שכר הבכירים בחברות ציבוריות

תקציר העבודה:

כיום, התגמולים שניתנים למנהלים בכירים בחברות נקבעים על ידי דירקטוריון החברה, אשר נסמך על המלצה של ועדת שכר שמינה לשם כך. תגמולים אלה כוללים מספר מרכיבים וזאת לרבות שכר, בונוס תלוי ביצועים, אופציות הניתנות בהתאם לביצועים או אופציות על מניות ותוכניות פנסיה. כל אלו מגיעים לכדי סכומי עתק כאשר השאלה הנשאלת היא, מה קובע את שכר המנהלים הבכירים? האם כוחות היצע והביקוש בלבד או שמא שיקולים אקסוגניים לשוק? והאם יש להתערב במצב זה על ידי רפורמה חקיקתית?

בעקבות הביקורת הציבורית הנוקבת, ח"כ שלי יחימוביץ' (מפלגת העבודה) וח"כ חיים כץ (מפלגת הליכוד) העלו הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. אולם, יש לשים לב כי בניגוד למצב בארצות ברית ובבריטניה, לרוב החברות הציבוריות בישראל יש בעלי שליטה, כלומר, שוק ההון בישראל מאופיין בחברות ציבוריות עם רמה גבוהה של ריכוזיות בבעלות. כך, באחוז גבוה של החברות הציבוריות ישנם בעלי שליטה המחזיקים בחלק הארי של מניות החברה . מבנה הבעלות משפיע על טיב בעיית הנציג המאפיינת את התאגיד ולכן גם על האמצעים הנאותים להגנה על המשקיעים מהציבור . האמצעים להתמודדות עם בעיית הנציג שבין ההנהלה לבעלי המניות עלולים להיות בלתי יעילים ובמקרים רבים אף עלולים להיות מזיקים בניסיון להתמודד עם הקונפליקט שבין בעל השליטה לבעלי מניות המיעוט. הבדל זה מחדד את שאלה האם על ישראל ליישם רפורמות בסוגיית תגמול הבכירים?

כפי שארצה להדגיש בעבודתי, מקום בו המחוקק יבקש לטפל בסוגיית שכר הבכירים בישראל, עליו לשאוף להגיע לכדי שתי מטרות נפרדות זו מזו. האחת היא ריסון שכר המנהלים הבכירים וזאת באמצעות קביעת שכר מקסימום והשנייה, היא הגברת המתאם בין התגמולים שמקבלים מנהלים לבין ביצועי החברות בכלל והמנהלים בפרט. או במילים אחרות, להבטיח כי מנהלים יקבלו שכר גבוה רק מקום בו כל בעלי המניות הרוויחו בזכות פועלם.

בעבודתי זו, אציג את הבעיה העולה משכרם המופרז של המנהלים בחברות ציבוריות ואביא דוגמאות סטטיסטיות במשק מהשנים האחרונות. אדון בדרישת הגילוי לגבי שכר בכירים של חברות ציבוריות, דרישה אשר מבוססת בישראל על תקנות שהעבירה הרשות לניירות ערך. ארחיב בדבר דרישות אלה ואשווה אותם לדרישות של חברות ציבוריות בארצות הברית ובפרט אעמוד על ההבדלים הבולטים בין חובת הגילוי בשתי המדינות.

יתרה מכך, אנסה להציג שיקולים לכאן ולכאן בקשר עם התערבות שלטונית בשכר המנהלים הבכירים וכיצד ההתערבות מגבירה את בעיית הנציג, אם בכלל. כאשר טענתי המרכזית הינה כי יש להתערב ולקבוע תנאים נורמטיביים לקביעת שכר המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות.

ובסופה של עבודתי, אדגים דברי חקיקה אשר ניסו לקדם עניינים אלו כגון חקיקה המגבילה שכר כהוצאה מוכרת במס והצעת החוק להקטנת פערי השכר במשק ובפרט תיקון 20 לחוק החברות והמלצותיה של וועדת נאמן. אציע את הגברת השקיפות של הליך קביעת שכר המנהלים הבכירים אשר עשויה להביא לריסון עצמי של שכר המנהלים, ואציג כדוגמא לכל האמור מחקרים אמפירים המבוססים על שנות ה- 90' ועד שנות ה -2000 המאוחרות. בסופו של יום אגיע לכדי מסקנה כי יש מקום להטלת מגבלות סטטוטוריות על גובה שכר הבכירים.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: דיון תיאורטי בסוגיית שכר הבכירים
אופן קביעת שכר הבכירים
פרק שני: התערבות בשכר בכירים
הגישות להתערבות בשכר הבכירים
טיעונים להצדקת התערבות בשכר בכירים
טיעונים להצדקת אי התערבות בשכר הבכירים
פרק שלישי: ועדת נאמן ותוצאותיה
ועדת נאמן
המלצות הוועדה
תוצאות הוועדה תיקון 20 לחוק החברות - הגברת הפיקוח על שכר הבכירים?
הביקורת על המלצות וועדת נאמן ועל התיקון החדש
פרק רביעי: טיעון מרכזי לאי התערבות בשכר הבכירים - הגברת בעיית הנציג
מהי בעיית הנציג?
הטיעון - אי התערבות בשכר הבכירים תביא לשימור המצב הקיים של בעיית הנציג בין בעלי המניות למנהלי החברה
פרק חמישי: משפט משווה - ארצות הברית
תגמול מנהלים
חובת גילוי שכר הבכירים
מיסוי בארצות הברית
יוזמות חקיקה בארצות הברית
פרק שישי: מחקרים אמפיריים המצביעים על המגמה בישראל
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

שכר · הבכירים · חברות ציבוריות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שכר הבכירים בחברות ציבוריות", סמינריון אודות "שכר הבכירים בחברות ציבוריות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.