סרבנות גיוס מטעמים דתיים בישראל אל מול חוק שירות הביטחון

תקציר העבודה:

גיוס חובה הוא חוק המחייב את כל האזרחים הכשירים להתגייס לשירות צבאי למען מדינת ישראל. לכל מדינה קיימת היכולת לקבוע גיל גיוס חובה וכן תנאים אחרים שיכתיבו את טיב ואורך השירות הצבאי. גיוס החובה יכול להתקיים כמצב קבוע ושיטתי, כמו במקרה של צה"ל במדינת ישראל, או להיות מוכרז בעת מצבי חירום שונים כמו שהופעל בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ומלחמת וייטנאם.
על פי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, כל אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולא קיבל פטור משירות צבאי, חייב להתגייס לצה"ל. ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון, הורה על דחיית הגיוס לצבא של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", ועד שנת 1977 יכלו להצטרף להסדר זה מדי שנה בחורי ישיבה שמספרם היה קבוע. משנת 1977 בוטלה ההגבלה על מספר המצטרפים להסדר. בעקבות מספר עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון כנגד ההסדר נחקק חוק "דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002" (להלן - חוק טל). החוק קבע כי תלמיד ישיבה שהגיע לגיל 22 ומעוניין לבחון את המשך דרכו הדתית, יכול לבקש לצאת לשנת הכרעה שבה עליו לקבל החלטה על המשך דרכו - חזרה ללימודים בישיבה או שירות צבאי או אזרחי (באותה שנה הוא ממשיך ללמוד או משתלב בשוק העבודה אך טרם מתגייס לצבא). לפי חוק טל, שירות אזרחי של שנה לפחות יפטור את תלמיד הישיבה מחובת שירות סדיר ויזכה אותו בהטבות הניתנות לחיילים משוחררים.
לבית המשפט מספר תכליות בסוגיה הנ"ל כאשר עיקרן הינן לעגן בחוק הסדר של דחיית שירות לתלמידי ישיבות אשר תורתם אומנותם, להביא לשוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי בחברה הישראלית במובן זה שיותר גברים בני הקהילה החרדית ישרתו בסופו של דבר שירות צבאי (רגיל או מיוחד) או לכל הפחות ישרתו שירות אזרחי, וכמובן לשלב יותר גברים מן הציבור החרדי בשוק העבודה בישראל על מנת להקטין את הוצאות המדינה על אבטלה או לימוד תורה, ולהגדיל את הכנסותיה ממיסים. קיימת מורכבות רבה בשילוב אוכלוסיית החרדים בצבא לאחר עשרות שנים בהן הם לא שירתו. המורכבות הינה נוגעת רק לשילובם בצבא אלא מרחיקה לכת ומשליכה על שילובם בחברה הישראלית בכל הפרטים אשר נסקור בהמשך עבודה זו.
בחלק הראשון של עבודתי אציג סקירת ספרות אשר סוקרת ומגדירה את חוק גיוס חובה בישראל, אסקור את השתלשלות האירועים שהובילו לתקדימים משפטיים בנושא חוק גיוס החרדים ובראשם חוק טל. אבחן אלטרנטיבות קיימות לשירות צבאי לבעלי הפטורים מטעמים דתיים ואסביר את הרפורמה המתוכננת כיום בכנסת, בעקבות ועדת פרי, לשילוב החרדים בצבא ובחברה על פי אבחון פרטני של תלמידי הישיבות ומדרגות הגיוס השונות, עליהן ארחיב בהמשך.
בחלק השני אנתח את ממצאי הסקירה וראיונות העומק שביצעתי לבעלי פטור שירות צבאי מטעמי דת, לחרדים אשר בחרו לבצע שירות צבאי ושני חילונים אשר שירתו בצבא כקצינים. לבסוף אציג דיון בשילוב הפרמטרים הנבחנים ואנסה לענות על שאלת המחקר: האם קיים צדק חברתי בחלוקת האחריות הביטחונית בין החילונים ובין סרבני גיוס מטעמי דת?
