שוויון בנטל- ערבים בשירות אזרחי בישראל

תקציר העבודה:

המדינה, באופן כללי, מעולם לא דרשה מהאוכלוסייה הערבית ואף פעלה כנגד הרעיון שאוכלוסיה זו תיתפס כחלק מהקהילה הלאומית הרחבה, כאשר שייכות לאומית מחייבת זהות יהודית. זאת ועוד, מדיניות הקצאת המשאבים ברמה הלאומית ובשלטון המקומי פעלה תמיד מתוך מחשבה ראשונית של הקהילה הלאומית יהודית (כולל התפוצות) ומתוך הזנחה של אלה אשר אינם חלק מתוך מגזר זה. במקביל, ולמרות שחלו תמורות מכריעות של התקרבות הקהילה הערבית-ישראלית לתוך המסגרת המדינתית אזרחית, ואפילו לעיתים קבלתה של הישות היהודית הלאומית, עדיין פועלות קבוצות רחבות בקרב הקהילה הערבית-ישראלית השוללות את עצם הלגיטימציה של המדינה, והרואות עצמן לא רק חלק מהלאומיות הערבית הפלסטינית אלא אף שותפים לשאיפות לאומיות ותרבויות פלסטיניות או מוסלמיות כתחליף לעצם קיומה של הישות הישראלית-הציונית.
למרות כל האתגרים לעיל, וכמעט כפועל יוצא מעצם קיומם, קיימת פעולה מתמדת בכל הזרמים בישראל ובעיקר במרכז הפוליטי לקירוב הקצוות ומיסוד טוב יותר של תפישות הנאמנות בצורה שתאפשר הכללה רחבה יותר בחברה (או לחלופין תאתגר פתרונות בדלניים בקרב הערבים והיהודים). הרעיון של "שרות אזרחי" (בשונה משרות לאומי) בקרב הקהילה הערבית-ישראלית הוא רעיון שבא לענות לא רק על הצורך לאחות קרעים ולקרב סקטורים שונים בחברה, אלא אף לזכות בתמורות חיוביות הנובעות מעצם השרות ההתנדבותי בקהילה ובמדינה.
שירות אזרחי הוא שרות לתועלת הציבור שנעשה בהתנדבות, והוא מתבצע אצל "גוף מפעיל". השירות מיועד לכל מי שקיבל פטור מצה"ל או לא נקרא להתגייס, מכל הקבוצות והמגזרים, כולל בנים ובנות, חילוניים, דתיים, ערבים, יהודים, אנשים עם מוגבלויות ועוד. השירות נמשך על פני תקופה של שנה אחת, וכרבע מאוכלוסיית המתנדבים ממשיכה לשנת שירות נוספת, אך לא מעבר לכך. השירות אפשרי, לפי התקנות כיום, רק עד שמגיע המתנדב/ת לגיל 21.
בדצמבר 2005 קיבלה הממשלה שורת החלטות המאמצות המלצות שונות של הוועדה לכינון שירות אזרחי-לאומי, להלן "ועדת עברי", אשר המליצה לממשלה בין היתר לאפשר שירות לאומי ואזרחי לכל אזרחי ותושבי ישראל, אשר אינם נקראים לשירות ביטחון, או שהם פטורים ממנו. לשם כך, הציעה הוועדה לפעול להקמת מסגרת ממשלתית לטיפול בשירות הלאומי והאזרחי בישראל, במטרה להסדיר את השירות הלאומי הקיים, ובכך להרחיב את מסגרות השירות על מנת שתוכלנה להכיל בתוכן צעירים מקבוצות אוכלוסייה שאינן משרתות דרך קבע ואשר יצטרפו מטעמים לאומיים או אזרחיים, איש כבחירת ליבו. לפי המלצות אלה הוקם מסלול השירות האזרחי לבחורי ישיבות בהתאם ל"חוק טל" והונחה התשתית להקמת "מנהלת השירות האזרחי לאומי", שתפעל על פי החלטת הממשלה, "עבור בנות ובנים הפטורים משירות -ביטחון או שאינם נקראים לשירות ביטחון".
בחלק הראשון של מחקר זה בחרתי ראשית לסקור את הצורך בהקמת מפעל ה"שערות האזרחי" במדינת ישראל, את האידיאולוגיה שהביאה לידי הרעיון וכן את מהות השירות הנ"ל. בחלק השני של הסקירה בחרתי לבחון כיצד השתלבות ערבים בשירות אזרחי בישראל תורמים למדינה ולעצמם כחלק מהחברה הישראלית במספר תחומים ביניהם חברתיים וכלכליים.
בחלקו האחרון של המחקר, אבצע ניתוח לסקירה הספרותית ואדון בעיקרי הממצאים אשר עלו מתוך סקירה זו, זאת על מנת לנסות ולענות על שאלת המחקר אשר הבילה אותי במחקר זה והיא: האם שילובם של בני מיעוטים בישראל בשירות הלאומי יביא לידי שוויון בנטל בחברה בישראל?
הבנת הסוגיות הרבות בנושא הנ"ל וניסיון מתן מענה הולם לסוגיות אלה יכולה לשפוך אור על רב על נושא זה ולאפשר בעתיד פתרונות הולמים מבחינה מדינית וחוקתית לצמצום הפערים בחברה בין יהודים לערבים וחלוקה שווה יותר בנטל החברתי בישראל.

תוכן עניינים:
1. תקציר
2. מבוא
3. סקירת ספרות
3.1 רקע חברתי-מדיני
3.2 פתרון אפשרי לצמצום השסע החברתי- שירות אזרחי
3.2.1 שירות אזרחי בעולם
3.2.2 שירות אזרחי בישראל
3.3 ערבים בשירות אזרחי
3.4 תפיסת הערבים את נושא השירות האזרחי
3.5 דרכי התמודדות עם סוגיית השירות האזרחי לערביי ישראל
3.6 זכויות וחובות הדרוזים בישראל
4. דיון ומסקנות
4.1 מגבלות המחקר הנוכחי
4.2 הצעות למחקרי המשך
5. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · אזרחים · שוויון · שירות אזרחי · שירות לאומי · החברה הישראלית · המגזר הערבי · חובה · נטל · מיעוטים · פערים · החברה הישראלית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שוויון בנטל- ערבים בשירות אזרחי בישראל", סמינריון אודות "שוויון בנטל- ערבים בשירות אזרחי בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.