש, שמעון; המוסר והמשפט בישראל, עמ' 9-50, ירושלים תש"ח.
פירון, הרב מרדכי; "האדם מול ההלכה ובהגות היהודית", מחניים 12, עמ' 30-37, תשנ"ה.
קוק, הרב צבי יהודה; שיחות הרב צבי יהודה הוצאת הרב אבינר
רקובר, נחום; "המשפט כערך אוניברסאלי-דינים בבני נח", מחקרים במשפט עברי נח-1987, עמ' 15-22.
שגיא, אבי; יהדות: בין דת למוסר, הוצ' הקיבוץ המאוחד, 1998.
שיין, חיים; הצדק במשפט העברי, תשנ"ד 1994
שילת, הרב יצחק; "ראש דברך" הוצאת שילת תשנ"ו, עמ' שכ"א-שכ"ג.

תגים:

אבי · האל · טבעי · יצחק · מוסר · מצווה · מצוות · משפט · עברי · עקידת · קוק · שגיא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעמד המשפט הטבעי במשפט העברי", סמינריון אודות "מעמד המשפט הטבעי במשפט העברי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.