אינפוטיינמנט-הצורך בשילוב גורמי הנאה בסרט התעודי

תקציר העבודה:

אינפוטיינמנט - הצורך בשילוב גורמי הנאה בסרט התעודי
Documentary Infotainment

תוכן העניינים
מבוא
פרק א': הקולנוע התעודי בעבר ובהווה
1.1. בין הסרט התעודי והכתבה העיתונאית
1.2. הסרט התעודי בעבר
1.3. הסרט התעודי בהווה
פרק ב': תכנים וסיטואציות בקולנוע התעודי כיום
פרק ג': צילום ועריכה בקולנוע התעודי כיום
3.1. צילום צבע ונוף
3.2. העריכה
פרק ד': בימוי הסרט התעודי
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
בעבר היה הסרט הדוקומנטרי צילום של מציאות כפי שהיא. הסגנון שאפיין את
הקולנוע הדוקומנטרי בשנות ה50- שאב את השראתו מהקולנוע הבריטי ומדמויות
כתורולד דיקנסון, קרל רייס, לינדסי אנדרסן ואחרים שהיו דוקומנטריסטים. לעתים
היה הסרט צילום ספונטני של תופעות כמו ששת הפרקים ב"יומן" לדוד פרלוב או
"יומני כרמל" שהיו מהדורת חדשות שבועית שהוקרנה בבתי הקולנוע. לעתים היה
הסרט הדוקומנטרי מעוצב במקצת ע"י תסריט ועריכה (גרוס, 232).-241 :1991
בגרמניה הנאצית היה הסרט הדוקומנטרי גורם שנועד לחנך, היינו להטמיע את
האידיאולוגיה הנאצית בקרב ההמונים. לאחר מלחמת העולם השנייה הציגו בגרמניה
יומני חדשות וסרטים קצרים המראים את ההתקדמות הכלכלית הנמרצת במערב
לעומת הצעידה האיטית של המזרח. בתקופת מלחמת העולם השנייה הציע הבמאי
בילי ויילדר "תעמולה באמצעות בידור", היינו לשעשע את ההמונים ובכך להחדיר
להם את האידיאולוגיה הנדרשת בצורה מוסוות (שטרן, 49-55 :1991). כך תנועות
פאשיסטיות וגם תנועות לאומיות הפכו את הקולנוע לכלי תעמולתי אשר באמצעות
סרטים תעודיים, לעתים סרטים מבויימים, פעלו על רגשות ההמונים (זנד, :1991
59).61,
בשנות ה90 - שונה הקולנוע התעודי במערב מזה שהוכר בעבר. הקולנוע התעודי שוב
אינו מצייר מציאות בלבד, אלא מספק משוב לחלומות ורצונות של הציבור. למעשה
הסרט התעודי הופך להיות תעודי-בידורי ובכך נוצר ז'אנר חדש המשלב את
הדוקומנטרי עם הבידורי (Singer, 1998: 133). גבולות הסרט הדוקומנטרי החלו
להיפרץ בשנות ה70 - ונעו בהתאם להתפתחויות חברתיות, לאפשרויות חדשות
שנפתחו בפני הציבור ובהתאם לדרישה הנובעת מאלטרנטיבות קיימות. התנועות
הפמניסטיות שצמחו בארה"ב והתפשטו במערב באו לא רק להציג מצבים כפי שהם,
אלא להקצין אותם ובכך למעשה שימש הסרט התעודי גם כסרט תעמולה וגם כבידור
לצופים (.(Holmlund, 1999: 287-288

