התנהלות התקשורת בחשיפת מעורבותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט תאודור אור בפרשת "אוחנה"

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. מונולוג
ב. המטרה
ג. שאלות המחקר
ד. השיטה
החשיפה
השתלשלות האירועים
א. המניע
1. הניצנים
2. מצניחים קצין
3. המניע להפללה
ב. ההרשעה - הכרעת הדין
1. תיאור העובדות
2. בודקים אליבי
3. גזר הדין
ג. מגישים ערעור
ד. מתגייסים למאבק
ה. גורל המעורבים
ו. מקבלים מידע
החושף והנחשף
א. בן כספית - פרופיל
1. כספית כאיש טלוויזיה
2. כספית הסופר והעורך
3. העיתונאי
4. כישלונות עיתונאיים
ב. השופט העליון תיאודור אור
1. הקריירה השיפוטית
2. תפקידיו הנוספים כשופט עליון
3. מפסקיו הבולטים
4. פרסומים שגויים\זדוניים על השופט אור
חשיפת זהות המעורבים בפרשה ע"י כלי התקשורת
א. יום חשיפת הפרשה
ב. מהדורות העיתונים - יום ו'
ג. מהדורת יום ג' - 19.1.99
התגוששות מערכות העיתונים בעטיה של הפרשה
א. מאמרי ביקורת - מעיתון מעריב
ב. ידיעות אחרונות - מאמר ביקורת
ה"חשיפה" של בן כספית
חופש העיתונות ואחריותה לפרסום אמת
א. חופש העיתונות ופרסום אמת - סקירת ספרות
ב. איסור לשון הרע
ג. אתיקה עיתונאית
ד. שאלות לעיתונאי בן כספית
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא

א. מונולוג
כמה נכון, וכמה מסוכן. העיתונות, המתיימרת להמשיך ולהחזיק בתואר "כלב השמירה של הדמוקרטיה", מרבה לעתים תכופות מדי לא לדייק, לסלף סיפורים לצורך בניית הסיפור והדרמה, או פשוט - לא לבדוק את העובדות עד הסוף. מעצלות, מטיפשות או משניהם, ממשיכה העיתונות בדרכה מבלי להבין את הנזק העצום שהיא גורמת בראש וראשונה לעצמה, ומעבר לכך - לכולנו, כחברה.
הסכנה בכך היא אמיתית וממשית, דווקא משום העובדה שעדיין, סיפור המופיע בעיתון נתפש כאמת לכאורה, ונטל ההכחשה על נשוא הסיפור עצמו, אשר בד"כ אינו נושא עמו את השופר ואינו יכול להעמיד דברים על דיוקם. גם אם כן-את מי מעניינת האמת, כשהדרמה כל כך עסיסית? הדברים נכונים בדוגמאות איזוטריות, אך גם בעניינים בעלי חשיבות עצומה, כאן מקורה האמיתי של הסכנה.
לדברי היועץ המשפטי רובינשטיין (1(1997: "מציאות החיים מלמדת, שהמסחור לא פסח גם על תחום התקשורת. התחרות - הברוכה כשלעצמה - בתחום זה, שמן הסתם עוד תלך ותגבר, טומנת בחובה פוטנציאל גדל והולך לעיוות תמונת המצב המועברת לציבור באמצעות המדיה. זאת, כתוצאה מהשאיפה לסנסציה, המאפיינת את מה שזכה כבר לכינוי "תרבות הרייטינג". הרצון לגבור על מתחרה מביא, לעיתים, להעדפת הדיווח על ה"פיקנטי", על-פני הדיווח על החשוב. הטפל דוחק מסדר היום את העיקר. ההפרזה אינה נחשבת עוד לבלתי ראויה. כך, למשל, טרם הצלחתי לעמוד על הקריטריונים להכרזה, שפרשה מסוימת מעוררת "סערה ציבורית". פעמים אין זו אלא כותרת של אותו כלי-תקשורת אשר חשף סיפור, והוא יוצרה ומחוללה של 'סערה'".
פוליטיקאים, אנשי ציבור, אנשי עסקים ועסקנים אחרים, כמובן, מודעים לתופעה זו היטב, ועושים בה שימוש ניכר, תוך ניצול מניפולטיבי של העיתונאי, אשר מן הסתם, במרבית המקרים, לא סילף את העובדות במזיד, כי-אם מתוך עצימת עיניים וחוסר אכפתיות. הכל כשר במטרה להשיג מוניטין עיתונאי באמצעות סיפור טוב.
כמובן שגם מערכת המשפט המסורבלת משמשת כלי שרת בידי אלו, כמו גם טובי עורכי הדין, הקמים להגן על העיתונאי וציבור שלם של עיתונאים, המגנים איש על רעהו, ואשר מסתמא-אינם נתקלים בקושי שבהעברת המידע. חבל שכך הם הדברים במדינתנו, אך כמו בהרבה מקרים אחרים, השינוי הוא תוצאה של אינטרסים, ולמי באמת אכפת עד כדי עשיית דבר בנדון? כזו הייתה "פרשת אוחנה" - נשוא עבודה זו.

