"האצבע הקלה על המקלדת" - יחסי הגומלין שבין מערכת החוק והמשפט לבין הטכנולוגיה בעידן הדיגיטאלי

תקציר העבודה:

"אחת האשליות הגדולות בעולם היא התקווה שניתן לרפא את הרעות בעולם על ידי חקיקה." (תומס ריד בתוך אגמון-גונן, 2011, עמ' 244).
אכן הגישה התולה כל תקוותיה בחקיקה אינה חפה מביקורת. כדי לשפר את העולם והכוונת התנהגות ראויה בו, יש להכיר בהתפתחויות אחרות נוספות המשפיעות עליו מלבד החוק.
כסטודנטית המשלבת את לימודי המשפטים ולימודי התקשורת והעיתונאות, בחרתי בנושא אשר משלב שני עולמות אלו. לעתים קיימת נטייה שמרנית לנסות ולתקן את העולם באמצעות חקיקה ורגולציה בלבד. חוקים אכן מכווינים התנהגות ועם זאת, ישנם אלמנטים אחרים העשויים להשפיע ולהכווין התנהגות כגון התפתחות הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מעולמנו כיום. השימוש בתחבורה, טכנולוגיות תקשורת, מחשבים, רובוטיקה ועוד הולך ומתגבר. הרשת החברתית צוברת תאוצה, דיונים ציבוריים שלמים מתנהלים בה והיא אף עלולה לגרום לפגיעות ולנזקים קשים כגון התאבדויות בקרב צעירים.
בעוד הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, נראה לעתים כי המשפט נותר מאחור. לא פעם נתקלתי במהלך לימודיי בפסקי דין בהם השופטים מנסים להתאים עצמם לשינוי המציאות בתחום התחבורה, האינטרנט ועוד.
הטענה המרכזית אותה אציג היא שהמשפט כיום אינו מצליח להתאים עצמו לטכנולוגיה והתפתחותה המואצת. התאמה זו באה לידי ביטוי הן בהיעדר חקיקה ספציפית והן בצורת חשיבה שאינה מותאמת למרחב הווירטואלי. קיפאון זה מביא לתוצאות בלתי אפשריות. כאשר אין הסדרה בתחום האינטרנט הוא הופך להיות פרוץ ונתון להסדרה של כוחות השוק, או הסדרה פנימית לא מבוקרת. כך או כך, האזרח הפשוט, או לחילופין ספקי האינטרנט, נמצאים בבעיה וסובלים מחוסר וודאות. עוד אטען כי הסדרה אינה בהכרח מגבילה את חופש הביטוי אלא אף עשויה להגן עליו.
המשפט, בין תכליותיו הרבות, נועד להכווין התנהגות ולשקף נורמות חברתיות. האזרח, בעודו משתמש ברשת האינטרנט מדי יום ביומו, ללא כללים או רסן, כבמעין "מערב פרוע", אינו כפוף לנורמות חקיקה. עם זאת, כאשר מתגלע סכסוך ובית המשפט נדרש לשאלה, עליו להכריע.
בעבודתי אתמקד בתחום טכנולוגיות התקשורת והמידע, בתוכן האינטרנט ואנתח את מקרה הבוחן של לשון הרע באינטרנט. זהו מקרה בוחן המדגים כיצד הטכנולוגיה והמשפט הגיבו ומגיבים, או לא מגיבים, זה להתפתחותו של זה. כמו כן, אעמוד על ההשלכות של תהליכים אלו על שאלת הסדרת האינטרנט בכלל ובתחום לשון הרע בפרט.
ראשית, אסקור את הרקע התיאורטי הרלוונטי לדיון. כחלק מרקע זה יש להבין מהן הגישות השונות לחקר הטכנולוגיה והתפתחותה ומשם לשאלת הסדרת ואסדרת האינטרנט תוך התחשבות בגישות אלו. האינטרנט הינו מדיום שונה מאלו שקדמו לו ויש שיגידו אף מהפכני ולכן לטכנולוגיה זו מאפיינים משלה שיש לעמוד עליהם כאשר דנים בהסדרתה.
במקרה הבוחן של לשון הרע באינטרנט אערוך סקירה של התפתחויות הפסיקה והחקיקה בישראל ואף בעולם. המתודולוגיה ואופן ניתוח מקרה הבוחן הם משפטיים, אך מתחשבים בגישות השונות לחקר הטכנולוגיה.
מקרה הבוחן מעלה שאלות שחלקן טרם הוכרעו בחוק הישראלי. כך למשל שאלת אחריותו של ספק אינטרנט לחשיפת גולשים אנונימיים. דרך מקרה הבוחן, אנסה להראות כיצד תופסת מערכת החוק והמשפט והפסיקה בפרט, את ההתפתחויות הטכנולוגיות ומהי מערכת יחסי הגומלין ביניהם. לבסוף אדרש לשאלה העיקרית המוסדית העולה מתוך העבודה. האם ראוי להסדיר את תחום לשון הרע ברשת האינטרנט ומי הוא המוסד שראוי שיהיה אמון על כך, על מנת למנוע "אצבע קלה על המקלדת" בידי גולשים אנונימיים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': רקע תיאורטי
א.2. גישות לחקר הטכנולוגיה
א.1. יחסי טכנולוגיה- משפט
א.8. טכנולוגיות מידע ותקשורת
א.9. הסדרת ואסדרת האינטרנט
א. 2 .9. ייחודו של האינטרנט
א. 1 .9. האינטרנט כמרחב ציבורי
א. 8 .9. בעיות האכיפה באינטרנט

פרק ב': מקרה בוחן- לשון הרע
ב.2. מהי לשון הרע?
האם הטכנולוגיה מאפשרת חשיפת IP?
ב.1. לשון הרע באינטרנט- הדין בישראל
ב. 2 .1. גולשים שאינם אנונימיים
ב. 1 .1. גולשים אנונימיים
ב. 8 .1. פסק דין מור
ב. 9 .1. הצעות חוק
ב.8. לשון הרע באינטרנט- הדין בעולם
ב. 2 .8. אנגליה וקנדה
ב. 1 .8. ארה"ב
ב.9 השאלה המוסדית- מי יסדיר?

פרק ג': דיון, סיכום ומסקנות
השלכות
סוף דבר
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

לשון הרע · טכנולוגיה ומשפט · משפטים · תקשורת · רגולציה · דיני אינטרנט · חשיפת כתובת IP · אכיפה באינטרנט · חקר הטכנולוגיה · הסדרה ואסדרה · פייק ניוז · פייק

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""האצבע הקלה על המקלדת" - יחסי הגומלין שבין מערכת החוק והמשפט לבין הטכנולוגיה בעידן הדיגיטאלי", סמינריון אודות ""האצבע הקלה על המקלדת" - יחסי הגומלין שבין מערכת החוק והמשפט לבין הטכנולוגיה בעידן הדיגיטאלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.