השאלה שתעמוד במרכז עבודה זו הינה כיצד בא לידי ביטוי השוני שבין הסרט
הדוקומנטרי בעבר לבין הסרט הדוקומנטרי בשנות ה90 - ובראשית המאה ה ?21 -
לצורך כך ארצה להתייחס למספר קטגוריות המעידות על השינוי ובכללן: דרך
הבימוי, העריכה, הצבע והנוף וכן התכנים והסיטואציות. באמצעות איפיון קטגוריות
אלו של ההווה לעומת העבר, ניתן יהיה לקבוע אם אומנם נולד ז'אנר קולנועי חדש
והוא התעוד הבידורי [.[Infotainment
בעבודתי ארצה לטעון כי אכן נוצר ז'אנר כזה והוא מתבטא ברובד הכללי בתכנים
ובסיטואציות המוצגות בסרטי התעודה. שוב אין אלה סרטים העוסקים רק בהעברת
מידע או בלימוד וחינוך, כי אם גם פונים לדרישתם של הצופים לבידור. נראה כי
תופעה זו הינה תולדה של ריבוי האפשרויות אשר נפתחו לפני ציבור הצופים ובכללן
ערוצי הטלויזיה, שידורי הלווין והאינטנרט. סרטים אלה שמים דגש על הצילום, על
הצבע והנוף וזוכים לעריכה מדוקדקת יותר, כפי שמקובל בסרט הקולנועי. גם הבימוי
ממלא תפקיד מרכזי יותר מאשר בעבר, שכן אין מדובר עוד רק במידע, כי אם במידע
מעניין, אטרקטיבי האמור למשוך את הצופים בתחרות הגוברת שבין אפיקי
התקשורת השונים.
לפיכך אציג בפרק הראשון סקירה קצרה על הקולנוע התעודי בעבר ומולו אביא
מדגם של מספר סרטים תעודיים מההווה. סקירה זו אמורה לסייע באיבחון השוני
שעליו אעמוד בפרקים הבאים. בפרק השני אתייחס לתכנים השונים ובקשר שבינם
לבין מושאי הבידור המקובל כיום בעולם. בפרק השלישי אעמוד על השוני בצילום,
בצבע ובנוף וכן על דרכי העריכה של סרטי התעודה כיום. בפרק הרביעי אתייחס
לבימוי סרטי התעודה, כאשר בפרקים אלה אנסה לתמוך בטענתי, כשאת מסקנותיי
אביא בסיכום.

מקורות:

אבישר, א., "תיעוד ועיצוב של תודעה היסטורית בסרטי תעמולה", זמנים 39-40, 1991, עמ' 38-47.
אינגבר, נ., "הקולנוע הדוקומנטרי", הרצאה במסגרת החוג לקולנוע, 4.4.2000.
ברויאר, ע., "בדרך אל 'הספציאליסט'", סינמטק 102, 1999, עמ' 2-7.
גרוס, נ. וי., (1991), הסרט העברי - פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, הוצאת המחברים, ירושלים.
ורט, ד., "הספציאליסט", סינמטק 102, 1999, עמ' 8.
זנד, ש., "קליאו והתמונה הנעה", זמנים 39-40, 1991, עמ' 57-61.
מקלוהן, מ., "סרט הקולנוע - גלגל חיים", בתוך: קלר, ה., (עורכת), (1987), עם עובד, תל אביב.
פודובקין, ו.א., "החומר הפלאסטי", בתוך: קלר, ה., (עורכת), (1987), עם עובד, תל אביב, עמ' 75-84.
צור, א., "קולנוע, תרבות ופוליטיקה", הפסטיבל הבינלאומי לסרטי תעודה בתל אביב, סינמטק תל אביב, תל אביב עמ' 3-5.
קאמי, א., 1974, הנפילה, (תרגום ועיבוד: נ. ניתאי), תל-אביב.
רובין, ר., "פעלולי שומרונים", סינמטק 102, 1999, עמ' 10-11.
שטרן, פ., "הקולנוע כבית-ספר בגרמניה אחרי המלחמה", זמנים 39-40, 1991, עמ' 48-55.
שמשי, צ., "הדחייה הגדולה", סינמטק 99, 1999, עמ' 8-11.
Arredondo, D. Patricia, M., "Immigration as a Process of Loss and Grief", Personnel and Guidance Journal 59, 1981, pp. 375-378.hkt
Holmlund. C., "From Rupture to Rapture Through Experimental Bio-Pics: Leslie Thornton's There Was an Unseen Cloud Moving", in: Waldman, D., Walker, T., (ed.), (1999), Feminizem and Documentary, University of Minnesota Press, Minneapolis, pp. 287-308.
Rabinovich, P., "Sentimental Contracts: Dreams and Documents of American Labor", in: Waldman, D., Walker, J., (edo.), (1999), Feminisem and Documentary, University of Minassota Press, Minneapolis, pp. 43-63.
Rothman, W., (1997), Documentary Film Classics, Cambridge University Press, Cambridge.
Singer, A., "Strange Bedfellows: The Feature Documentary, Television, and Anthropology", in: Tabuas, M., (ed.), (1998), The Search For Reality, Michael Wiese Productions, Studio City, pp. 133-137.
Wolper, D.L., "The Documentary Entertain and Inform, Not Just Inform", in: Tabuas, M., (ed.), (1998), The Search For Reality, Michael Wiese Productions, Studio City, pp. 285-287.

תגים:

תעודה · תיעודי · עתונאות · בימוי · סרט · דקומנטרי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אינפוטיינמנט-הצורך בשילוב גורמי הנאה בסרט התעודי", סמינריון אודות "אינפוטיינמנט-הצורך בשילוב גורמי הנאה בסרט התעודי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.