מיקור החוץ בתעשיית ההייטק למדינות עולם שלישי

תקציר העבודה:

על פי התפיסה הקלאסית בכלכלה, מקובל לחלק את הגורמים המשתתפים בתהליכי הייצור לקרקע, עבודה והון. השימוש שנעשה בכל אלה הוא על-פי הידע הטכנולוגי הזמין בכל תקופה. בעידן החדש גדלה מאד חשיבות הידע הטכנולוגי וכך הולכת ונוצרת כלכלה של ידע. יש הטוענים שהידע הופך בעצמו לגורם ייצור אשר יכול להוות תחליף חלקי לגורמי הייצור האחרים. תעשיות ההייטק מתמחות בתחום זה, ועניינן בפעילות אשר יש בה משקל דומיננטי לידע. ניתן להגדיר אפוא את תעשיות ההייטק כתעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה. הגדרה זו מכלילה תעשיות רבות במספר גדול של ענפים. אלו תעשיות בהן הפעילות מבוססת בעיקר על הון אנושי.
עבודה זאת עוסקת בסוגיית הגלובליזציה והשפעתה על תעשיית ההייטק ומנסה לענות על השאלה מהי רמת האחריות המוסרית של תאגידים רב-לאומיים בהעברתם של מרכזי הפיתוח ממדינות ה-parent למדינות מתפתחות דוגמת הודו.

שאלת המחקר הנשאלת הינה: מהי מידת האחריות המוסרית המוטלת על תאגידים רב-לאומיים בנושא Offshoring למדינות עולם שלישי?

התשובה לשאלה שתיבחן יכולה להיות בארבעה רמות:
* בכלל לא
* אחריות מוסרית במידה מועטה
* אחריות מוסרית במידה בינונית
* אחריות מוסרית במידה רבה

עבודתי נחלקת לשני חלקים עיקריים.
בחלק הראשון, אציג תחילה סקירה של התופעה:
* הצגה היסטורית של הרקע לשינוי ביחסי הכוחות בין התאגיד הרב-לאומי לבין הודו לפי ספרו של Friedman (2007).
* גורמים משמעותיים אשר אפשרו את ביצוע תהליך ה- offshoring.
* סקירת המצב כיום בהודו ע"י נתונים מספריים ותיאור מקרה אשר ממחיש את הבלבול המוסרי כיום.
* הצגת החשש מפני איבוד משרות במדינות ה-parent על פי ספרו של Stiglitz (2006).
בחלקה השני של העבודה אעסוק בפן המוסרי של התופעה:
* אבחן את התופעה על פי גישת התועלתנות
* אבצע ניתוח דאונטולוגי לפי עקרון חובות וזכויות ועל פי הציווי המוחלט של קאנט
* אציג פתרון על פי הסגולה הטובה
* אראה את יחסי התאגיד אל מול בעלי עניין נוספים חוץ מבעלי המניות.

לבסוף, בדיון מוסרי, אציג תשובה על שאלת המחקר, מהי מידת האחריות המוטלת על תאגיד רב-לאומי בנושא של offshore למדינות עולם שלישי.

תוכן עניינים:
- מבוא
- סקירה של התופעה:
באג 2000 ואיך הכל החל
גורמים משמעותיים שאפשרו את ה-Offshoring
המצב בהודו כיום
הפחד מאיבוד המשרות במדינת ה-parent
- הערכה על בסיס עקרונות המוסר:
עקרון התועלתנות
עקרון חובות וזכויות (קאנט) - ניתוח דאונטולוגי
פתרון על פי הסגולה הטובה
בעלי העניין המושפעים מפעולת ה offshoring
דיון מוסרי
- סיכום
- רשימה בבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

ניצול עובדים · הייטק · מוסר בעסקים · מיקור חוץ · עובדי קבלן · כלכלה · OFFSHORE · גלובליזציה · עולם העבודה · הייטק · הודו · העולם השטוח · תוכנה · מיקור חוץ · אאוטסורסינג · תאגידים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מיקור החוץ בתעשיית ההייטק למדינות עולם שלישי", סמינריון אודות "מיקור החוץ בתעשיית ההייטק למדינות עולם שלישי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.