קולנוע, נשים, פמיניזם וזנות

תקציר העבודה:

הקולנוע הוא אחד מאמצעי התקשורת בעלי הכוח להוביל להגברת המודעות כלפי תופעות חברתיות אשר מתרחשות במסגרת זירה תרבותית. לאמצעי התקשורת ידועים יתרונות רבים כאשר ביניהם ניתן לציין את היכולת להוביל לשינוי עמדות אם כי יש המציינים כי פעמים רבות המדיה משעתקת ומנציחה את העמדות של הקבוצה השלטת, במקביל להדרתה קבוצות מסוימות מן השיח החברתי. אנו נמצאים בעידן הפוסט מודרני אשר מאופיין באידיאולוגיה הקפיטליסטית, שמובילה לאינטראקציה מתמדת בין אינטרסים כלכליים, חברתיים תרבותיים ופוליטיים, מה שיוצר קשר הדוק בין ייצוג תופעות חברתיות לבין האינטרסים של קבוצות חברתיות.
בעבודה זו בחרתי להציג את התיאוריה של באטלר (1990) כפי שהיא מוצגת במאמרה של זיו (2001) ולהתמקד בטענה שהפמיניזם בתחילת דרכו הגדיר את המושג "אישה" וכתוצאה מכך צמצם את ההתייחסות החברתית למעמד הנשים. שאלת המחקר בעבודה זו היא כיצד הקולנוע הישראלי בוחר להציג את דמות האישה ומהי הפוליטיקה והאינטרסים העומדים מאחורי הצגה זו. מטרת העבודה היא לבחון באיזה אופן מוצגות הנשים אשר הוגדרו על ידי הפמיניזם "כאחר" במדיום הקולנועי בחברה הישראלית והאם חל שינוי באופן הצגת הנשים מסוף שנות השישים ועד שנות האלפיים.
לאחר הצגת התיאוריה של באטלר (1990) בחרתי להביא את דבריה של קמיר (2005) אשר מגדירה את הקולנוע כבעל היכולת לכונן שיח חברתי תוך כדי הנצחת עמדות ודעות של קבוצת האליטה בחברה. קמיר (2005) מתייחסת לטקסטים שמוצגים בקולנוע כבעלי אותו הכוח של פסקי הדין שמייצרת המערכת המשפטית, כאשר היא טוענת שלמערכת המשפט ולקולנוע יש השפעה על תפיסת הציבור כלפי סוגיות חברתיות וכן הם בעלי היכולת לכונן שיח ולהנציחו.
בכדי לבחון את שאלת המחקר הוצג ניתוח לסרט "מלכת הכביש" שהיה נפוץ בקולנוע של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים בישראל, כאשר בסרט זה אנו עדים לפערים החברתיים בין קבוצות בישראל, דרך הצצה לחייה של זונה מרוקאית שהגיעה מהפריפריה לעבוד בכבישי תל אביב. לאחר מכן הוצג ניתוח לסרט "אור" אשר יצא לאקרנים בשנת 2004 ועוסק בהצצה לחייה של זונה מרוקאית ממרכז תל אביב וליחסים עם הבת שלה, אשר גם היא הופכת בסוף הסרט לזונה שעובדת תחת מכון ליווי. בניתוח סרט זה שילבתי את דבריה של מונק (2005) שמציגה במאמרה ניתוח פמיניסטי לסרט, ניתוח אשר תאם לממצאים שאספתי בזמן צפייה בו.
מעבודה זו ניתן ללמוד שהצגת האחר על גבי המרקע אינה יכולה להצטמצם רק למאפיין אחד כגון המגדר וכי ההצגה כוללת שימוש במגוון רחב של מושגים אשר שילובם יחד מאפשר הבנה מעמיקה כלפי הדיכוי של חברי קבוצות בישראל על ידי הקבוצה השלטת. מצפייה בשני הסרטים ניתן להבין מדוע הפמיניזם התפתח לשלל זרמים וכי אכן שימוש בקטגוריית הסובייקט "אישה" הוא מצומצם ואינו משרת כהלכה את ציבור הנשים הרחב.

קטע מהעבודה:

תגים:

זנות נשית · קולנוע חברתי · ביקורת · קולנוע ישראלי · שיח הגמוני · באטלר · פמיניזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קולנוע, נשים, פמיניזם וזנות", סמינריון אודות "קולנוע, נשים, פמיניזם וזנות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.