ב. המטרה
1. הסמינריון יעסוק בהיבטים המשפטיים והחברתיים של חופש העיתונות בעימותו עם אינטרסים משפטיים, ציבוריים ופרטיים אחרים לאור פרשת אוחנה.
2. הנושאים שידונו בין היתר בסמינריון:
- הזכות לפרטיות.
- זילות בתי המשפט.
- זילות שופטים
- ביקורת לא הוגנת על פסק דין.
כפי שהשתקפו ב"פרשת יחיעם אוחנה".
3. הסמינריון יתייחס גם לשאלות של:
- אתיקה עיתונאית.
- חובות אתיות למול חובות משפטיות.

כפי שנהגה התקשורת ב"פרשת יחיעם אוחנה".

ג. שאלות המחקר
לאור הצגת המטרה לעייל עולות שאלות המחקר שיידונו בעבודה זו:
1. האם ב"חשיפה" של בן כספית יש משום פגיעה באחריות עיתונאית לפרסום אמת?
2. האם כלי התקשורת גילו יחס של איפה ואיפה בפרסום זהות המעורבים.
3. האם כלי התקשורת גילו אחריות מספקת בהסתרת זהות השופט הבכיר כדי למנוע את זילותו.
4. כיצד נהגה התקשורת בהיוודע לה שהפרשה כוזבת?

ד. השיטה

1. שיטת המחקר
שיטת המחקר - איכותית ע"י חקירת תוכן וראיון מוקלט.

2. כלי המחקר
- קטעי עיתונים; מסמכים; קלטות וידאו וקלטות טייפ.
- ראיון פתוח מוקלט עם רפ"ק בדימוס ציון פרץ2 ראש היחידה המרכזית והחשוד הראשי בפרשת "תפירת התיק" לאוחנה ופרשת "סחיטת השופט" העליון תיאודור אור. קטעים מהראיון עמו ישורבבו בתוך העבודה.

3. ניתוח
ניתוח מאמרים מהעיתונות הכתובה לאור התחקיר האובייקטיבי שערכתי.

4. דיון.
5. סיכום.
__________________________
1רובינשטיין, א. (1998). "זכות הציבור לדעת מול צנעת הפרט" ספר השנה של העיתונאים 1998, עמ' 199-208, הוצאת אגודת העיתונאים תל-אביב.
2רפ"ק פרץ בדימוס ליווה אותי לאורך כל כתיבת העבודה ובעיקר באיסוף החומר הארכיוני. על כך נתונה לו תודתי על עצם קיום הראיון ועל הסיוע.

מקורות:

אברמוביץ ולשם. (1999). " פרשת התיק התפור" מתוך ידיעות אחרונות 15.1.1999.
אור, ת. (1981). הכרעת הדין בת"פ 232/80 שניתן ע"י השופט תאודור אור בבית המשפט המחוזי בנצרת.
ארז, י. (1999). "העלילה על השופט" מעריב 19.1.99.
ברנע, נ. (1999). "השופט הבכיר - והקרקס" ידיעות אחרונות 18.1.1999.
הנגבי, מ. (1986). "'גם חופש העיתונות איננו ניתן לחלוקה", פוליטיקה מס' 9, אוגוסט-ספטמבר.
יואב, י. (2001). "מחלקה ראשונה" אתר האינטרנט בניהולו של יואב יצחק.
כספית, ב. (1999). "היועץ רובינשטיין בודק חשד שקציני משטרה סחטו שופט". מעריב 14.1.99.
כספית, ב. (1999). "הקנוניה" עיתון מעריב 15.1.99.
כספית, ב. (1999). "וידויו של סוכן" מעריב 17.1.1999.
כספית, ב. (1999). "כיצד תפרו את התיק" מעריב. 18.1.1999
מנצור, ע. (1981). "השופט דחה את עדויות האליבי" עיתון הארץ.
מרידור. (1992). "עיתונות חופשית ותפקידה הציבורי" קשר מס' 2 1 נובמבר 1992, בהוצאת המכון לחקר העיתונות היהודית - אוניברסיטת ת"א
סגל, ז. (1999). "המפתח בידי היועץ המשפטי" עיתון הארץ מיום 15.1.99.
רובינשטיין, א. (1998). "זכות הציבור לדעת מול צנעת הפרט" ספר השנה של העיתונאים 1998, עמ' 199-208, הוצאת אגודת העיתונאים תל-אביב.
שניצר, מ. (1999). "השרץ בידם" מעריב 19.1.1999.

תגים:

פרטיות · לשון · הרע · אתיקה · עיתונאית · חשיפה · כלי · התקשורת · כספית · חופש · העיתונות · פרסום · אמת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התנהלות התקשורת בחשיפת מעורבותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט תאודור אור בפרשת "אוחנה"", סמינריון אודות "התנהלות התקשורת בחשיפת מעורבותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט תאודור אור בפרשת "אוחנה"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.