מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה בישראל

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
מהו סכסוך עבודה
מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה
הליך הפישור
מהותו של הפישור במשפט העברי
הליך הבוררות
בוררות חובה
בוררות מוסכמת
הליך הגישור
מיצוב הגישור ליישוב סכסוכי עבודה במשק
מודלים מרכזיים בהליך הגישור
אינטגרציה במנגנונים בעת סכסוך עבודה
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
נספח - גורמים המשפיעים על המגשר (2000 מילים)

מבוא
עד להקמת בית הדין לעבודה (1969), התנהלה בישראל מערכת יחסי עבודה המאורגנת רובה ככולה, מחוץ לעולם המשפט. אותה עת האיגודים המקצועיים העדיפו להרים את נס השביתה במקום לתעל את סכסוכיהם לאפיק של שפיטה1. מציאות עגומה זו נבעה בעיקר מחששם של האיגודים המקצועיים שמערכת השיפוט הרגילה לא תגלה את מידת ההבנה הדרושה להשקפת העולם שהם מייצגים. ניתן היה לתרגם את רחשי ליבם של העובדים המאורגנים בכך שנראה להם שהמערכת המשפטית תמדוד את פעילותם של השותפים ליחסי העבודה ב"משקפים" של דיני חוזים, תאגידים, שליחות או סדרי דין וראיות כללים. שימוש ב"מסננת" של דינים אשר אינם הולמים כפשוטם את מערכת יחסי העבודה המאורגנת ובודאי שאינם עונים לצרכים המתחייבים מהסבתה ממערכת המתנהלת בדפוסים של חוזים אישיים לכזו המעוצבת במסגרת של הסכמים קיבוציים. השוני וההתאמה של ההלכות המשפטיות שהתחייבו עקב ההתפתחויות שחלו במערכת יחסי העבודה, נדרשו לא רק במישור הקיבוצי, אלא גם במישור האישי.2

על בית הדין החדש הוטלה משימה שלכאורה נראתה בלתי אפשרית. הוטל עליו לפתח הלכות ולהתאים את סדרי הדין כך שאלה יהלמו את הצרכים של הדיסציפלינה החדשה וישקפו על כן את התמורות שחלו במערכת יחסי העבודה. כדי להתמודד עם אתגר מיוחד ונכבד זה, נבחר השופט צבי בר-ניב כנשיא בית הדין לעבודה והוא היה "למעשה הבחירה האחת והיחידה האפשרית"3. אישיותו הדומיננטית, ניסיונו העשיר והמגוון בשדה המשפט הכללי והמיוחד, ידיעותיו המפליגות בתחום משפט העבודה ההשוואתי והבינלאומי ומעל לכל חזונו, רוחב אופקיו ומודעותו למורכבותה של מערכת יחסי העבודה - "כל אלה סייעו בידו לנווט את עגלת בית הדין לעבודה במשך שש עשרה שנות פעולתו הראשונות"4, ואף השאיר את חותמתו האישית במערכת המשפטית.

בית הדין לעבודה, רואה את מקומו ותפקידו במערך הכללי של יחסי העבודה בישראל כמי שהופקד על ידי המחוקק לדאוג שמערכת יחסי העבודה במדינה תתנהל בדפוסים תקינים התואמים את עקרונות משפט העבודה הקיבוצי, ושתהיה מסגרת שיפוטית ליישוב סכסוכי עבודה.
בעבודה זו, מתוך "צוהר המסגרת" השיפוטית ליישוב סכסוכי עבודה קיבוצי, אדון במנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה בישראל בשלושה תחומים: פישור, בוררות וגישור. על מנת שנוכל להבין את תפקידם של מנגנונים אלה, נגדיר תחילה מהו סכסוך עבודה, אחר כך נגדיר את מושגי המנגנונים: פישור, בוררות וגישור, נבחן האם אלו מנגנונים נפרדים, משתלבים או משלימים אחד את האחר. במהלך העבודה נאיר את העובדה, כי שונה המינוח "פישור" ל"גישור". בעקבות זאת עולות מספר שאלות בנושא: האם בכל מקרה ראוי לו לדיין כי יבצע את הדין ויפשר בין הצדדים, או שמא כאשר רואה הדיין כי נעשה עוול, מוטל עליו לחרוץ משפט, האם להעביר את המשפט לידי מגשר ואם לאו. האם יהפוך הגישור לחלופה מועדפת ליישוב סכסוכי עבודה במשק, האם הגישור יעיל בפתרון סכסוכי עבודה במגזר הציבורי. ליבת העבודה תעמוד על הליך הגישור, מיצובו במשק העבודה הישראלי, אתייחס למודלים המרכזיים בגישור, אתייחס להליך הגישור אשר התקיים בעת שביתת הרופאים האחרונה (2000) ומכאן תשאבנה חלק מהתשובות לשאלות אלו. בנספח לעבודה, בחנתי מספר גורמים המשפיעים על המגשר, דבר המסייע בעת בחירתו ושיבוצו בהתאם לסכסוך הקיים.
---------------------------------------------------------------------------------
1. ר' בן-ישראל, "שיפוט בסכסוכי עבודה קיבוציים עפ"י תפיסת העולם של השופט בר-ניב, נשיא בית הדין הארצי לעבודה" , ספר בר-ניב לקט מאמרים בדיני עבודה, (הוצאת רמות 1987,) עמוד .70
2. שם, ראה הערה: 1, עמ' 70
3. שם, ראה הערה: 1, עמ' 71
4. שם, ראה הערה: 1 , עמ' 71

