מגמות ומנגנוני משפט בגירושין בקהילה המוסלמית בישראל בעת המודרנית

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו היא לבחון את זכויות הצדדים, האישה והגבר, לפי חוקי האסלאם בעת גירושין. אמנם על פי הקוראן, אין לגברים עדיפות על פני נשים בעיני האל. על פי סורת החדרים (13): "הוי האנשים, בראנו אותכם מתוך זכר ונקבה, [...] ואולם הנכבד מכולכם אצל אללה הוא הירא שבכם". בסורת הרומאים (21) אומר אללה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם נשים כעצם מעצמכם למען תדבקו בהן, והשכין ביניכם אהבה וחמלה. בזאת צפונים אותות לאנשים הנמלכים בדעתם". כלומר, דת האסלאם כן מכבדת את הנשים . למרות האמור, החוק האסלאמי הוא חוק שמקפח מגדרית. כך למשל, למרות היותה של אישה צד בהסכם נישואין, היא אינה סוברנית להיות צד לחוזה הנישואין ומחויבת לתת הרשאה לגבר מבין קרוביה (אב, בן, אח וכו') המכונה "וולי", שיתייצב בשמה מול החתן ויכרות בשמה את הסכם נישואיה.
למרות שהאסלאם שלם מנקודת מבטם של המאמינים, הרי שבישראל, שבה קיים משפט אזרחי חילוני, קיים דו-קיום לא-נוח של המשפט האזרחי והדתי. במקרים רבים סותרים שני סוגי משפט אלה זה את זה ומעצימים את המתח שקיים במקרה הנדון, בין רב-תרבותיות, קבלת האסלאם והכרה בו כחלק אינטגראלי מהמדינה, לבין ערכים אזרחיים, דוגמת זכויות הפרט, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומגמות פמיניסטיות. שתי מערכות המשפט - המוסלמית-דתית והאזרחי-חילונית, חייבות ליישם בתנאים הקיימים מבנה חברתי שבו מיעוט דתי חי ופועל במסגרת אזרחית, כשמצד אחד מצויים המסורת, החוק הדתי-מוסלמי והתרבות שמקובלת במזרח התיכון ובקרב הפלסטינים בישראל, ומצד שני מצוי כוחה של המדינה החילונית, שפועל על בסיס חוקיה האזרחיים. שילוב זה קשה לקהילה המוסלמית, שחיה כמיעוט דתי על פי ותלויה במסגרת ששולטת בשריעה בישראל. נטען גם שהפיקוח האזרחי ההדוק יחסית, מקבל ביטויו בכמה דרכים. ראשית, מערכת בתי הדין השרעיים אינה עומדת בפני עצמה אלא משולבת במערכת המשפט של מדינת ישראל, כשאנשים חילונים ממנים את השופטים, כשבנוסף קיים פיקוח של בית המשפט העליון, שבו המערכת לחלוטין אינה מוסלמית. מול בי הדין השרעי עומדת מערכת חקיקה חילונית מרכזית, שכוללת את חוק שוויון זכויות האישה ואת החוקה הישראלית, שמגדירה את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בכך לבד יש חסר מסוים שפוגע בדיני המשפחה האיסלאמיים, ובכך נמנע מהשריעה להיות חלק מרשויות בעלות הכוח, שכן הסמכות של בית הדין השרעי ניתנת לערעור בבית הדין האזרחי.
למרות מגבלות חוקי המדינה על הדין השרעי, אין למדינה חוקים פמיניסטים שיכולים לאלץ את בית הדין השרעי לשלב אישה. על כן, מעבר למגבלות הישירות על נשים, אישה אינה יכולה להיות שופטת בבית הדין השרעי, ומשום כך ניכרת עדיפות לגברים. יתר על כן, גם במוסד הבוררות, שמקובל במשפטי גירושין באסלאם, נמנע מינויה של אישה כבוררת והדבר פוגע בנגישותן של נשים מוסלמיות לבית הדין השרעי ובהשמעת קולן. כתוצאה מכך מחויבת גם האישה המוסלמית בהבאת גבר והדבר פוגע בהשמעת קולה המגדרי. כשמדובר בגירושין, יש לכך השלכות במובנים שונים, החל ממעמדה החברתי של האישה וכלה במצבה הכלכלי. למרות האמור, יש לאישה יתרונות, כבר בשלב הנישואין, שמשפיעים בהמשך גם במקרה של גירושין. במשפט המוסלמי הקלאסי ישנם שלושה תנאים חיוניים כדי לתקף את הנישואין - הסכמת שני הצדדים, חוזה שבו מפורטת הנדוניה שמקבלת האישה ושני עדים. יתר על כן, האישה יכולה לכלול קודם נישואיה תנאים לחיי הנישואין, דוגמת רמת התחזוקה שלה, דרישה שבעלה לא ייקח אישה שנייה ואפילו יש ביכולתה לשמור לעצמה את הזכות להתגרש. עם זאת, האישה חייבת, ככל הנראה, להישאר כפופה לחוקי הנישואים שקבועים בשריעה האסלאמית, שבדומה לחוקים הקדומים לא כיבדה את האישה, ולא לחוקי האהבה. ניכרת סתירה בין הדברים. מצד אחד, הגבר הוא זה ששולט בגירושין, ומצד שני לאישה יש זכויות, החל ממקרים שבהם היא יכולה לתבוע גירושין בבית הדין השרעי,
