מבחנה של הקונספציה הלאומית הישראלית במלחמת ששת הימים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: תפיסתן של מדינות ערב וישראל את הסכסוך
פרק ב: אקטיביזם מול איפוק בפעולות התגמול - שנות החמישים
א. רקע
ב. פעולות התגמול: קונספציית האקטיביזם מול קונספציית האיפוק
פרק ג: הקונספציה הישראלית במבצע קדש
א. מבצע "קדש" - מטרות וביצוע
ב. מבצע קדש - ניתוח צבאי-פוליטי
1. לפני המבצע
2. אחרי המבצע
ג. סיכום ומסקנות ממבצע "קדש"
1. הרמה הגלובלית
2. הרמה של בריטניה וצרפת
3. הרמה הבינערבית
4. הרמה הישראלית-ערבית
פרק ד: הקונספציה האסטרטגית הישראלית במלחמת ששת הימים
א. הגורמים
1. הגורם הסורי
2. מדיניותה של ברית המועצות
3. הפגנת חולשה מצד ישראל
4. מדיניות נאצר
ב. המשבר
1. האיבה הערבית
2. פעולות הטרור
3. תפקיד סוריה במשבר
ג. מהמתנה להכרעה
1. הפגנת הכוח המצרית
2. הפניה לסילוק כוח האו"ם
3. ממשבר פוליטי בישראל להכרעה
פרק ה: דיון וסיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
הנטייה למלחמה טבועה במזרח התיכון מאז ומקדם. נטייה זו הועמקה והושרשה באזור עם הקמתה של מדינת ישראל. מצב המלחמה השורר בין ישראל למדינות ערב אופיין כסכסוך מתמשך הרווי במלחמות קיומיות, לאומנות כובשת וגזענית, התפרצויות של חמה שבטית ואיבה דתית, טרור רצחני, חרם כלכלי והתגוששות דיפלומטית.

הקונספציה שלפיה צהל קבע את עיקרי תורת הלחימה היא: ישראל אינה יכולה להפסיד שום מלחמה\מערכה; אסטרטגיה הגנתית; ניסיון למנוע מלחמה בדרכים מגוונות; מניעת הידרדרות; השגת הכרעה וגמר לחימה בלו''ז קצר; לחימה בבט''ש גרילה וטרור; יחס אבדות נמוך מאד. הקונספציית שלפיה צה"ל בונה את כוחו היא: אסטרטגיה הגנתית וטקטיקה התקפתית. להגנה: מערכת התרעה משוכללת; צבא יבשה סדיר קטן וכח מילואים גדול; זרוע אויר וים מבוססות על סדיר; מערכת ימ''חים ומערכות תנועה ותובלה. להתקפה: תיאום בין זרועי ובין חילי; העברת הקרב לשטח אויב במהירות; השגת יעדי המלחמה במהירות.
מטרתי במסגרת סמינריון זה, לתאר בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר את קשת הדעות לגבי הקונספציה הלאומית הישראלית במלחמת ששת הימים.
אקדים ואומר, כי קיים וויכוח בין היסטוריונים לבין "היסטוריונים חדשים" שהפכו למאבק מר כל כך כמו הוויכוח הניטש כעת בדבר מלחמות ישראל-ערב ומלחמת ששת הימים במיוחד .1
האמונה שמלחמת ששת הימים נכפתה על ישראל על ידי ברית של מדינות ערב הנחושות להביא להשמדתה, שכיבוש השטחים בידי ישראל היה תוצאת המימוש המוצדק של זכותה להגן על עצמה, שישראל עשתה כל שלאל ידה למנוע את המלחמה - היא ערך מקודש בעיני כל הציבור הציוני, לכל רוחב הקשת הפוליטית.
ברם, העובדה שמעמד הקבע של אותם שטחים ממשיך לעמוד במוקד הדיון הפוליטי הפנימי בישראל וגם במוקד משא ומתן בינלאומי מתמשך, הופכת את מלחמת ששת הימים למטרה מפתה במיוחד לפיתוח פרשנות חדשה ורדיקלית בעיקר על ידי "ההיסטוריונים החדשים".

בחרתי להביא תיאור מקיף שיכלול את תולדות הסכסוך ישראלי ערבי עד 1967, במגמה לבחון את הקונספציה הלאומית הישראלית שהנחתה את הקברניטים מאז קום המדינה דרך פעולות התגמול ומלחמת קדש ב1956 -, וכלה במלחמת ששת הימים אשר עליה יורחב הדיבור במיוחד. במטרה להשיב לשאלת הנושא: "הקונספציה הלאומית הישראלית במלחמת ששת הימים".
