התיירות הכפרית בישראל

תקציר העבודה:

עד אמצע שנות השמונים התבססה התיירות הכפרית בעיקר על בתי מרגוע בכמה קיבוצים. כל עוד החקלאות היתה דומיננטית, עסקה ההתיישבות הכפרית במשק המשפחתי בתיירות רק כענף משני. ההכרה של הסוכנות בענף התיירות הייתה מצומצמת מאוד, ולמעשה רק שלושה ישובים: אמירים, מכמורת ובית זית - זכו לקבל תקציב לצורך פיתוח תיירות.

בסוף שנות ה-80 חל מפנה באופי התיירות הכפרית. מפנה זה התרחש בעקבות שני תהליכים שקיבלו בתקופה ההיא תאוצה:
ירידת מעמדה של החקלאות.
השינויים שחלו בהרגלי הנסיעות לחו"ל של הצרכן הישראלי. בנסיעותיו לחו"ל גילה הישראלי את ה"צימרים" והוא חיפש אופי לינה דומה בארץ.

המפנה הבולט היה בשנת 1992. שר התיירות דאז, עוזי ברעם, והמנכ"ל אלי גונן הבינו, שהיקף הפעילות מחייב מערכת ממוסדת. השר מינה למשרדו יועץ לנושא התיירות הכפרית, והוקצו למטרה זו תקציבים. אם באמצע שנות השמונים היו כ-10 מושבים ו-24 קיבוצים שלהם בתי הארחה שעסקו בתיירות, הרי שכיום יש כ-110 קיבוצים העוסקים בתיירות, ולפחות בכ-50 מושבים ומושבות התיירות הפכה לענף מוביל. בבתי המלון באזור הכפרי יש כיום כ-2800 חדרים. בנוסף, יש 4200 יחידות אירוח כפרי - "צימרים". כ-90% מהתיירות הכפרית מתבססת על
השוק המקומי. כעת מנסים לעניין בתיירות כזו גם את התיירים מחו"ל.

מטרת עבודה זו לדון בתיירות הכפרית ומאפייניה תוך התמקדות בתשתיות השונות הדרושות לתפקודה התקין. בנוסף בחרנו להציג את התיירות הכפרית ו"תיירות הצימרים" הקיימת באזור הגליל המערבי ולהראות כיצד התשתיות המאפיינות את התיירות הכפרית באות לידי ביטוי באזור זה.
ענף המסעדנות, האירוח והמזון הולך ומתפתח באזור בגליל המערבי ומהווה את אחת האטרקציות המרכזיות - מה שמסביר את כינויו של האזור: "דרך האוכל". אנו מקדישים את הפרק השלישי של העבודה ל"דרך האוכל" בגליל המערבי ובהשפעתה על התיירות באזור בכלל ועל התיירות הכפרית בפרט.
באזור הגליל המערבי מתחילה בשנים האחרונות תופעה של אירוח כפרי ולינה בכפרים ערביים ודרוזיים. בעבודה זו אנו מתייחסים גם לסוג אירוח זה המהווה אטרקציה נוספת וייחודית לאזור.

תוכן העניינים:
הקדמה
פרק א' : התיירות הכפרית ומאפייניה
1.1 התיירות הכפרית והסביבה
1.2 התשתיות והמרכיבים בנופש הכפרי
1.3 התיירות הכפרית וביטוייה בתמ"א למפעלי תיירות ושטחי נופש (תמ"א 12)
פרק ב' : ענף בתי הקיט (צימרים) בגליל המערבי
2.1 הגליל המערבי מנקודת מבט תיירותית
2.2 בית קיט (צימר) - הגדרה ואפיון
2.3 תיאור מצאי בתי הקיט בגליל המערבי
2.4 הנופשים בבתי הקיט בגליל
פרק ג' : "דרך האוכל" בגליל המערבי
סיכום
רשימת מקורות

מקורות:

אפרת, אלישע. (1975), "תכנון רצועת החוף של הגליל המערבי". בתוך: אפרת, אלישע. משה ידעיה (עורכים), תכנון אזורי בגליל המערבי - קובץ מחקרים, חיפה, איילון אופסט.
גנון, אגנס. (1995), "נושאים מכריעים בפיתוח התיירות הכפרית". בתוך: פלישר עליזה. יוסף אנג'ל (עורכים), התיירות הכפרית - סוגיות בפיתוח, ארגון ושיווק - לקט מאמרים, ירושלים, משרד התיירות.
יצחקי, יהושע. (1990), מדריך לתיירות עממית בישראל - 1991, גדרה, גילאון.
לביא, זהר. (1999), טיולי טעימות בגליל המערבי, תל-אביב, מפה.
משרד התיירות. (1996), תוכנית מתאר ארצית ושטחי נופש - תמ"א 12, ירושלים.
עמותת הגליל המערבי. (1999), גליל מערבי זה כל העניין, עין המפרץ, קורנית.
פז-טל, גרשון. (1998), ניהול תיירות ועסקי פנאי - יזמות, השקעות, פיתוח, תכנון ושיווק, תל-אביב, לחמן.
פלישר, עליזה. תורה, בנין. פנחס, כהנא. (1991), בתי קיט בגליל - סקירת המצב הקיים ובדיקת פוטנציאל הענף, רחובות, המרכז ללימודי הפיתוח.
פלישר, עליזה. (1993), כיוונים בפיתוח פעילויות פנאי, נופש ותיירות במגזר הכפרי - גורמי ביקוש והיצע, רחובות, המרכז ללימודי הפיתוח.
פרבר, חנוך. עפרה ריזנפלד. (1999), מדריך מפה לטיולי אוכל 2, תל-אביב, מפה.
רף, זהבה. (1997), מדריך צופית לנופש ולטיולים בסגנון אחר, תל-אביב, צופית.
דורך, שפירא. (1995), "תיירות כפרית-חקלאית", השדה ע"ה, ד', 22-45.
כוכבי, שרה. (1996), "הצימרים על המפה", השדה ע"ו, י"א, 58-59.
3. תבור, אלי. (1996), "פינוקי חורף בגליל המערבי", רואים עולם, 32, 51-60

תגים:

עמותות · תירות · מסעדנות · נופש · האוכל · דרך · קיט · עמותה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התיירות הכפרית בישראל", סמינריון אודות "התיירות הכפרית בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.