קירבה גיאוגרפית ותרבותית, כגורם בסיקור תקשורתי של ארועי טרור

תקציר העבודה:

תפקידה העיקרי של התקשורת הינו הענקת סיקור חדשותי. טרור מהווה נושא חדשותי מושך דרך קבע את צרכני התקשורת. למעשה הטרור הוא מוצר תקשורתי ראשון במעלה, עד שנתפס כמעין בידור המוני (Bassiouni, 1989: 177). את הטרור הגדירו גם כתיאטרון להמונים (גנור, 1990: 68) ואת החשיפה של הטרור להמונים, כהיצע העונה על הביקוש הגדיר נקוס (Nacos, 1994: 126) כ"פורנוגרפיה של הטרור". יוצא אם כן, כי מצד אחד הטרור הוא מוצר חדשותי, הנחשב דרך קבע כ'חם', בכך שאירוע הטרור מושך תמיד את תשומת ליבו של הציבור ומאידך, ערכו החדשותי קובע את הרייטינג (Schmid & De Graaf, 1982: 218), בהיותו מעין סוג של תיאטרון, המשלב פשע ופוליטיקה (שם: 72). להיטותה של התקשורת לדווח על אירועי טרור, הפכה גם כלי בידי הטרוריסטים וארגוני הטרור לפרסום המסרים שלהם, שכן מתקיימים יחסי גומלין בין התקשורת והטרור. הטרור מספק את התוכן והתקשורת מדווחת עליו (Atwater, 1991: 85).

אירוע טרוריסטי מכל סוג, מבטיח באופן אוטומטי את סיקורו של האירוע בידי התקשורת. התקשורת רואה בכך חדשה ראויה עבור צרכניה ומכיוון שכך, אין ספק שאירוע טרוריסטי יזכה לכיסוי. יחד עם זאת, חשיבות האירועים קובעת את ממדי הכיסוי ביחס למקום (Picard, 1993: 91). משמעות הדבר, שלא די בכך שהאירוע יהיה בעל חשיבות רבה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בטרור, אלא שגם קיימת משמעות לקרבה של האירוע לצרכני התקשורת. ככל שאירוע תקשורתי קרוב יותר, כך כיסוי האירוע נרחב יותר (Atwater, 1991: 89).

לא זו בלבד, אלא שניתן להרחיב את מושג המקום אף יותר ולהתייחס לשני פרמטרים של קירבה: האחד - הקירבה הגיאוגרפית והשני - הקירבה התרבותית. הקירבה הגיאוגרפית מתבטאת באזור. אם מתרחש אירוע טרוריסטי בישראל, הרי שאירוע זה יזכה לכיסוי הנרחב ביותר, אך סביר שגם אירוע טרור שהתרחש במצרים או בירדן יזכה לכיסוי נרחב. לעומת זאת אירוע טרור שהתרחש במזרח הרחוק או בדרום אמריקה, יזכה ככל הנראה לכיסוי מצומצם יותר. זאת מבחינה גיאוגרפית. מבחינה תרבותית יש להביא בחשבון את הקירבה המבטאת מכנה משותף בין שני יעדי טרור או מבצעי טרור. לפיכך, טרור שיופנה כלפי יהודים במקום מרוחק בעולם יזכה אף הוא לכיסוי נרחב וכן טרור שיופנה כנגד מדינה מערבית המצויה בקבוצת השיוך של המדינות שישראל שואפת להשתייך אליהן, כמו ארה"ב או מדינות אירופה, יזכה אף הוא לכיסוי נרחב, לעומת פעולת טרור המתבצעת במדינה אפריקאית, המעניינת פחות את הקהל הישראלי, אשר תזכה גם לכיסוי מצומצם יותר .

מדוע שטרור יהיה מושך כל כך? כנראה משום שיש בו את כל החומרים ליצירת מתח. טרור הוא שימוש מכוון באלימות או איום באלימות על ידי קבוצות לאומיות, דתיות או חברתיות, הנעזרות לעתים על ידי מדינות ריבוניות, כדי להשיג יעדים פוליטיים ואסטרטגיים. זאת באמצעות פעולות המפירות את החוק. כוונת פעולות הטרור הינה לזרוע פחד עצום באוכלוסיית היעד, ולא רק בקורבנות שמותקפים או מאוימים (Cline & Alexander, 1986: 8-9). הפחד והאימה שזורעים ארגוני גרילה באמצעות הטרור, היו טקטיקה פופולרית על מנהיגים מהפכנים, כרובספייר במאה ה-18, סטאלין היטלר ואחרים במאה ה-20 (Drake, 2044: 58) ועודה פופולרית על ידי ארגוני טרור עד ימינו אנו. במשך שנים רבות טרור נתפס רק כתחרות בין ארגונים ובין מדינות ריבוניות. טרור נחשב ל"נשק של החלשים". החל משנות ה-‎70 של המאה העשרים, הפך הטרור הבינלאומי לטקטיקה קבועה של ארגונים ולעתים של מדינות, בעיקר של דיקטטורות טוטליטריות, במאבקי הכוח שלהן במדינות אחרות. מדינות שונות עשו שימוש בארגוני טרור לקדם את האינטרסים שלהם (Cline & Alexander, 1986: 12).

