זהות היורדים מהארץ

תקציר העבודה:

המושג "ירידה" נוצר כהיפוך של המושג "עלייה". השיבה לארץ ישראל נתפסה לאורך הדורות כעלייה מבחינה רוחנית: עצם השיבה לארץ הקודש גורמת לשביה היהודיים להתעלות.
הציונות אימצה גם היא את המונח הרואה בכל יהודי המהגר לישראל "עולה" - המקיים מטרה נעלה, וכל העוזב אותה הוא "יורד" - עוזב ונוטש את החזון הציוני. ישראלים שהחליטו לעזוב את ישראל, קיבלו את הכינוי "יורדים"- כינוי שנחשב לכינוי גנאי. זאת, משום שתופעת הירידה נתפסה בעיני רבים בחברה הישראלית וייתכן שעדיין נתפסת כך גם היום, כבגידה ברעיון הציוני, ו"היורדים" הואשמו בכך שהם נוטשים את המדינה בשעותיה הקשות.
ה"ירידה" היא כינוי לתופעה שבה אזרח יהודי עוזב את מדינת ישראל ומהגר ממנה כדי להשתקע ולבנות את חייו בחוץ לארץ. הגירת יהודים ממדינת ישראל הייתה קיימת מאז קום המדינה. ההגדרה המקובלת כיום בישראל להגירה ממנה היא "היעדרות רצופה של ארבע שנים מן המדינה (משרד הפנים, להבדיל מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גורס שבע שנים). על פי מדד זה (של 4 שנים) מספר הישראלים הנחשבים כ"יורדים" נע בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים בין 300 אלף ל- 400 אלף.
מיכאלי, חיימץ ואפשטיין (2011) טוענים כי בעבר נוצר סטריאוטיפ מובהק של היורדים: הם נתפסו כאנשים צעירים, משכילים ומוכשרים, אינדיבידואליסטים, המעדיפים התגשמות אישית על צרכי החברה, מזלזלים ביעדי הביטחון הלאומי, חילוניים שחוסנם הנפשי-ערכי כיהודים איננו רב ושהשתייכותם הלאומית כלל לא חשובה להם. יתר על כן, נתפסה הירידה כסטייה חברתית ואף כמחלה. בבחינת זהות היורדים, הספרות מצביעה על כך שבני הדור הראשון שומרים על זיקתם ליהדות ולישראל, בעיקר באמצעות קשר הדוק עם ישראל ובאמצעות שימור של התרבות הישראלית, בעוד בני "דור וחצי" ודור שני נמצאים בתהליך מתמיד ומדאיג של היטמעות בחברה הלא-יהודית הבאה לידי ביטוי בכך ש-23% מהצעירים מקיימים יחסים חברתיים הדוקים עם הקהילה הלא יהודית.
מתוך רקע הדברים הנ"ל, מטרת המחקר הנוכחי הינה לענות על השאלות הבאות: כיצד חוו היורדים ממדינת ישראל את חווית ההתאקלמות במדינה זרה ומהי זהותם?
הבחירה לעסוק ולחקור סוגיה זו נובעת מתוך החשיפה של החוקר לכך שישנם יהודים רבים שבוחרים לרדת מהארץ ולקיים אורח חיים במדינה זרה ועל כן בחינת הגורמים לכך והשפעות ההגירה השלילית מן הארץ מוצאות עניין מחקרי רב במסגרת המחקר הנוכחי.
כלי המחקר בו נעשה שימוש הינו ראיונות פתוחים. כלי זה נמצא כמתאים ביותר על מנת להבין באופן עמוק ומשמעותי את התפיסה הנרטיבית של אזרחים ישראלים שירדו מן הארץ. בנוסף, ראיון פתוח אפשר להבין באופן הטוב ביותר את החוויה של אותם יורדים מהארץ ואת בניית זהותם בארץ זרה. ראיון מסוג זה מאופיין בהאזנה פעילה ובהקשבה בתשומת לב רבה מצד המראיין המשדר יחס של כבוד, עניין, אמון, הבנה ונימוס וכמובן פתיחות מלאה לתשובות המרואיין ומתן במה למרואיין לשוחח על מה שרלוונטי בעיניו.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 זהות
2.2 הגירה שלילית מישראל
2.2.1 רקע על ההגירה
2.2.2 נתוני הגירה שלילית
2.3 זהות היורדים מהארץ
3. מתודולוגיית המחקר
3.1 שיטת המחקר
3.2 הליך המחקר
3.1 שיטת ניתוח הנתונים
3.2 תיאור משתתפי המחקר
3.3 כלי המחקר בו נעשה שימוש
4. ממצאים
4.1 הגורמים לירידה מהארץ
4.2 קשיי התאקלמות בארץ זרה
4.3 הבניית הזהות של היורדים בארץ זרה
5. דיון ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
נספחים - ראיונות

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · הגירה שלילית · עלייה · מהגר · ירידה · עזיבה · נטישה · התאקלמות · מדינה זרה · ירידה מהארץ · מהגרים · אמריקה · החלום האמריקאי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "זהות היורדים מהארץ", סמינריון אודות "זהות היורדים מהארץ" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.