בחרתי בעבודתי זו לעסוק במחקר איכותני בו אחקור את שאלת המחקר באמצעות סיקור מאמרים, כתבי עת ופרסומי עיתונות שונים שנעשו בנושא וביצוע ראיונות עומק למספר אישים מתוך האוכלוסייה הנחקרת אשר אותה אציג במהלך העבודה ואבחן את מאפייניה השונים. לאור הממצאים שיתקבלו, אבצע ניתוח ודיון בנושא ואציג את התוצאות העיקריות העולות מתוך המחקר הנ"ל.
לנושא זה חשיבות רבה בעיני בשל העובדה שיותר מבעבר, חשיבות החלוקה בנטל החברתי בין כלל שכבות האוכלוסייה בישראל, ביניהם חרדים וערבים, הינה המפתח לחברה מתוקנת בישראל. רק באמצעות חלוקת הנטל החברתי בין כלל אזרחי המדינה, נוכל להקל על כל אזרח במילוי חובותיו הציבוריות והחברתיות וניצור לכידות וגיבוש שיצמצמו את השסעים הקיימים כיום בחברה אשר בסופו של דבר יביאו להתייעלות כלכלית במשק ושלום בית בין כלל אזרחינו.
חשוב לציין שנושא זה הינו רחב מאוד בהיבט החומר אותו הוא מכיל ואליו הוא מתקשר ישירות או בעקיפין כגון חוק שירות לאומי או גיוס מיעוטים כגון דרוזים, צ'רקסים וערבים מוסלמים ונוצרים. אנסה להתמקד בעיקר בהשפעת גיוס החרדים על מרכיב הצדק החברתי וחלוקת הנטל הביטחוני בישראל בימינו כאשר הנושא מהווה נדבך משמעותי בסדר היום הציבורי. אנסה לא להביע דעה אישית פוליטית בנושא בדבר נכונות או אי נכונות גיוס החרדים לצבא מטעמים אישיים ולא להביע דעה על מדיניות הממשלה בנושא זה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 רקע לבעיה- חרדים בחברה הישראלית
2.2 גלגולו של חוק- פטור שירות צבאי מטעמי דת בישראל
2.2.1 רקע היסטורי
2.2.2 פרשת רסלר
2.2.3 פרשת רובינשטיין
2.3 חוק טל
2.4 ועדת פלסנר
2.5 אלטרנטיבות שירות אחרות לצמצום השסע החברתי
2.6 הזדמנות אחרונה- ועדת פרי לשוויון בנטל
3. המחקר
3.1 מטרת המחקר
3.2 שאלת המחקר
3.3 הנחות המחקר
3.4 שיטת המחקר
3.5 שיטת איסוף הנתונים
3.6 אוכלוסיית המחקר ומהלך המחקר
4. ממצאים
4.1 הדתיים משתמטים לא רואים לנכון בצורך להתגייס בעתיד
4.2 ניתן לגשר על הפער התפיסתי בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה החילונית
4.3 החוק אינו יכול לאכוף גיוס כפוי של אוכלוסיית החרדים
4.4 החברה החילונית מעוניינת בשירות ציבורי עבור החרדים
4.5 קיים קשר חיובי בין שירות צבאי, ובין השתלבותם של החרדים בחברה
4.6 סיכום עיקרי הממצאים

5. דיון ומסקנות
5.1 דיון
5.2 מגבלות המחקר הנוכחי
5.3 הצעות למחקרים המשך
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · שירות · בטחון · חוק · משפט · ביטחון · צבא · צהל · צבא הגנה לישראל · ישיבה · מיעוטים · אזרח · פטור גיוס · פטור · תלמידי ישיבות · אברכים · נטל · חברה · אחריות · שוויון בנטל · מחאה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סרבנות גיוס מטעמים דתיים בישראל אל מול חוק שירות הביטחון", סמינריון אודות "סרבנות גיוס מטעמים דתיים בישראל אל מול חוק שירות הביטחון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.