ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של מחלות לב

תקציר העבודה:

חולי לב חווים שינוי משמעותי בחייהם הנובע משינוי בתפיסת הבריאות לגבי עצמם, הצורך להסתגל למצב בריאותי חדש, ושינוי באורח חייהם בתחומים רבים, תוך צורך לצמצם גורמי סיכון להחמרה או אירועים חוזרים.
לשינויים אלה השפעות פסיכולוגיות, תפקודיות, ומשפחתיות אותם יש לקחת בחשבון בעת הבניית תוכנית שיקום.
העבודה תעמוד על הקריטריונים הפסיכולוגיים, האישיותיים, משאבי ההתמודדות של היחיד, התמיכה החברתית שהוא מקבל, ההשפעה שיש למחלה על סביבתו הקרובה, ותוכניות שיקום מקובלות.
לדיאגנוזה של מחלת לב יש השפעה משמעותית ביותר על דימויו העצמי של היחיד, ועל תחושת רווחתו האישית. השפעה זו מתעצמת כאשר נדרש הליך אשפוזי. בין אם החולה מתאושש מאירוע לבבי (כמו אוטם שריר הלב) ובין אם הוא לאחר הליך ניתוחי (כמו צנתור או ניתוח מעקפים) השיקום מלווה, פעמים רבות בדיכאון, חרדה, שינויים בתפיסה העצמית, ובעיות משפחתיות ותעסוקתיות. פרק הזמן הקשה ביותר בתהליך השיקום הנו החודשים הראשונים לאחר השחרור מבית החולים. מצוקה רגשית ודיכאון, נוטים להגיע לשיאם בתקופה זו, יותר מאשר בתקופת האשפוז. חולי לב, משתמשים לעיתים במנגנוני הכחשה על מנת להתמודד עם המידע החדש והמאיים על בריאותם. החזרה לסביבה המוכרת של הבית, מפחיתה את עוצמת מנגנון ההכחשה. החלטות לגבי חזרה לעבודה, התחייבויות חברתיות, וסדר יום שגרתי, מחייבים " חזרה למציאות" .
פקטורים חשובים המשפיעים על תהליך השיקום הנם פקטורים רגשיים ופסיכולוגים כמו מבנה אגו, מנגנוני הגנה, סגנונות התמודדות, ומרכיבי אישיות נוספים התמודדות עם מחלות לב, הינה התמודדות מורכבת, בעיקר בשל ריבוי גורמי הסיכון, וההשפעה שיש לגורמים אינדיבידואלים (כמו מצב פיסיולוגי, וממדים פסיכולוגים) לצד גורמי סיכון חיצוניים (כמו תמיכה משפחתית, מתן מידע , ויחס הצוות המטפל).
לסיכום, נראה כי תוכניות שיקום לחולי לב צריכות להכיל מרכיבים התנהגותיים, רגשיים וחברתיים, לצד דגש על שינוי אורח חיים וצמצום גורמי סיכון לאירועים חוזרים.
מעניין לציין, כי לעיתים אופן ההתמודדות עם המחלה, עשוי להפוך לגורם סיכון בפני עצמו: למשל לחץ נפשי, ומתח, המקושרים עם פגיעות לאירוע חוזר.
בנוסף, תגובת הסביבה וההשפעה על התמיכה החברתית שהחולה מקבל או לא מקבל, אף הן בעלות השפעה מכרעת. לכן , תוכנית שיקום אפקטיבית, צריכה לתת ביטוי גם למקום החשוב שיש לאלה בתהליך ההתמודדות עם המחלה. מאפיין נוסף שעל תוכנית שיקום לכלול הינו רציפות והמשכיות מעבר לטווח האירוע המיידי.

תוכן העניינים:
1. מחלות לב כליליות CHD) Coronary Heart Diseases)- תיאור המחלה
2. ההשלכות הפסיכולוגיות של אוטם שריר הלב
3. גורמי סיכון התנהגותיים
אימון גופני
דיאטה
עישון
4. גורמי סיכון פסיכולוגים
התנהגות טיפוס A
לחץ
חזרה לעבודה
5. מקומה של התמיכה החברתית
6. ההשפעה על הקונטקסט המשפחתי
תפקוד מיני
7. התערבויות ותוכניות שיקום
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

מקורות:

Ahren, D.K., Gorkin, L., Anderson, J.L., Tierny, C., Hallstrom, A., Ewart, C.,
Capone, R. (1990) Bio- behavioral variables and mortality or Cardiac arrest in the Cardiac Arrhythmia: Pilot Study .The American Journal of Cardiology, 66, pp.59-62
Antonucci T.C. and Johnson E.H. "Conceptualization and Methods in Social Support Theory and Research as Related to Cardiovascular Disease " in: Sumaker S. A. and Czajkowski S.M. (Ed.) Social Support and Cardiovascular Disease. Plenum Press, N.Y., 1994 PP.21-36.
Carney, R.M., Freedland, K.E., Eisen, S.A., Rich, M.W., Jaffe, A. S. (1995). Major depression and medication adherence in elderly patients with coronary artery disease. Health Psychology, 14, 88-90.
Croog, S.H. "Recovery and Rehabilitation of Heart Patients: Psychosocial Aspects" in :KrantzD., Braum a. and Singer J. (ED.) Handbook of Psychology and Health, Lawrence Erlbaum Associates, London. (1983) Vol. 3, pp.295-334.
Dracup K. "Cardiac Rehabilitation- The role of Social Support in Recovery and Compliance " in: Shumaker S.A. and Czajkowski S.M. (ed.) Social Support and Cardiovascular Disease, Plenum Press, N.Y, 1994, pp. 333-350.
Frasure-Snith N., Lesperance F., 1994,
The Prognostic Importance of Depression, Anxiety, Anger, and Social Support " In:" Following Myocardial Infraction: Opportunities for Improving Survival
McCabe P.M. Schneiderman N., Field T., and Wellens A .R. (ed.) Stress, Coping, and , 2000, Lawrence Erlbaum Associates Publishers. Cardiovascular Disease
Gorkin L., Follick M.J., Wilkin D. L. and Niaura R. "Social support and the Progression and Treatment of Cardiovascular Disease" in: Sumaker S. A. and Czajkowski S.M. (ED.): Social Support and Cardiovascular Disease. Plenum Press, N.Y., 1994, PP.281-297. Krantz S. D., Baum A., Singer J. E. "Behavior and Cardiovascular Disease: Issues and Overview" in: Krantz et al (ed.) Handbook of Psychology and Health , 1983, Lawrence Erlbaum Associates Publishers, London, vol. 3, pp.1-18.
Michela J., "Interpersonal and Individual Impacts of a Husband's Heart Attack in: Braum A., and Singer J.E (ed.). Handbook of Psychology and Health, 1987, Vol. 5, pp. 255-274, Lawrence Erlbaum Associates Publishers, London.
Orth -Gomer, K., Unden, A.L (1990). Type A behavior, social support and, coronary risk. Interaction and significance for mortality in cardiac patients. Psychosomatic Medicine, 52, 59-72.
"Stress and Social Support in Relation to Cardiovascular Health" Orth -Gomer, K.,
McCabe P.M. Schneiderman N., Field T., and Wellens A.R. (ed.) Stress, Coping, and, 2000, Lawrence Erlbaum Associates Publishers. Cardiovascular Disease
Smith, T.W. Loen, A.S. Coronary Heart Disease, Champain, Illinois: Research Press, 1992.

תגים:

התנהגות · בריאות · שיקום · פסיכוסומטי · ביו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של מחלות לב", סמינריון אודות "ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של מחלות לב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.