השוואת תהליכי דמוקרטיזציה בין מצרים וסוריה

תקציר העבודה:

בתקופת המנדט הבריטי במצרים והמנדט הצרפתי בסוריה, היתה העוצמה, בעיקר הכלכלית והחברתית, נתונה בידי האליטות. אליטות אלו היו שכבות פיאודליות, אשר היוו מיעוט מצומצם בארצות אלו, החזיקו בידיהן את מרבית עושרה של הארץ והעבידו בשכר זעום את פשוטי העם (בכור, 2004; אולמרט, 1997). בשנות ה-20 של המאה ה-20, נעשה ניסיון ליברלי, הן במצרים והן בסוריה. במצרים התאגדו קבוצות לאומיות והובילו ליצירת חוקה בשנת 1923. בסוריה החל להיווצר מעמד ביניים מבין תושבי הערים וקבוצות של אינטלקטואלים, אשר ניסו להשתלב בפוליטיקה. מסיבות שונות, אשר תפורטנה בעבודה זו, נכשל הניסוי הליברלי.

במצרים המשיך לשלוט המלך פארוק, ובסוריה המשיכה לשלוט האליטה, אשר שלטה גם במרבית המשאבים המקומיים. שליטה זו הסתיימה, הן במצרים והן בסוריה, במחצית הראשונה של שנות ה-50, כאשר קצינים שמצאו את מקומם בצבא תפסו את השלטון. זמן קצר לאחר ההפיכה במצרים, תפס גאמל עבד אל נאצר את השלטון. בסוריה התחלפו משטרים והיו עוד מספר הפיכות. בשנת 1970 נפטר נאצר, שליט מצרים ואת מקומו ירש אנואר אל סאדאת ואילו בסוריה תפס את השלטון חאפז אל אסד. השניים שיתפו פעולה במלחמת אוקטובר 1973, אולם לאחר מכן נפרדו דרכיהם. בעוד סאדאת סילק את היועצים הסובייטים, אשר שהו דרך קבע במצרים מאז ראשית ימי נאצר, יצר יחסים תקינים ואף הדוקים עם המערב ופנה ליצירת שלום עם ישראל, התבצר אסד בעמדתו הנוקשה, התרחק עוד יותר מהמערב, יצר תלות בסובייטים והמשיך לגלות עוינות רבה לישראל. זאת בנוסף למעמדו המאד לא פופולארי בסוריה, כבן למיעוט העלווי (Parsi, 2007; Cooke, 2007).

למרות שבשתי המדינות קיימים בלמים רבים להתפתחותם של תהליכים דמוקרטיים, מצריים, אשר נתחה למערב ואף הרוויחה מכך, נאלצה להראות לפחות שאיפה לתהליך מסוים של דמוקרטיזציה. גם הכלכלה במצרים חופשית יותר וקיים בה משפט, אשר יסודותיו לפחות נאורים, גם אם בפועל ניתן לזהות עיוותים רבים. בסוריה חלק גדול מחשבונותיו של המשטר עם יריביו, הסתיימו בטבח אכזרי שערך בהם הצבא בשליטתו של אסד.

אי לכך תהא שאלת מחקרי: בהשוואת התהליכים הפוליטיים והחברתיים שבין מצרים וסוריה, מאז ההפיכות שהעלו משטרים סוציאליסטיים בשתי המדינות, האם תיתכן התפתחותו של משטר דמוקרטי במדינות אלה, בעתיד?

בעבודתי ארצה לטעון, כי בעוד שהמשטר במצרים נתפס כלגיטימי בעיני העם, מעבר להתנגדות למהלכים פוליטיים ומדיניים שלו, בסוריה אין לשלטונה של משפחת אסד כל זכות לכך. בעוד שמצרים יכולה, בסיוע ובתמיכת המערב, לנסות ולפתח תהליכי דמוקרטיזציה, הן בהיבט הכלכלי-חברתי והן בהיפתחות לתהליכים דמוקרטיים, הרי שהמשטר הסורי עוסק בעיקר בשימור השלטון. לשם כך הוא משקיע חלק ניכר מהמשאבים הלאומיים, רבע מהמועסקים עובדים בשירותי הביטחון, הכלכלה תקועה והיחסים עם המערב מעורערים. אל מול השלום בין מצרים לישראל, סוריה ממשיכה בעוינותה ובתמיכתה בחזבאללה. משום כך, למרות שדמוקרטיה של ממש אינה נראית באופק של אף אחת משתי מדינות אלו, ניתן לזהות במצרים סימני דמוקרטיה [דלים למדי] באופק, אשר עשויים לבשר עתיד טוב יותר. בסוריה לעומת זאת, אין בינתיים כל סימן לסיכוי כזה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': מצרים וסוריה - רקע והיסטוריה פוליטית
1.1. התקופה הראשונה - נוכחות המעצמות
1.2. הניסוי הליברלי בשנות ה-20 וכישלונו
1.3. הבומרנג של שיתוף הפעולה עם האירופאים
1.4. הקודקס המצרי החדש כמתווה קו השינוי
1.5. העידן החד מפלגתי במצרים ובסוריה לאחר יציאת המעצמות
1.6. התקופה השלישית - התפתחויות פוליטיות בעידן סאדאת ומובראכ במצרים ואסד בסוריה
1.7. מזרח ומערב - מצרים וסוריה בכיוונים שונים
פרק ב: מעודדי ובולמי תהליכי דמוקרטיזציה בסוריה ובמצרים
2.1. הצבא
2.2. החברה האזרחית והדת
2.3. האחים המוסלמים
2.4. נפוטיזם
פרק ג': דיון - השווה והשונה בסוריה ובמצרים
פרק ד: מסקנות וסיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

דמוקרטיה · משטר · ערבי · סאדאת · מובאראכ · האחים המוסלמים · אסד · איסלאם · אסלאם · מדינות ערב · משטרים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השוואת תהליכי דמוקרטיזציה בין מצרים וסוריה", סמינריון אודות "השוואת תהליכי דמוקרטיזציה בין מצרים וסוריה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.