היישום אינו מחובר לאינטרנט

השוואת שיעור, מהירות ומהימנות המענה בין סקר בדוא"ל לבין סקר ברשת החברתית

עבודה מס' 070749

מחיר: 219.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהם ההבדלים בשיעור, מהירות ומהימנות המענה בין סקר המועבר בדוא"ל לבין סקר המועבר ברשת החברתית פייסבוק?

6,912 מילים ,25 מקורות ,2014

תקציר העבודה:

מחקר מצא כי קיים קשר חזק בין משתמשי האינטרנט ובין מהימנותו של הסקר. היכולת לשמר באינטרנט את פרטיותו של משתתף הסקר, תרמה הן לחיזוקו של האינטרנט כמכשיר לעריכת סקרים והן להגברת האמון מצד הנחקרים כלפי עורכי הסקר. הסקר באינטרנט הפך למעשה לשילוב של מאפיינים מסורתיים של הסקר, עם יתרונות הקיימים באינטרנט, כמו המיידיות שבשאלות מול המענים, היכולת לקבל פניות רבות וכן למנוע מצבים שבהם נשאלים משתתפים מספר רב של פעמים בסקר לצורך אינטרס מסויים [כמו הצבעה חוזרת לתוכנית ריאליטי כדי לקדם מתמודד מסוים]. בסקר באמצעות האינטרנט ניתן לעמוד במהירות על מספר המשתתפים באמצעות ה-Counter, כאשר במקביל ניתן לחסום משתמש מלהכנס פעמיים ולהשתתף באותו סקר ובכך למזער את ההטיה הכללית של התוצאות (Couper, 2011).

ביינברידג' (Bainbridge, 2013) עומד על כך כי בין יתרונות הסקר באינטרנט ניתן למצוא את האפשרות לצרף תמונות ואיורים הרלוונטיים לשאלות והממחישים את הנושא שלגביו נשאל המרואיין. תפוצת הסקר מהירה יותר מכל תפוצה של סקר אחר [טלפון, דואר וכו'], הזמן העומד לרשות המרואיין הוא רב מאוד, בעוד שהזמן וההוצאות הנחסכים למבצעי הסקר גדולים מאוד. הפוטנציאל של הסקרים באינטרנט רב. בעיות סטטיסטיות העלולות לנבוע מהיעדר הטרוגניות של המדגם עשויות להיפטר באמצעות פנייה לקבוצות הטרוגניות, ולחלופין ניתן לפנות למקבוצות הומוגניות והכל על פי הצורך והעניין. יתרון נוסף שיש לסקר באינטרנט הינו האפשרות להוסיף ולגרוע שאלות בהתאם למטרות הסקר, ובכך ניתן לראות שני יתרונות משמעותיים:
א. האפשרות להוסיף שאלות בעלות מהימנות סטטיסטית גבוהה ולגרוע שאלות שיש בהן חשש להטיה. במצב זה ניתן למקד שאלות בסקר לגבי משתנים שאינם תלויים בהטרוגניות של הנשאלים מבחינה כלכלית, כמו למשל שאלות הנוגעות לטעמם של הנשאלים, או שאלות הנוגעות לעמדותיהם ביחס לדפוסי התנהגות, בריאות ואינטראקציות עם הסביבה.
ב. האפשרות להוסיף ולגרוע שאלות. הדבר חוסך את הצורך להכין כל פעם סקר מחדש, שכן ניתן להוסיף את השאלות הנוספות וכן את ההקדמה המבהירה לנחקר את הנושא החדש תוך הצגה קצרה של הנושא (Couper, 2011).
בנוסף לכך כמובן, ניתן לראות כיצד ניתן לערוך סקר שהוא יותר זול ויותר אפקטיבי למחקר, הן מבחינת היקפו והן מבחינת הזמן שלו נזקק החוקר.

