האם חוק תכנון ובניה מתיישב עם הצורך בשטחים פתוחים?

תקציר העבודה:

שטח פתוח הוא כל שטח בלתי בנוי במדינה. השטחים הפתוחים מתחלקים לשני סוגים: שטחיים ארציים ושטחים עירוניים כאשר לכל אחד אפיונים מיוחדים לו.
ברמה הארצית השטחים הפתוחים הם שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות קק"ל והקרקעות החקלאיות הלא מפותחות בין היישובים. שטחים אלו, מעבר לעובדה שהם שומרים על נופיה ועל מרחביה של המדינה יש להם תפקידים חשובים הן ברמה הסביבתית-אקולוגית והן ברמה החברתית. השטחים הפתוחים שומרים על משאבי הטבע החשובים ביותר כמו: מים, קרקע, צמחייה ובעלי חיים. בשטח שכוסה אספלט או בטון לא יוכלו מים לחלחל אל מאגר מי התהום, צמחים לא יוכלו לגדול ובעלי חיים לא יוכלו להתקיים. קיומו של השטח הפתוח הינו הערובה היחידה להמשך קיומה של הסביבה הטבעית שאנו מכירים מבחינה חברתית. השטח הפתוח משמש לצרכי נופש, טיולים ויציאה למרחבים, להתנסות בחיק הטבע ולהבנת תהליכיו.
ברמה העירונית אין דווקא מדובר בשימור המצב הטבעי כמות שהוא אלא בצורך לשמירה על שטחים ציבוריים פתוחים למטרות נופש, שעשוע, ספורט או כל פעילות אחרת שלשם קיומה יש צורך במרחב ירוק ופתוח. חשיבות שמירתו של השטח העירוני הפתוח בכמות ובאיכות מספקת חיונית לשם שמירה על איכות חיים בסיסית ויומיומית בעיר. השטח הפתוח שומר על חזית העיר והמבנה שלה, מרכך את המרקם הבנוי, הצפוף והסטטי באמצעות צמחייה ומרחב פתוח. השטח העירוני נותן מענה לצרכי הנופש של התושבים ותורם הן ליציבות הנפשית והן להתפתחות גופנית בריאה יותר(1).
בקרב הגופים הממסדיים העוסקים בתכנון ובניה קיימת מודעות מסוימת לנושא השטחים הפתוחים הבינעירוניים אם כי ביטויה בשטח הוא יותר הצהרתי מאשר פרקטי. במדינת ישראל של השנים האחרונות שדגל הפיתוח נישא הרמה, תפישת הפיתוח כבעל חשיבות עליונה משותפת לכל מגזרי המינהל הציבורי והשלטון הן המקומי והן המרכזי. אל מול תפישה זו שביטויה בפועל הינו פיתוח אינטנסיבי וחיסול מאסיבי של השטחים הפתוחים הפעילות לשם הגנה על השטח הפתוח ואף עצם המודעות לבעיה הסביבתית החמורה והבלתי הפיכה הזו הינה מינורית ביותר.
בכנסת מקודמת רפורמה חדשה בתכנון ובניה. החוק החדש חושף את השטחים החקלאיים והשטחים הפתוחים להפשרה חסרת רסן כתוצאה מביטול הוועדה לשמירת השטחים החקלאיים והשטחים הפתוחים. החוק מצמצם את סמכויות המשרד להגנת הסביבה ומפריט חלק מהליכי הבדיקה הסביבתית. החוק נותן לממשלה כוח עצום לקידום פרויקטים משמעותיים בניגוד לתכנון הארצי, מרוקן מתוכן את הוועדות המחוזיות ומבטל את התוכניות המחוזיות שהיוו בשנים האחרונות נדבך חשוב בשמירה על השטחים הפתוחים. כמו כן, החוק מעביר סמכויות נרחבות לוועדות המקומיות ללא איזונים ובלמים מספקים ומצמצם את יכולתם של ארגוני הסביבה. למערכת התכנון בשפעה קריטית ובלתי הפיכה על הסביבה בהיותה זירה מרכזי בכל הנוגע לקבלת החלטות בתחום הסביבה ובריאות הציבור. להחלטות המתקבלות במערכת התכנון השפעה מהותית על היכולת לשמר את משאבי החי והצומח ואת המגוון הביולוגי וזאת על ידי שימור שטחים רגישים ובתי גידול ייחודיים ושמירה על רצפים של שטחים פתוחים. לחוק תכנון ובניה החדש תהיה השפעה מכרעת על הסביבה בישראל. בהתחשב במצוקת הקרקע המאפיינת את ישראל, היעדרה של מערכת תכנון מקצועית וחזקה יביא לכאוס תכנוני ולפגיעה סביבתית בלתי הפיכה שתישאר איתנו לדורי דורות(2).