ניכרת סתירה בין הדברים. מצד אחד, הגבר הוא זה ששולט בגירושין. מצד שני לאישה יש זכויות, כפי שטוען רחמן. יתר על כן, יש מקרים שבהם יש לאישה זכות לפנות לבית המשפט השרעי ולתבוע גירושין. יתר על כן, בכל המקרים שבהם בני הזוג מתגרשים, בין אם ביוזמת הגבר ובין אם ביוזמת האישה, זכאית האישה לנדוניה, שהיא המוהר העתידי, בנוסף לרכושה שמקבל ביטוי במוהר המקדמי, שהיה על הבעל לתת בעת הנישואין. היבט נוסף שאליו יש להתייחס הוא, שיש שני סוגי גירושין - "רג'עי", היינו גירושין רגעיים שמהם הבעל רשאי לחזור בו ו"באאן", שאלה גירושין שנותרים תקפים.
לנוכח סוגי הגירושין השונים, זכויות מדינתיות שיש לאישה, ללא קשר לדתה וכן אל מול זכויותיו של הגבר, תהיה שאלת המחקר: האם חלה עליה בשיעורי הגירושין בקרב הקהילה המוסלמית במדינת ישראל בעת המודרנית, ואם כן, באילו מנגנונים משפטיים משתמשים בני הזוג - גברים ונשים - כדי להשיג גירושין?
בעבודתי ארצה לטעון, שאמנם יש עליונות לגברים באסלאם וגם בית הדין השרעי הו על טהרת הגברים, אולם הקשר של החברה הערבית בכלל עם החברה היהודית והמערבית, וכמו כן התערבות מערכת המשפט האזרחית הישראלית, שמובלת על ידי בית המשפט העליון, הוביל לכך שמספר הגירושין עלה בחברה הערבית, מאז קום המדינה, בקצב מהיר ויציב. הדין האזרחי שמחייב במדינה מגן על זכויות הפרט טוב יותר מאשר הדין הדתי ושילוב של הזכויות שמוקנות לאישה באסלאם יחד עם הכלים האזרחיים שמעניק המשפט האזרחי, מאפשר להשיג גירושין ביתר קלות, מבלי לאבד זכויות, כשעדיין לאישה יש את הזכות שלא להיות מגורשת בהחלטה חד צדדית של הבעל, אלא להשיג את דרישותיה ואת זכויותיה בהליך הגירושין. בנוסף נשים יכולות לסמוך על גיבוי בתי המשפט הישראלים האזרחיים, כאשר בתי הדין השרעים מונעים מהן את המשמורת על הילדים ללא סיבה. מסיבה זו, כנראה שלמרות שנמנע מהגבר לגרש את אשתו כרצונו, קיימת גם יוזמה נשית לגירושין והדור הצעיר יותר הסתגל להליך, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה תהליכית, טוב יותר מבעבר ומספר הגירושין ממשיך לעלות.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: גירושין וערכאות גירושין בקרב המוסלמים בישראל
1.1. יחס האסלאם לנישואין ולגירושין לנוכח שינויים חברתיים
1.2. שיעורי הגירושין במדינת ישראל
1.3. ערכאות הגירושין הרלוונטיות למוסלמים במדינת ישראל
פרק ב: זכויות וחובות האישה בהליך הגירושין באסלאם
2.1. היחס לגירושין באסלאם
2.2. הסטטוס המגדרי בהליך הגירושין
2.3. האפשרות לכפיית גירושין על הגבר
2.4. חלוקת הזכויות
2.5. גירושין חד-צדדיים
פרק ג: מעורבות הדין האזרחי בישראל בתהליכי גירושין בקרב המוסלמים
3.1. השלכות מנגנוני משפט אלטרנטיביים על מצב האם וילדיה
3.2. בית המשפט העליון ובג"ץ ועקיפת המנגנונים האזרחיים בידי המשפט השרעי
דיון מסכם
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

אסלאם · איסלם · מוסלמים · זוגיות · נישואין · נשים · זכויות · משפט · שרעי · בית דין

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מגמות ומנגנוני משפט בגירושין בקהילה המוסלמית בישראל בעת המודרנית", סמינריון אודות "מגמות ומנגנוני משפט בגירושין בקהילה המוסלמית בישראל בעת המודרנית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.