גיוס בני ישיבות לצה"ל

תקציר העבודה:

בעת כתיבת עבודה זו (נובמבר 2018) נפל דבר בישראל והקואליציה בכנסת ישראל הצטמצמה כדי 61 חברים. ימים ספורים אחרי הפסד בהצבעה לא מתוכננת, ודחיית הצבעות נוספות, בקואליציה הצרה מביטים בחשש על הבאות. הנושא הפוליטי העיקרי העומד על סדר היום מבחינת חברי הממשלה המכהנים הינו כיצד יצליחו לשמור על הלכידות עד למועד הבחירות לכנסת ה-21.
המבחן הגדול ביותר העולה על הפרק הוא חוק הגיוס החדש, שלפי הוראת בג"ץ יש לחוקק עד דצמבר השנה. אם לא תינתן ארכה נוספת מבג"ץ לבקשת המדינה, הקואליציה תיאלץ להקדיש לא מעט משאבים לפתרון המחלוקות הקשות סביב החוק. ע"פ המוצג בתקשורת בימים אלה ודברים שנאמרים ע"י יו"ר הקואליציה פרשנים חברי כנסת ושרים המועד תלוי בעיקר בהסכמות בין חברי הקואליציה בשאלת חוק הגיוס העומדת על הפרק.
נושא אי הגיוס של בני הישיבות הינו כאמור נושא "נפיץ" מבחינת הרכב הממשלה ומשפיע על אורחות חייהם של כלל האזרחים במדינה היהודית הדמוקרטית ומשפיע בפרט על חייהם של הקבוצה החברתית התרבותית המכונה העדה החרדית. זכותה של העדה החרדית כאמור לשימור תרבותי היא זכות בעלת עוצמה רבה במיוחד בהתחשב במאפייניה הייחודיים של העדה, מדובר בקבוצת מיעוט שבמיעוט הנאבקת בקנאות לשמר אורח חיים שמרני ובדלני.
העדה החרדית הינה בעלת מסורת ושורשים היסטוריים עמוקים המעצבת את כל היבטי החיים של בניה הנמצאים תחת איום לכרסום ולהתדלדלות תרבותית. השירות הצבאי יפגע בחברה החרדית באופן מובהק קשה וממשי להמשיך לדבוק בערכיה ובאורחות חייה ולהנחילם לדורות הבאים. בעבודה זאת אנו נבדוק האם יש הצדקה מבחינה מהותית לתת פטור מגיוס לצבא לבני העדה החרדית (מתוך הקהילה החרדית )במדינה יהודית ודמוקרטית לאור הזכות לשימור תרבותי דתי כזכות קבוצתית? וננסה לענות על שאלת המחקר:
האם יש הצדקה, מבחינה מהותית, לתת פטור מגיוס לצבא לבני העדה החרדית (מתוך הקהילה החרדית) במדינה היהודית והדמוקרטית לאור הזכות לשימור תרבותי דתי כזכות קבוצתית ?
לשם כך נסקור בקצרה את השתלשלותו של חוק הגיוס מהקמת המדינה ועד עצם היום הזה בהמשך נסקור את ההיבט והפילוסופי של זכויות קבוצתיות ותרבותיות. נסתייע בהקשר זה בין השאר במשנתו של הפילוסוף קמילקה שעיקר הגותו הייתה בעניין הזכות לתרבות של מיעוטים באוכלוסייה בחברה הליברלית וכן בתפיסתה של פרופ' רות גביזון בעניין האיזון העדין של זכויות מיעוטים בחברה דמוקרטית בה שולט הרוב המכריע.
נפרט את פסיקות העבר בנושא גיוס בחורי הישיבה אשר נחלקו לשלוש תקופות מרכזיות החל מ1948 עד 2018,העתירות בעניינם והשפעתם על החברה, נתאר את מבנה העדה החרדית, אופייה, השתלשלות גיבושה, התנגדותה הנמרצת לכינון מדינת ישראל, רבניה, תורתם ותפיסותיה הדתיות כקבוצה. נמשיך ונפרט על זכותה של העדה החרדית לפטור מגיוס לצה"ל כנגזרת של הזכות לשימור תרבותי. נבחן את המצב ביחס לקבוצות דומות בעולם (כת האיימיש )וכמו כן נבחן את זכותם הטבעית של קבוצות תרבותיות לשמור על תרבותם הייחודית, נביא סימוכין משפטיים לזכות לחופש דת ומצפון והזכות לשוויון ונסכם בהצעה למתווה ופתרון.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: סקירה היסטורית של חוק הגיוס בישראל,
פרק ב:ההיבט הפילוסופי של זכויות קבוצתיות ותרבותיות
פרק ג: צידוקים להכרה בעניין זכויות מיעוטים בישראל
פרק ד: תמצית פסיקות העבר בנושא "גיוס בחורי ישיבות" והעתירות.
פרק ה: המצב הנוכחי - יעדי הגיוס העמידה בהם והביקורת השיפוטית והחברתית
פרק ו: זכותה של העדה החרדית לפטור מגיוס לצה"ל כנגזרת של הזכות לשימור תרבותי.
פרק ז: הזכות לחופש דת ומצפון והזכות לשוויון.
פרק ח': סיכום ומסקנות
פרק ט: ביבליוגרפיה

**הערת מערכת: לא בכל העבודה צוינו מראי מקום.

קטע מהעבודה:

תגים:

צבא · דת מדינה · חיילים · גיוס · ביטחון · חרדים · אזרחות · ליברליזם · חילונים דתיים · מיעוטים · פלסנר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גיוס בני ישיבות לצה"ל", סמינריון אודות "גיוס בני ישיבות לצה"ל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.