הביקורות במערכת החינוך בעבר ובהווה

תקציר העבודה:

אחד המרכיבים החשובים ביותר של מערכת הם הקלט והפלט שלה, ולמעשה שני אלו בעיקר מעניינים אותנו ואילו כל שאר התוצאות נלוות הן.
מערכת החינוך הינה מערכת הפועלת על מנת להפיק תוצר כלשהו: חינוך וידע לילדים, והיות והחינוך הוא העתיד, אין מחלוקת כי מערכת זו חשובה לנו ביותר.
בעבר הקלט והפלט בוקרו בשיטות פרימיטיביות: רוב הפיקוח הוטל על מינהל החינוך ומערכת הפיקוח שבוצעה בעיקר ע"י מפקחים. הכשרות המורים בישראל היו קיימות מתחילת המאה. מבחינת מקצועות אותם לומדים המורים ניכרת ירידה לטובת הפסיכולוגיה של החינוך על חשבון ההיסטוריה של החינוך והפילוסופיה. לגבי ההתנסות המעשית- במשך השנים אוזן בכל הסמינרים מקומה של ההתנסות המעשית החסרה ללומד בהם ללימוד העיוני. במקביל לבחירת התלמידים החמירו גם את הדרישות הפורמליות לקבלת מורים לנושאי הכשרה ואלו היו רק מתואר שני ומעלה.
בקרת הפלט היתה בצורה דומה- בחינות, החמרת הדרישות, השוואות בין בתי ספר וכד'.
בשנים האחרונות קיימת שיטה חדשה בעולם לביקורת קלט ופלט- TQM (ניהול איכות כוללת). T.Q.M כתורה ניהולית שוללת לחלוטין עקרונות ישנים של ביקורת קלט וכן פלט. בתורה זו נעשה ניסיון לנפץ מיתוסים כדוגמת:
1.איכות גבוהה יותר קשורה בהכרח בעלות גבוהה יותר.
2.אפשר לשפר איכות ע"י בקרה ובדיקה.
3.בלתי אפשרי לקבל מוצר נקי לחלוטין מפגמים באיכות.
4.בקרת איכות באירגון הינה תפקידה של מחלקה מיוחדת באירגון.
במקום מיתוסים אלו יש מיתוסים אחרים:
1.השאיפה לעבודה נטולת שגיאות.
2.ניהול ע"י מניעת פגמי איכות.
3.מדידה של איכות ושל ההוצאות על מדידה ושמירתה.
14 העיקרים עליהם מושתתת תורתו של מייסד השיטה (דמינג):
1.הצמד בדבקות למטרה של שיפור התוצר והשירות. שכח את חלוקת הדיבידנדים הרב שנתית הקרובה. תכנן לעתיד. תפקידה של חברה הוא להישאר בעסקים ולספק מקומות עבודה באמצעות חדשנות, פיתוח, שיפור מתמיד ותחזוקה.
2.אמץ את הפילוסופיה החדשה. אנחנו בעידן כלכלי חדש. השלמה עם חומרים פגומים, עיבוד גרוע ושירות ללא הסבר פנים הם מכשולים לאיכות ופיריון משופרים. למדנו לחיות בעולם של שגיאות ומוצרים פגומים. הגיע הזמן לאמץ אמונה חדשה.
3.שים קץ לתלות בביקורת איכות. בנה את האיכות לתוך המוצר.
4.שים קץ לנוהג של מסירת הזמנות בהתאם למחיר. הסתמך על מימדים משמעותיים של איכות ביחד עם המחיר.
5.שפר ברציפות ובהתמדה את מערכות היצור והשירות. צמצם את הביזבוז ושפר את האיכות. עובדי היצור יוכלו להשיג רק חלק קטן ממשימה זו אפילו כאשר ההנהלה קשובה ופועלת לפי הצעותיהם והמלצותיהם. חלק הארי של השיפורים צריך לבוא מההנהלה.
6.הפעל הדרכה אגב עבודה. הדרכה גרועה (או היעדר הדרכה) של עובדי היצור, ותלות בהוראות מודפסות, אך בלתי מובנות, הפכו לנוהג מקובל.
7.הפעל פיקוח. המטרה: לאפשר לאנשים ,למכונות ולאביזרים להפיק עבודה טובה יותר.
8.הפג את החרדה. רוב האנשים, ביחוד אלה שבעמדות הניהול, לא מבינים מה המשימה, וגם מה לא נכון ומה מוטעה. יתרה מזאת: לא ברור להם כיצד לגלות זאת. רבים חוששים לשאול שאלות או לקבוע עמדה. ההפסדים הכלכליים כתוצאה מחרדה עצומים. כדי להשיג איכות ופיריון טובים יותר, חיוני שאנשים ירגישו ביטחון.
9.הרוס מחיצות בין המחלקות. אנשים שעוסקים במחקר, בפיתוח, ובמכירות חייבים לעבוד כצוות, כדי לחזות בעיות שעלולות להתעורר לגבי חומרים ומפרטים מסוימים.
10.בטל את השימוש בסיסמאות, בהטפות מוסר, בתמונות ובכרזות שמכוונות לעובדים. הדבר מעולם לא עזר למישהו לבצע עבודה טובה יותר.
11.בטל את השימוש בנורמות מספריות. נורמות אלו אינן עוסקות באיכות, והן גוררות בדרך כלל אי יעילות ומחיר גבוהה.
12.הרחק מחסומים שמונעים מפועל היצור לחוש גאווה בטיב המוצר המוגמר.
13.הפעל תוכנית נמרצת לחינוך והדרכה מחדש. מנהלים עובדים כאחד זקוקים להכשרה בשיטות החדשות, לרבות עבודה צוות וטכניקות סטטיסטיות.
14.עצב מערכת ניהולית, שתקדם את השינויים המתבקשים בתחום האיכות, על פי הנקודות שהועלו לעיל.
שיטות אלו היו קיימות גם קודם אולם בצורה מעט אחרת ולא בתור שיפור איכות הניהול.
בעבודה זו יעשה ניסיון להשליך את ישום ה- TQM ואת רעיון ה- TQM על מערכת ביקורת הפלט והקלט במערכת החינוך, זאת על מנת לבחון את התפתחות תהליכים אלו במערכת לאורך השנים.

