היבטים סביבתיים של ים המלח

תקציר העבודה:

ים המלח הוא אגם ייחודי בעל חשיבות לאומית ואף עולמית, הנובעת מהיותו אחד המקומות הנמוכים ביותר על פני כדור הארץ (בעבר היה המקום הנמוך ביותר), האגם השני בעולם ברמת מליחותו וכן בזכות ההרכב יוצא הדופן של מימיו. שטח ההיקוות של הים מתפרש משיא החרמון בצפון ועד ראש נחל פארן, צפונית מזרחית לאילת בדרום. לחופיו של ים המלח שמורות טבע וגנים לאומיים והאזור הוא בית גידול ייחודי לצמחים ובעלי חיים שונים. האקלים, תופעות הטבע, והמסגרת הנופית וההיסטורית, מקנות לו פוטנציאל כלכלי ניכר בתחומי התעשייה, התיירות והחקלאות לסוגיה בישראל ובירדן. משני עברי הגבול הישראלי והירדני פרוסים יישובים המתפרנסים מתיירות וחקלאות, וכן מפעלים המפיקים תועלת מן המחצבים הייחודיים לאזור (ברקאי ושילר, 2011).
ים המלח הוא גם נכס תיירותי ונופי בעל חשיבות בין לאומית ומוקד משיכה לתיירים מן הארץ והעולם. השילוב בין מסורות דתיות לבין ערכי נוף, טבע ומדע ייחודיים לבין קרבתו הגיאוגרפית לאתרים מקודשים לכל הדתות, מציב את ים המלח כמוקד להתעניינות עולמית, והוא מועמד אף להיות מוכרז כאתר מורשת עולמית (Abelson et al., 2006).
בשנים האחרונות התגבר הדיון הציבורי על מצבו של ים המלח. מאז ראשית המאה ה-21 ירד מפלס ים המלח ביותר מ-26 מטרים. ירידת המפלס נגרמת מהתאיידות טבעית, עצירת הטיית המים מהירמוך והכינרת אל ים המלח, משימוש מוגבר במי הירדן, בעיקר לצרכי חקלאות ומשימוש תעשייתי במי ים המלח. תהליך זה יצר מאזן מים שלילי, כאשר הגירעון השנתי מביא לירידת המפלס בקצב של כמטר אחד בשנה.
ים המלח מורכב למעשה משני אגנים, האגן הצפוני שהוא עמוק מאוד והאגן הדרומי שמימיו רדודים. ברבות השנים, עם תהליך ירידת מפלס ים המלח, התייבש החלק המחבר את שני האגנים והשניים התנתקו זה מזה. האגן הדרומי שלחופו שוכנים בתי המלון שבצד הישראלי, מתקיים בזכות הזרמת מים מהאגן הצפוני. הזרמה זו חיונית להמשך הפעילות התעשייתית במפעלים וכן להמשך פעילותם של בתי המלון ותעשיית התיירות באזור.
ירידת המפלס הדרמטית המתרחשת בשני העשורים האחרונים וההשלכות הסביבתיות ההרסניות הנלוות אליה, דוגמת היפערות בולענים המסכנים רכוש וחיי אדם, פגיעה בתשתיות הנדסיות, כבישים ושטחי חקלאות מטילים צל כבד על עתידו של ים המלח והביאו לבלימה בפיתוח התשתיות, התיירות, התעשייה וההתיישבות באזור (טל, 2010). נוכח העניין הציבורי הנרחב שהתעורר סביב עתידו של ים המלח והמודעות הגוברת לפגיעה באוצר טבע לאומי וייחודי שיש צורך לפעול למען שימורו, ולפיכך נבחר נושא זה לעלות כנושא העבודה. עבודה זו מתמקדת בבחינת ים המלח כמשאב מרכזי וחיוני בישראל.
מטרת עבודה זו הינה לבחון האם לים המלח כמשאב טבע לאומי יש השפעה על תחומי התיירות והתעסוקה בסביבה באופן המיקרו ולישראל באופן המאקרו. אני סבורה כי הודות לעבודה זו, ניתן יהיה לעורר את תשומת לב הציבור ולהעלות את מודעות בעלי העניין ומקבלי ההחלטות באשר לחשיבות המשך קיומו של ים המלח בשאיפה שייזמו פעולות להצלת עתיד ים המלח וסביבתו, שנתונים היום מאי פעם תחת עננה כבדה של חוסר וודאות.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 מאפייני סביבה של ים המלח
2.1.1 גורמים א-ביוטיים
2.1.2 גורמים ביוטיים בים המלח ובסביבתו
2.2 מפלס המים בים המלח
2.2.1 ירידת מפלס המים
2.2.2 תופעת הבולענים בים המלח
2.2.3 השפעת מפעלי ים המלח על מפלס המים
2.3 גורמים המשפיעים על סביבת ים המלח
2.3.1 תיירות, סינון ומכירה למפעלים
2.3.2 תעשיית ים המלח
2.4 דרכי פתרון להפחתת הנזקים בים המלח
3. סיכום ודיון
3.1 דיון
3.2 מגבלות המחקר
3.3 תרומת המחקר
4. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · ים המלח · תיירות · סביבה · תעסוקה · מלח · אגם · מחצב · טבע · בולען · תשתיות · פיתוח · מודעות · אוצר · משאב · גבול · ירדן · קיימות · קונפליקט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היבטים סביבתיים של ים המלח", סמינריון אודות "היבטים סביבתיים של ים המלח" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.