--------------------------------------------------------------------------------
1. לדעת ד"ר מיכאל אורן הוא עמית בכיר במרכז שלם. הוא חוקר כעת את תולדות מלחמת ששת הימים. ראה מאמרו "מי רצה במלחמת ששת הימים?" תכלת 7 אביב התשנ"ט 1999, (להלן מיכאל אורן): "ההיסטוריונים החדשים אינם מתאמצים להסתיר את מגמתם. אילן פפה, היסטוריון באוניברסיטת חיפה ופעיל במפלגת חד"ש, פרסם לאחרונה בג'ורנאל אוף פלסטיין סטדיס סדרה של שלושה מאמרים, המהווים מעין מניפסט. פפה מתאר את "ההיסטוריה החדשה" כזרם מהפכני מתעצם והולך, הקונה לו אחיזה בכל תחומי החיים האינטלקטואליים, באמנויות ובתקשורת בישראל. מטרתה, כך הוא מצהיר, "לשקול מחדש את תוקפה של הדרישה למדינת לאום יהודית בשטח הגיאוגרפי של פלשתין לשעבר". (ראה) Ilan Pappe, "A Post-Zionist Critique of Israel and the Palestinians, Part II: The Media," in Journal of Palestine
.Studies (Spring 1997), pp. 37-43 החל בספרו של שמחה פלפן לידתה של ישראל (1987,) דרך ספרו של אבי שליים שיתוף פעולה מעבר לירדן (1988) וכלה בספרו של בני מוריס 1948 והלאה (1994,) ההיסטוריונים החדשים שמו לעצמם מטרה לנפץ את מה שנקרא בפיהם "המיתוסים" שאפפו את תקומתה של מדינת ישראל ואת העשור הראשון לקיומה. כך, למשל, לגבי מלחמת העצמאות, ישראל מואשמת בעקירתם של אלפי פלשתינאים - אחד מביטוייה של הנטייה הציונית המובהקת לעריכת "טרנספר" - ובקשירת קשר עם ריאקציונרים ערביים כדי לשלול מהפלשתינאים את זכותם לעצמאות מדינית. עוד נטען, כי המנהיגים הערבים של אותם הימים "עמדו בתור" לעשות שלום עם ישראל, אך המדינה היהודית עמדה בסירובה".

מקורות:

אל-סאדאת. אנואר אנואר סאדאת ממלחמה לשלום 1980-1970. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1982.
בוקעי, דוד. "מי אחראי לפרוץ המלחמה ב1967-: ירדן ומלחמת ששת הימים". עבודה שהוגשה בחוג למדע המדינה לקראת התואר ד"ר לפילוסופיה. חיפה. 1993.
בוקעי, דוד. "מי אחראי לפרוץ המלחמה ב1967-?". ירדן ומלחמת ששת הימים, מערכה (348): 1996, 44-38.
בן, פיליפ. "או-תאנט מצטער שמיהר". מעריב, 19.5.67.
בר זהר, מיכאל. החדש הארוך ביותר. הוצאת "א. לוין אפשטין בע"מ". תל אביב. 1968.
בר סימן טוב, יעקב. המעבר ממלחמה לשלום: המורכבות בקבלת החלטות המקרה הישראלי. רמת אביב, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, מרכז חמי שטינמץ למחקרי שלום, 1996.
הבר, איתן. היום תפרוץ מלחמה. הוצאת "עידנים". תל אביב. 1987.
חלמיש, יהושע. "נאצר סגר מיצרי טיראן". ידיעות אחרונות, 23.5.67.
יורמן, פנחס. בין שתי מלחמות 1973-1967. תל-אביב: עם עובד, תשמ"ג 1982.
מיטל, יורם. התפתחות מדיניותה של מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל. חיפה: מחו"ל, 1991.
יניב, אבנר. פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל. הוצאת "ספרית פועלים". חיפה. 1994.
לאקוטיר, זא'ן. ישראל וארצות ערב. הוצאת "עם הספר". תל אביב. 1968.
מעוז, משה. ישראל-סוריה סוף הסכסוך?. הוצאת "ספרית מעריב". אור יהודה. 1996.
מעוז, משה. יעדי המאבק הערבים בישראל על רקע מלחמת יום הכיפורים. ירושלים: מרכז הצופים לחקר ערביי ארץ ישראל ויחסי ישראל ערב.
מראד, גמאל. "סגירת מפרץ עקבה גרמה לפרוץ המלחמה". מערכות, 325 (יוני-יולי). ע"ע 58-55.
