מדרש "אלה אזכרה" וגלגולו לפיוט האשכנזי

תקציר העבודה:

מדרש "עשרת הרוגי מלכות" שואב מחומרים עתיקים תוך שילוב יסודות היסטוריים, גנוסטיים וספרותיים. זהו מדרש דינמי אשר התגבש בשלבים והזין את דמיונם של פייטני אשכנז. ראשיתה של האגדה בחוגי בעלי ההיכלות בסוף תקופת התלמוד ובתקופת הגאונים, כשמותם ביסורים של חכמי ישראל היווה נבואה על חרבנה העתיד של קיסרות רומי. (53) ספרות ההיכלות מזכירה ארבעה מקדשי השם. המספר עשרה החל להתגבש כבר בתקופה זו ושמותיהם של החכמים יצאו מתחום האלמוניות.
לסיפור מגובש זה נוספו שני פרטים עיקריים: השלמת רשימת ההרוגים וחטא מכירת יוסף בידי אחיו, הנותן טעם למות הצדיקים. בהמשך נוסף משל האילנות המייצג את אשמת 'פריצי הדור' וכן ויכוחים תיאולוגיים בין חכמי ישראל העומדים להיהרג לבין הקיסר. מימד זה משקף את העימות בין שתי התרבויות - העברית והרומית והוא נוסך במדרש את מגמתו האסכאטולוגית, דהיינו, מותם של החכמים מבטיח את התמוטטות הקיסרות הרומית, כפי שנגזרה בעולם של מעלה בעקבות סירובו של סמאל לבטל את הגזירה ונכונותו לקבל עליו צרעת ואת חורבן ממלכת הרשע, כפי שנקראה הקיסרות הרומית באגדה, במיוחד בימי הדריאנוס.
המדרש משלב מספר אירועים היסטוריים לאריג אחד. היסודות הגנוסטיים אינם מתייחסים לקוסמוגוניה וקוסמולוגיה קלאסית. הקוסמולוגיה של מדרש זה אינה דנה בפלאי היקום אלא בסדרי המוסר האישי והקוסמי. לעומת ספרות ההיכלות והמרכבה, ממנה שאב המדרש את יסודותיו המיסטיים, אין כאן התאחדות אקסטאטית עם האל או התבוננות בהדרו. לסיורו של ר' ישמעאל תפקיד מעשי - לבדוק אם הגזירה ניתנה משמיים ושמא אפשר לבטלה -ולאו דווקא הצמאון לדעת את רזי הבריאה לשמה. יחד עם זאת הוא זוכה לראות את אחרית הימים לאחר מותו.
מבחינה ספרותית יכול המעמד האסכאטולוגי לעמוד בפני עצמו, אולם במדרש הוא מתפקד כטעון מנחם וכהאדרת נשמות הצדיקים.
ממד זה נעלם לחלוטין מהפיוט האשכנזי 'ארזי לבנון'. נותר רק תאור ההוצאה להורג והתחינה לאל. בימי הביניים הופך מקדש השם לאידאל ספרותי הממלא ז'נר בולט ורחב יריעה. (54) פירוש מותם של חפים מפשע כמות על קידוש השם נשתמר לאורך הדורות עד לשואה. בהקשר זה הייתי רוצה להזכיר את זכרונותיו של מכר, חסיד ויז'ניץ, ניצול שואה, שטרם ראו אור. לא הופתעתי ממושג "מות על קידוש השם" בו הוא הרבה להשתמש חרף הספקות שחלחלו לתוך אמונתו. לגישה זו אף ציפיתי מאדם חדור אמונה. אולם שני מומנטים הלמו בי, המשקפים רצף בלתי נסדק במחשבה היהודית החרדית. האחד מתייחס לדרשותיו של רב הקהילה, בעיצומן של רדיפות גוברות והולכות, כי הנה הגאולה קרבה, שהרי אסון הינו מנבא גאולה. השני מתייחס לגירוש היהודים מכפר קטן ברומניה לגטו, ביום שבת אחד, כשאשה זקנה מסרבת בתוקף לעלות לעגלה לא מפאת פשע הגירוש אלא כדי לא לחלל את השבת. איני יודעת אם אותה אשה ידעה שבתו של קיסר רומי חשקה בר' ישמעאל יפה התואר ועל כן שילם זה בפשיטת עור פניו בכניעות עד שהגיע התליין למקום התפילין ורק אז זעק מכאב. כך או אחרת, גם במאה ה20-, במומנטים אלה, התגלגל המדרש או לפחות רוחו. אך אולי ה-Angelus Novus- המלאך החדש, או שמא מלאך החידוש? - בו התגלגלו אותם מלאכים שעל פי האגדה מתכלים ונעלמים לתוך האין לאחר ששרו שירי הלל לאלוהים, כשבעקבותיהם קמים אחרים שדינם אותו דין (55), מצווה קריאה מחודשת, עכשווית של המוכר.

תגים:

קידוש · הדריאנוס · זיכרון · השם · מדעי · הרוח · מיסטיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדרש "אלה אזכרה" וגלגולו לפיוט האשכנזי", סמינריון אודות "מדרש "אלה אזכרה" וגלגולו לפיוט האשכנזי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.