הסקר באינטרנט נראה כבעל יתרונות רבים, אך אין בו רק יתרונות ולעתים נוצרת בעיה, לגבי הטיה אפשרית של תוצאות הסקר. הטיה זו נובעת בעיקר מהתפלגותה של אוכלוסיית המחקר. למרות שלסקר האינטרנט פוטנציאל שימוש גדול בקרב אוכלוסיות רחבות, הרי שניתן לזהות בו גם בעיות הנוגעות לשליטה על אוכלוסיית המרואיינים, מכיוון שקשה מאוד לעמוד על נתוניו של המשתתף בסקר האינטרנט. מאידך, ניתן לעמוד גם על היתרון הקיים בקבלת נתונים מהירים ומדוייקים מתוך הסקר, מבלי להזין את הנתונים לתוכנה סטטיסטית (Paul & Carson, 1997).

עוד ניתן ללמוד מכך, כי כאשר רוצים לפנות לקהילה ספציפית, אזי האינטרנט הוא כלי יעיל מאד, הן בשל תפוצתו הרבה והמהירה, הן בשל עלותו הנמוכה והן בשל היכולת להגיע לחברי קהילה המצויים במקומות נידחים בעולם וכן לקבל מהם מידע לגבי חברי קהילה נוספים, גם אם אלה אינם מחוברים לאינטרנט. מצד שני, כאשר מעוניינים לברר התפלגות חברתית באזור נתון, נראה שהסקר באינטרנט עלול לפגום במהימנות הנתונים, שכן רבים מהעונים עלולים להימנע מלהצהיר על נתוני אמת בשאלות הנוגעות לחתך סוציו-אקונומי.

מכיוון שנראה כי סקרי האינטרנט הם בעלי פוטנציאל גבוה, אבקש לבחון במחקר הנוכחי לאיזו משתי המדיות האינטרנטיות - הדואר האלקטרוני והפייסבוק, יש יתרון בעריכת סקר על פי קריטריונים של שיעור, מהירות ומהימנות המענה. שאלת המחקר תהא אפוא: מהם ההבדלים בשיעור, מהירות ומהימנות המענה בין סקר המועבר בדוא"ל לבין סקר המועבר ברשת החברתית פייסבוק?

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: סקירת ספרות
1.1. שיעורי החזר וסקרי אינטרנט
1.2. שיטות לאיסוף נתונים
1.3. דואר אלקטרוני
1.4. פייסבוק
1.5. רציונאל
1.6. השערות המחקר
פרק ב: שיטה
2.1. משתתפים
2.2. כלי המחקר
2.3. הליך המחקר
פרק ג: ממצאים
3.1. הדגימה
3.2. שיעורי המענה
3.3. מהירות המענה
פרק ד: דיון
מסקנות
ביבליוגרפיה
נספח - כלי המחקר (השאלון)

קטע מהעבודה:

האינטרנט והדואר האלקטרוני פתחו הזדמנויות חדשות לחקר קהילות, עמדות אנשיהן, צרכים חברתיים והעדפות שונות. השימוש באינטרנט לצרכים אלה סייע לערוך מחקרים במגוון נושאים, לקהילות בכלל ובמיוחד לקבוצות מרוחקות שהיה מסובך להגיע אליהן או שלשאלות היה אופי רגיש והיה חשש כי המרואיינים ימנעו מלענות או שיתנו תשובות שקריות או מוטעות לשאלות שתוצגנה להן. משום כך החלו חוקרים להשתמש באינטרנט, כדי שיקל על החוקר לתקשר עם נחקר מרוחק או כדי שיהווה אמצעי ביניים בין החוקר לבין הנחקר (Marson, Prasad, Jenkins & Lewis, 2013).

תגים:

אינטרנט · סקרים · שיטות מחקר · ספורט · דואר אלקטרוני · מייל · מידע · רשת חברתית · רשתות חברתיות · פייסבוק · סטטיסטיקה · מדעי החברה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השוואת שיעור, מהירות ומהימנות המענה בין סקר בדוא"ל לבין סקר ברשת החברתית", סמינריון אודות "השוואת שיעור, מהירות ומהימנות המענה בין סקר בדוא"ל לבין סקר ברשת החברתית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.