דמות האישה ב"חמישיה הקאמרית"

תקציר העבודה:

מאחורי הניסיון לעמוד על אופן ייצוגה של דמות האישה ב"חמישייה הקאמרית", עומדות שתי סיבות משלימות. האחת היא הסקרנות התיאורטית, המתעוררת נוכח התפיסה השגורה של הסאטירה כהתרסה. הרצון במישור הזה הוא לנסות לאשרר או "להפריך" את ההנחה הסוחפת הזו, דרך בחינת אספקט מרכזי - ייצוג דמות - באחת מן התוכניות הסאטיריות הבולטות שנראו בטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות. הסיבה השניה קודמת לזו הראשונה הן מבחינת הרצף המחשבתי שהוביל לבחירת הנושא והן מבחינת חשיבותה בהחלטה זו. זוהי תחושת אי הנוחות, שאני, כאישה, חשתי פעמים לא מעטות במסגרת הצפייה בתוכניות, במיוחד בקטעים בהם יש התייחסות מפורשת לדמות נשית. מאחר שהגורמים לתחושה וכן טיבה המדויק לא הובהרו לי מאליהם, גם לא לאחר מספר צפיות באותם קטעים, נראה היה כי יהיה זה אפקטיבי לחפש את התשובות במישור התיאורטי. חיפוש זה הוביל לביסוסו של הניתוח על שתי תיאוריות, אשר כל אחת מהן מספקת, כך נדמה, מענה לאחד מן המניעים שהוזכרו. באופן הזה, התיאוריה הניאו- מרקסיסטית תואמת את הרצון לבחינה ביקורתית של מושג הסאטירה בכלל. התיאוריה הפמיניסטית, לעומת זאת, תואמת את הרצון לעמוד על טיבו של האפקט החוויתי
של תוכניות כגון " החמישייה הקאמרית", ושלה בפרט. בדברים אלו אין כדי לטעון כי כל תיאוריה אכן תואמת רק צד אחד של הבחינה, שכן בשתיהן קיימת התייחסות למושגי המפתח של "התרסה" ו"אפקט", ועוד יותר מכך- שתיהן קשורות זו לזו, במיוחד בהסתמכות הראשונית של התיאוריה הפמיניסטית על הניאו-מרקסיזם. יחד עם זאת, החלוקה עולה כתוצאה מברירת הגישות המסוימות מתוך כל תיאוריה. כך, בחירת הגישה של אלתוסר ('Fiske92,), וחיבורה לגישותיהם של בודרי ('Baudry85,) וקלינגר ('Klinger84,), המשתייכות כולן לתיאוריה הניאו- מרקסיסטית, הובילה להתמקדות בשאלת קיומם ומקומם של טקסטים פרוגרסיביים בתרבות (ובכלל זה, הטקסט הסאטירי) ובקשר שלהם ל"מציאות" החברתית (בעיקר על חלוקת התפקידים הג'נדרית הקיימת בתוכה). מנגד, בחירת הגישות הפמיניסטיות של מלווי ('Mulvey89,), ג'ונסטון ('Johnston74,) וקייס
('Case74,), הובילה לבחינת תת- הטקסט (sub- text) של התוכנית ,שזירת הפעולה המיוחסת לו היא המישור הלא- מודע של הצפייה ( מה שמכסה את הדיון על מושג ה"אפקט").
בכל מקרה, שני קווי הניתוח ייושמו על תוכנית אחת של ה "חמישייה הקאמרית" , ששודרה בראשית העונה האחרונה (29.12.96). תוכנית זו כללה תשעה מערכונים, בחמישה מהם נכחה דמות נשית. בחירתה של תוכנית אחת ושל זו ספציפית, הנה שרירותית. המודעות למגבלות שבחירה כזו מציבה בכל הנוגע ליכולת הייצוג של הניתוח את התוכנית בכללה, וודאי את הקטגוריה הטקסטואלית אליה היא משתייכת , מובילה להסתייגות הראשונה לגבי כל שייכתב במסגרת זו. באופן הזה, השאלה המנחה של העבודה - אופן ייצוגה של האישה - אכן מוגבלת למערכונים בתוכנית זו בלבד. מן הדברים הללו מתחייב כי גם לתזה הנגזרת מן השאלה יוגדרו
אותם גבולות, יחד עם זאת, לזו דווקא ימרות רחבות יותר. טיבה של תזה זו נרמז כבר קודם לכן, עם הצגתה של התחושה הלא- נוחה שהתעוררה בי נוכח כמה קטעים של התוכנית שכללו דמויות נשיות. זו ניצבת בבסיס ההשערה כי מה שלמעשה עושה ה "חמישייה הקאמרית" הוא ההפך הגמור מכל מעשה חתרני- אופן ייצוגה של
דמות האישה במסגרתה תורמת לחיזוקם של הסטריאוטיפים הנשיים המסורתיים, על הצדדים הויזואליים, הפרסונליים והפרופסיונליים שלהם. על פי התפיסה הזו, קרן מור, השחקנית של כל הדמויות הנשיות של התוכנית, אינה אלא שיקוף של האידיאולוגיה השוביניסטית- בורגנית של יוצריה ולמרבה הצער- של מרבית צופיה.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
3. ניתוח
4. מסקנות
5. ביבליוגרפיה

תגים:

סאטירה · טלויזיה · טלוויזיה · טלביזיה · קומדיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמות האישה ב"חמישיה הקאמרית"", סמינריון אודות "דמות האישה ב"חמישיה הקאמרית"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.