בסיקור התקשורתי יש להביא מרכיבים כלכליים. תכנים תקשורתיים אינם נובעים רק מתפקידה העיקרי של התקשורת, שהוא הענקת סיקור תקשורתי במגוון תחומים (Bassiouni, 1989: 192). רמת החשיפה של כלי התקשורת מהווה שיקול מרכזי בהצגת תוכן תקשורתי זה או אחר. הדבר אמור לגבי מגוון אמצעי התקשורת - הכתובה, הרדיו והטלוויזיה. לעיתים התקשורת אינה משלבת רק בין הצגת תכנים וסיכוייהם לרמת חשיפה גבוהה, אלא גם מנסה לעצב את דעת הקהל (גנור, 1990: 66). בעבודה זו ארצה לבחון את שיקוליהם של אנשי התקשורת בפרסום אירועי טרור המתרחשים במקומות שונים, קרובים ורחוקים.

'ארועים' הופכים להיות חדשות ככל שהם עוסקים בגורמים מרכזיים. ככל שהארוע נוגע לאומות עלית, לאנשי עלית, ככל שהארוע ניתן יותר להתפס במושגים אישיים וככל שהשלכותיו שליליות יותר, כך מתרבים הסיכויים שהארוע יהפוך לחדשות (גלטונג ורוגה, 1995: 201-205). האמור מתייחס לחדשות חוץ, אך ניתן ללמוד ממנו גם על ארועים קרובים, גאוגרפית ותרבותית וגם על ארועים רחוקים. כאשר מדובר על אומות עלית, יש להן השפעה רבה יותר בעולם ולכן המתרחש בהן מהווה ידיעה חדשותית. אנשי עלית מעניינים יותר את כלל הציבור, בבחינת היותם סלבריטאים, כך שרצח מנהיג מהווה חדשה חמה הרבה יותר מאשר סתם רצח של אדם מן השורה. כאשר ארוע או מצב נובעים מפעולתם של יחיד או מספר פרטים, הוא מעניין יותר מבחינת ערכו החדשותי, שכן מדובר בפרט שיצר פעולה 'גדולה'. ככל שהשפעותיו של הארוע שליליות יותר, הוא צובר התעניינות רבה יותר, שכן כפי שנראה בהמשך אנשים מתעניינים בצרות של אחרים. פעולות טרור עונות תמיד על הקריטריונים של ארועים הנובעים מפעולתם של פרט או פרטים מסוימים והשלכותיהן שליליות.

לכן שאלת מחקרי הינה: האם אירוע טרור המתבצע במקום בעל קירבה גיאוגרפית או תרבותית, יזכה לכיסוי תקשורתי נרחב יותר, מאשר אירוע טרוריסטי המתרחש במקום מרוחק מבחינה גיאוגרפית ותרבותית?

בעבודתי ארצה לטעון, כי הקירבה התרבותית מקבלת את ביטויה גם בהיבט ההקשרי. משמעות הדבר, כי גם כאשרמתרחש ארוע טרוריסטי במדינה עוינת, הרי שיש לכך השלכות לגבי המדינה שבה מתרחש הסיקור העיתונאי. ככל שהפיגוע רב יותר, כן נשמעים הדיו למרחוק, שכן הדבר מעיד על רצינות כוונותיהם של מבצעיו ועל עוצמה רבה יותר של האמירה בפעולת הטרור. ככל שעוצמתו של ארוע הטרור רבה יותר, בין אם מבחינת היקף הארוע ובין מבחינת הקרבה התרבותית או ההקשר המדיני, כך גם הוא אטרקטיבי יותר עבור הציבור. משום כך, ככל שקיימת קרבה תרבותית או הקשרית של ארוע הטרור לאזור הדיווח, כך יהווה הארוע הטרוריסטי חומר עיתונאי טוב יותר עבור כלי התקשורת ושיתוף הפעולה בין התקשורת לטרור יגבר.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: טרור כמוצר תקשורתי אטרקטיבי
1.1. תפקידה של התקשורת
1.2. כלי ליצירת עוצמה כלכלית
1.3. הטרור כמוצר תקשורתי אטרקטיבי
פרק ב: הטרור כבידור
2.1. ארועי טרור על פי קירבה וריחוק תרבותיים
2.2. סיגנון הניסוח בתקשורת
פרק ג: תגובת התקשורת לאירוע טרוריסטי
3.1. קרבה וריחוק של ארועי טרור לפי מדד תקשורתי-כמותי
3.2. ההקשרים
3.3. משך הסיקור
3.4. ניסוח ושיפוט
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

בידור · טרוריזם · סיקור · תרבותי · חדשות · רייטינג · עיתונות · דעת קהל · נשק

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קירבה גיאוגרפית ותרבותית, כגורם בסיקור תקשורתי של ארועי טרור", סמינריון אודות "קירבה גיאוגרפית ותרבותית, כגורם בסיקור תקשורתי של ארועי טרור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.