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. הקדמה- הביקורת בעבר
3. גישת TQM בחינוך
4. ישום T.Q.E כמערכת ביקורת על קלט ופלט
5. דיון- כיצד הT.Q.E- יכול לשפר את העשיה הפדגוגית
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

אלבוים דרור, "הרהורים על הכשרת מנהלים למוסדות החינוך", מינהל החינוך, י', 1980.
גולדשטיין י., "הצעה להקמת מערכת הדרכה,פיקוח והערכה", במת המפקח, ח', תשל"ג.
גזיאל חיים המפקח הכולל בעיני עצמו,בעיני ממוניו וכפופיו, האוניברסיטה העיברית,ניסן תשל"ח.
הוכברג מ., "מה אני מצפה מהמפקח?", הד החינוך, נ"א, גליון ה'.
הרפ משה, "המפקח כמעריך מורים", הד החינוך, נ"א גליון ה'.
יזרעאלי דב (עורך), אחריות חברתית בניהול, הוצאת האוניברסיטת הפתוחה, תל-אביב.
לם צ., "תאוריות חינוכיות בהגדרת תפקיד המפקח",במת המפקח, חשוון תשל"ג.
סמואל יצחק, ארגונים- מאפיינים מבנים ותהליכים, אוניברסיטת חיפה, 1990.
עינבר דן, "ניהול בית הספר ומנהיגות חינוכית", בתוך: בית ספר וחינוך, הוצאת מגנס, ירושלים 1985.
פרידמן אביבה אלקיים, T.Q.E כחול לבן, ניהול התהליכים לתוצאות טובות במערכת החינוך בישראל, משרד החינוך, ת"א, 1994.
פרידלר אריה, "המורה- מנהל יצור, ספק או לקוח?", T.Q.M, אפריל 1993.
קרסל רבקה, "מידת הסמכויות של מפקחים ומורי מורים בהשואה לאנשים שאינם עוסקים בחינוך", מהלכים, תשל"ג, עמוד 117.
שירום א., "-T.Q.M לקראת ניהול איכות כוללת בישראל", נציבות שירות המדינה, 1991.
שרגא עדיאל, המפקח ודרכי עבודתו, ירושלים, 1967.

תגים:

בית · ספר · מורים · חינוך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הביקורות במערכת החינוך בעבר ובהווה", סמינריון אודות "הביקורות במערכת החינוך בעבר ובהווה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.