השינויים שהתחוללו בעשור האחרון במדיניות התכנון ובשפת התכנון מהווים מהפך אמיתי המבטא נכונה את הצורך בשינוי תרבות הפיתוח. אולם, מסתבר שהמהפך נעצר במוסדות התכנון, ממשלות ישראל ככלל והממשלה הנוכחית בפרט אמנם מאשרות את תוכניות המתאר המבטאות את מדיניות התכנון אך במקביל עושות כל שביכולתן כדי לרוקן מתוכן, לבלום את השינוי במערכת התכנון ולהחליש את כוח התכנון.
הסיכויים לשינוי טמונים ביכולת לשנות את גישת מקבלי ההחלטות. על מנת להשיג מטרה זו יש להשקיע מאמצים מרובים בפעולות חקיקה ושכנוע שינחו את פעולות הממשלה. בנוסף, יש לחזק את מוסדות התכנון וליעל את פעילותם. צריך להמשיך לקדם יוזמות תכנון התואמות את מדיניות התכנון הדוגלת בשימוש יעיל בקרקע והגנה על השטחים הפתוחים. יש לעמוד על כך שהתוכניות יחייבו את הרשויות לפעול על פי מדיניות התכנון ויש להקפיד על אכיפתן. יש לעגן את מדיניות התכנון בהוראות והנחיות ברורות העומדות במבחן שיפוטי, שינחו את התכנון ויאפשרו את שיתוף הציבור במעקב והשפעה על יישומן הלכה למעשה. יש ליצור תמריצים חיוביים ושליליים לשמירה על שטחים פתוחים חקלאיים החשופים לפיתוח נדל"ני מפוזר ובזבזני ולסייע לחקלאים לקיים ולהתקיים מחקלאות ידידותית לסביבה. המדינה צריכה לנקוט במס' צעדים כגון: הקצאת שטחים שבבעלותה כשטחים מוגנים, ליצור מאגר שטחים במתאימים לבינוי על פי מדיניות התכנון הארצית לצורך החלפתם בשטחים חקלאיים שראוי ליעדם כשטחים מוגנים ופארקים, יש להקצות כספים לרכישת שטחים ולרכישת זכויות פיתוח של שטחים ערכיים הנמצאים בסכנה של שימוש בלתי ראוי, יש להכיר בעיבוד חקלאי ידידותי לסביבה כשירות לחברה ולסייע לקיומו.
בחלקה הראשון של העבודה אמנה את ערכיהם של השטחים הפתוחים חשיבותם והצורך לשמרם. בחלקה השני של העבודה אסקור את החקיקה הרלוונטית ולבסוף אמנה כלים אשר אפשר להפעילם במדינת ישראל לצורך שימורם של שטחים אלו.

תוכן עניינים:
מבוא
א.הגנה על הסביבה - זכות יסוד חוקתית
ב.רגישות וערכיות שטחים פתוחים
ג.שטחים פתוחים - חקיקה
ג.1 חוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965
ג.2 הרפורמה בחוק תכנון ובניה
ד. הכלים לשמירת שטחים פתוחים
ד.1 שיתוף הציבור בתכנון
ד.2 יצירת מסדרונות אקולוגיים
ד.3 ניהול המקרקעין כמוצר ציבורי
ד.4 בנק קרקעות
ד.5 שמירה על קרקע חקלאית ועידוד חקלאות ידידותית לסביבה
ד.6 שמורות טבע וגנים לאומיים
ד.7 שימור שטחי יער
ה. דיון ומסקנות
ו. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

איכות הסביבה · כלים · זכות · הגנה · רגישות · ערכיות · אקולוגי · חקיקה · רפורמה · אקולוגיה · משפט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האם חוק תכנון ובניה מתיישב עם הצורך בשטחים פתוחים?", סמינריון אודות "האם חוק תכנון ובניה מתיישב עם הצורך בשטחים פתוחים?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.