מקורות:

א' גלין, "תחת משק כנפי הגישור", מנחם, גולדברג, לקט מאמרים בדיני עבודה וביטחון סוציאלי, (הוצאת סדן, תל-אביב, 2001) עמודים 232-249.
א' וינרוט, "מהותו של הפישור במשפט העברי", "נקודת גישור", בתוך לשכת עורכי-הדין בישראל, (11.06.2003), עמודים 1-3, (מתוך אתר אינטרנט www.israelbar.org.il).
י' צפריר, "האם יהפוך הגישור לחלופה מועדפת ליישוב סכסוכי עבודה במשק", ניהול: בטאון מנהלי ישראל (2000) 137, עמודים 48-49.
מ' מרדכי, "היבטים משפטיים בפעולת המוסד לבוררות מוסכמות בשירות הציבורי, לעבודה ", ספר בר-ניב לקט מאמרים בדיני עבודה, (הוצאת רמות, 1987) עמודים 203-236.
מ. מירוני, "גישור ו- ADR: שמונים שנות היסטוריה כבסיס לשינוי בסגדרת תפקידם של ביתה המשפט והשופט", מתוך עלון השופטים בישראל, (הרשות השופטת), עמ' 32-43.
מ' בן יאיר,"מעבר מחברה התדיינותית לחברה של יישוב סכסוכים בהבנה", "נקודת גישור", בתוך לשכת עורכי-הדין בישראל (25.02.2003), עמודים 1-4, (מתוך אתר אינטרנט www.israelbar.org.il).
ע' כרמי, "יחסי עבודה במגזר הציבורי בישראל - סכסוכים שביתות פתרונות (יחסי עבודה)", ניהול בטאון מנהלי ישראל (2001) 143, עמודים 58-60.
ר' בן-ישראל, "חובת בוררות בשירות הציבורי", ח עיוני משפט (1981) 172, עמודים 172-182.
ר' בן-ישראל, "שיפוט בסכסוכי עבודה קיבוציים עפ"י תפיסת העולם של השופט בר-ניב, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ספר בר-ניב לקט מאמרים בדיני עבודה, (הוצאת רמות, תל אביב, 1987) עמודים 69-123.
ר' דרור, ר' סטי, "נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק: "לא מספיק תיקים מועברים להליך של גישור", "נקודת גישור", בתוך לשכת עורכי-הדין בישראל, (31.01.2003), עמודים 1-2, (מתוך אתר אינטרנט www.israelbar.org.il).
ש' פריש, (שופטת בדימוס), ד' שקולניק, "פוליטיקה וגישור - הגר זאב עם כבש?", "נקודת גישור", בתוך לשכת עורכי-הדין בישראל, (25.02.2003), עמודים 1-5. (מתוך אתר אינטרנט- www.israelbar.org.il)
ר' בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, (האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 2000) עמודים 76-78.
ר' בן-ישראל, דיני עבודה, (האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 2002) עמודים 167-171.
Kolb, d.m., "The Mediators", (1982), The MIT Press Cambridge

תגים:

בישראל · דיני · ליישוב · מנגנונים · סכסוכי · עבודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה בישראל", סמינריון אודות "מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.