"סמלי התרבות החדשים" - כשרותם של סימני מסחר המבוססים על סמלי תרבות

תקציר העבודה:

"התרבות היא נפשה של הדמוקרטיה", אמר המדינאי הצרפתי ליונל ז'וספאן. ואכן, לתרבות ולסמלי התרבות תפקיד משמעותי בחיי היומיום שלנו, ביצירת סולידריות והקמת בסיס לדמוקרטיה. בעידן האחרון משתנה עולמנו והתרבות הופכת יותר ויותר לתרבות המבוססת צריכה. הדבר מתבטא גם בסמלי התרבות שלנו. אם בעבר סמלי התרבות היו מבוססי יצירות אומנות, אמנים מלחינים והוגי דעות- היום סמלי התרבות שלנו, אותם יודע לזהות כל ילד, הם סימני המסחר. תהליך נוסף שניתן להבחין בו בתרבות העכשווית, הוא שסמלי תרבות הפכו בעצמם למותגים ולמשרתי הקפיטליזם. ייתכן ויגיע היום בו מותג המכוניות "לינקולן" יהיה מוכר יותר מהנשיא האמריקני לשעבר. כבר היום "ואן גוך" הוא ביטוי השגור בחיי הלילה אצל אלו המבקשים לשתות משקה אלכוהולי מבלי שהצייר המפורסם עובר לרגע במוחם של הצרכנים.

העבודה הנוכחית מתמקדת בשיח התרבותי-חברתי האופף את סימני המסחר, תוך התמקדות ברציונאליים העומדים בבסיסי דיני סימני המסחר והמטרות שראוי שהדין יגשים בתחום זה. על רקע מגמה מרחיבה הניכרת בדיני סימני המסחר והזכויות שהם מעניקים לבעל הסימן, אבקש לטעון במסגרת החיבור כי מדובר בהרחבה שאינה מוצדקת ואשר פוגעת בשני אלמנטים דמוקרטיים בסיסיים: ערכים תרבותיים; וחופש הביטוי.

תחילה אציג את היקף ההגנה ההולכת וגדלה על זכות בעל הסימן המסחרי, זאת תוך הצגת יחסי הגומלין שבין סימני המסחר לבין ערכים תרבותיים וחופש הביטוי. אבקש להראות כי האופן שבו מעוצבים דיני סימני המסחר כיום, אינו משיג את האיזון הנכון ומעניק את הבכורה לזכויות בעלי הסימן על פני האינטרס הציבורי המגולם בסמלי התרבות.

בפרק ב' אציג את הקונפליקט העיקרי העוסק בשימוש בסמלי תרבות על-ידי יצרנים מסחריים ורישומם כסימני מסחר. כתיבה רבה קיימת על כשרותם סימני מסחר והיקף ההגנה הרחב שניתן להם. אולם, נעדרות הכתיבה והפסיקה בתחום הספציפי של סימני מסחר המבוססים על סמלים תרבותיים בישראל. השאלות העיקריות בהן אתמקד הן האם ראוי לאפשר רישום של סמל תרבות כסימן מסחר ומהי ההגנה הקיימת בדין הנוהג. בפרק זה אטען, כי גם לאור ערכים תרבותיים, דוקטרינת הדילול מתעדפת שלא בצדק את הערך המסחרי של סימן המסחר על חשבון הערך התרבותי והציבורי שלו.
לבסוף, אציע נקודת מבט חלופית על דיני סימני המסחר, העשויה לספק פתרון הולם לקונפליקטים הנדונים. זוהי הסתכלות על סמלי תרבות כקניין ציבורי וכנחלת הכלל. לאורך הדיון חשוב לזכור כי חופש הביטוי וזכות הקניין הוכרו במשפט הישראלי כזכויות חוקתיות, אך טבען של זכויות הוא שאינן מוחלטות ועשויות להיות מוגבלות על-ידי אינטרסים מתחרים או זכויות אחרות. בנוסף, חשוב להדגיש, שחיבור זה אינו מתמקד בשיח החוקתי, היכול להוות חיבור בפני עצמו, אלא כאמור בשיח התרבותי-חברתי האופף את סימני המסחר.

תוכן העניינים:
פרק א': רקע תיאורטי
א.1. התרחבות היקף ההגנה על סימני מסחר
א.2. התרחבות תפקיד סימני המסחר בעידן המודרני
א.3. סמלי תרבות ותרבות הצריכה

פרק ב': מסימני מסחר לסמלי תרבות -
שימוש בסימן מסחר על-ידי צד שלישי שלא לצורך מסחרי
ב.1. הצגת הקונפליקט
ב.2. תפקיד המשפט בפתרון הקונפליקט והדין הנוהג
ב.3. סמלי תרבות כסימנים גנריים

פרק ג': משפט משווה

פרק ד': הצעות להתמודדות עם הקונפליקטים
ד.1. סימנים כקניין ציבורי

סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

משפט ותרבות · קניין רוחני · סימני מסחר · סמלי תרבות · קפיטליזם · תרבות הצריכה · גנריים · דוקטרינת הדילול · משפט משווה · חופש הביטוי · הגנה · סמלים לאומיים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""סמלי התרבות החדשים" - כשרותם של סימני מסחר המבוססים על סמלי תרבות ", סמינריון אודות ""סמלי התרבות החדשים" - כשרותם של סימני מסחר המבוססים על סמלי תרבות " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.