נויברגר, בנימין. דיפלומטיה בצל עימות. רמת אביב, תל-אביב: אוניברסיטה פתוחה, תשמ"ד 1984.
נקדימון, שלמה. לקראת שעת האפס. הוצאת "רמדור". תל אביב. 1968.
ספרן, נדב. העימות הערבי הישראלי 1967-1948. הוצאת "כתר". ירושלים. 1969.
עמיקם, בצלאל. מלחמת ששת הימים. הוצאת מרכז ההסברה/שירות הפרסומים. ירושלים. 1984.
פודה, אלי. "ממלחמה לשלום". מערכה (348): 1996, עמ' 47-45.
צ'רצ'יל, רנדו. מלחמת ששת הימים. הוצאת "מסדה". רמת גן. 1967.
רבין, יצחק. פנקס שירות. הוצאת "מעריב". תל אביב. 1979.
רבין, יצחק. "מלחמת ששת הימים מאפיינים והישגים", מערכה (348): 1996, עמ' 6-2.
רוזנר, שלמה. ימי מערכה. הוצאת מרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה. ירושלים. 1967.
שגב, שמואל. "ישראל לא גונתה בועדת שביתת הנשק". מעריב, 16.5.67.
שיפטן, דן. האופציה הירדנית - ישראל, ירדן ופלסטינים. תל-אביב, 1986.
שיפטן, דן. ההתשה. תל-אביב: מערכות, 1989.
שמיר, שמעון. ירידת הנאצריזם, 1970-1965. תל-אביב: מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1978.
שמיר, שמעון. מצרים בהנהגת סאדאת. תל-אביב: דביר, 1978.
Bar Siman Tov, Yaacov. The Israel-Egyptian war of attration, 1969-1970. New York: Columbia University press, 1980.
Bar Siman Tov, Yaacov. Linkage politics in the Middle East. Boulder, colo. Westview press, 1983.
Mutawi, Samir H. Journal in the 1967 war. Cambridge: Cambridge University press, 1987.
אנדסון, מ. חדירת המעצמות לאגן הים התיכון. תל-אביב: מערכות, 1972.
בן עמי אהרון. תוחלת פלשתין בצלם הציונות. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 1(66): 69-63, 1999.
טמיר, אברהם. חייל שוחר שלום. (תל-אבי: עידנים, תשמ"ח 1988), עמ' 14-13.
כפכפי, אייל. מלחמת ברירה הדרך לסיני וחזרה 1956-1957. תלאביב 1994.
מוריס, בני. מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956. ההסתננות הערבית, פעולות הגמול והספירה לאחור למבצע קדש. ספריית אופקים. הוצאת עם-עובד בע"מ ת"א, 1996.
מיטל, יורם. התפתחות מדיניותה של מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל, 1977-1967. (חיפה): מחו"ל, 1991, עמ' 18-17.
מעוז, משה. יעדי המאבק הערביים בישראל על רקע מלחמת יום הכיפורים. ירושלים: מרכז הצופים לחקר ערביי ארץ ישראל ויחסי ישראל ערב.
משעל נסים. ואלה שנות - 50 למדינת ישראל. משכל, תל-אביב 1998. עמ' 70-75.
סיפורי קרב. מבצע "חץ שחור" הפשיטה על עזה. כתיבה, עריכה והוצאה לאור, מה"ד צה"ל, תאריך לא ידוע.
עמיקם, בצלאל. "מלחמות ישראל" מערכת סיני 29 אוקטובר- 5 בנובמבר 1956 ירושלים 1988.
פעיל מאיר. 2000. "מבצע קדש" . מלחמות ישראל- היסטוריה. ארכיון צה"ל, מהדורת אינטרנט.
שמיר, שמעון. "גורמים ושלבים בסכסוך הערבי-ישראלי", בתוך: נויברגר, בנימין (עורך), דיפלומטיה בצל עימות. רמת אביב, תל-אביב: אוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ד 1984, עמ' 72.
שיפטן, דן. אופציה ירדנית - ישראל, ירדן והפלסטינים. תל-אביב, 1986, עמ' 38
שמש משה. מבצע קדש ומערכת סואץ - 1956: עיון מחדש. (עורך). תשנ"ד-1994. באר שבע, המרכז למורשת בן גוריון.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מבחנה של הקונספציה הלאומית הישראלית במלחמת ששת הימים", סמינריון אודות "מבחנה של הקונספציה הלאומית הישראלית במלחמת ששת הימים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.