מטרות הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים

תקציר העבודה:

האוניברסיטה העברית בירושלים הינה אחד מהמוסדות הציונים הראשונים שנבנו בעיר החדשה, ומבטאת הרבה יותר מסתם מוסד אקדמאי. חבלי הלידה של האונ' היו ארוכים ומפרכים וכללו כישלונות רבים בעבר. צירוף של אנשים בעלי חזון ויכולת ועיתוי נכון מבחינה פוליטית ומדינית הביאו לכך שבט"ו באב 1918 הונחה אבן הפינה ובראשון באפריל 1925 נפתחה האוניברסיטה העברית. עצם המושג - אוניברסיטה עברית - נשמע מופרך באותם זמנים. יותר מעשרים שנה לפני שהוקמה מדינה יהודית בארץ ישראל, ופחות מעשר שנים לאחר יציאת התורכים מהארץ ותחילת המנדט הבריטי, מוקם מוסד שמעיד על קיומה של אומה יהודית מגובשת הזקוקה למרכז ללימודים גבוהים. אוניברסיטה הינה מוסד שלרוב מגיע מאוחר הרבה יותר בהתגבשותו של עם - למשל, לאחר שיש לו מערכת חינוך יסודית ותיכונית מסודרת. אך לא כך הדבר בעם היהודי. תוך כדי שהעם היהודי מתקבץ בארץ ישראל בעליות חטופות מרחבי תבל, תחת האיום הערבי ופרעות בלתי פוסקות ביהודים, נגד הממשל הבריטי שמנסה לשים קץ לעליות ולחלק את הארץ לשתי מדינות, טרם התגבשות הנהגה יהודית מוסכמת בישוב ודרך פעולה מדינית, הרבה לפני שידוע וברור שבכלל תקום אי פעם מדינה יהודית בארץ ישראל - מוקם מוסד עברי ללימודים גבוהים בעיר הבירה המתגבשת. מדוע? כיצד? מה הוביל את אותם אנשי החזון הבלתי נלאים לפעול כנגד דרכי הפעולה ההגיוניות לכאורה ולא לנוח עד שחזונם יתממש? על שאלה זו באה עבודה זו לענות.
על מנת לענות על שאלת המחקר לגבי הדעות השונות בישוב על הקמת האוניברסיטה יהיה עלינו לחקור לעומק את קורות חייו של כל אחד ממקימיה והנסיבות שהובילו אותו לפעול להקמתה, כמו כן של הצדדים הנוספים שמנעו או הניעו את התהליך. מחקרים על אישים ותהליכים אלה כבר נעשו ולכן במחקר זה בחרתי לקחת את הנאומים שנישאו בטקס הפתיחה של האוניברסיטה, בראשון באפריל 1925, כמשקפים את הדעות השונות בישוב לגבי ההקמה. כיון שנאומים הם בסיס העבודה פתחתי ברקע תיאורטי על רטוריקה של נאומים - כיצד בונה נואם את נאומו ומה הם המדדים להערכת נאום ציבורי.
הרקע ההיסטורי לעבודה מתחלק לשניים - רעיונות יהודיים להקמת אוניברסיטה עברית - פרק הסוקר את ניצני הרעיון בהיסטוריה, מדוע הם לא התממשו בעבר והרעיונות שהובילו להתממשות הרעיון בסופו של דבר. החלק השני עוסק בסיפור הקמתה של האוניברסיטה, החל מהספרייה הראשונה בשלהי המאה ה19, דרך הגלגולים השונים ועד הנחת אבן הפינה ב1918. חלק הארי של העבודה עוסק בניתוח חמשת הנואמים המרכזיים בטקס הפתיחה: ד"ר חיים ויצמן, המשורר חיים נחמן ביאליק, הרב אי"ה קוק, הנציב העליון לא"י באותה תקופה הרברט סמואל והלורד בלפור. חמישה אישים אלה מייצגים את הכוחות שפעלו בתהליך הקמת האונ'. בפרק הדיון והמסקנות שאלת המחקר נענית לאור ניתוח הנאומים זה מול זה.
הקמת האונ' העברית הינה נדבך חשוב בהפיכת ירושלים מעיר קודש לבירה לאומית, ביצירת הבית הלאומי בארץ ישראל והקמת מדינת ישראל. מחקר זה שופך אור על התהליכים שהביאו להקמתה
האוניברסיטה העברית בירושלים הינה אחד מהמוסדות הציונים הראשונים שנבנו בעיר החדשה, ומבטאת הרבה יותר מסתם מוסד אקדמאי. חבלי הלידה של האונ' היו ארוכים ומפרכים וכללו כישלונות רבים בעבר. צירוף של אנשים בעלי חזון ויכולת ועיתוי נכון מבחינה פוליטית ומדינית הביאו לכך שבט"ו באב 1918 הונחה אבן הפינה ובראשון באפריל 1925 נפתחה האוניברסיטה העברית. עצם המושג - אוניברסיטה עברית - נשמע מופרך באותם זמנים. יותר מעשרים שנה לפני שהוקמה מדינה יהודית בארץ ישראל, ופחות מעשר שנים לאחר יציאת התורכים מהארץ ותחילת המנדט הבריטי, מוקם מוסד שמעיד על קיומה של אומה יהודית מגובשת הזקוקה למרכז ללימודים גבוהים. אוניברסיטה הינה מוסד שלרוב מגיע מאוחר הרבה יותר בהתגבשותו של עם - למשל, לאחר שיש לו מערכת חינוך יסודית ותיכונית מסודרת. אך לא כך הדבר בעם היהודי. תוך כדי שהעם היהודי מתקבץ בארץ ישראל בעליות חטופות מרחבי תבל, תחת האיום הערבי ופרעות בלתי פוסקות ביהודים, נגד הממשל הבריטי שמנסה לשים קץ לעליות ולחלק את הארץ לשתי מדינות, טרם התגבשות הנהגה יהודית מוסכמת בישוב ודרך פעולה מדינית, הרבה לפני שידוע וברור שבכלל תקום אי פעם מדינה יהודית בארץ ישראל - מוקם מוסד עברי ללימודים גבוהים בעיר הבירה המתגבשת. מדוע? כיצד? מה הוביל את אותם אנשי החזון הבלתי נלאים לפעול כנגד דרכי הפעולה ההגיוניות לכאורה ולא לנוח עד שחזונם יתממש? על שאלה זו באה עבודה זו לענות.
על מנת לענות על שאלת המחקר לגבי הדעות השונות בישוב על הקמת האוניברסיטה יהיה עלינו לחקור לעומק את קורות חייו של כל אחד ממקימיה והנסיבות שהובילו אותו לפעול להקמתה, כמו כן של הצדדים הנוספים שמנעו או הניעו את התהליך. מחקרים על אישים ותהליכים אלה כבר נעשו ולכן במחקר זה בחרתי לקחת את הנאומים שנישאו בטקס הפתיחה של האוניברסיטה, בראשון באפריל 1925, כמשקפים את הדעות השונות בישוב לגבי ההקמה. כיון שנאומים הם בסיס העבודה פתחתי ברקע תיאורטי על רטוריקה של נאומים - כיצד בונה נואם את נאומו ומה הם המדדים להערכת נאום ציבורי.
הרקע ההיסטורי לעבודה מתחלק לשניים - רעיונות יהודיים להקמת אוניברסיטה עברית - פרק הסוקר את ניצני הרעיון בהיסטוריה, מדוע הם לא התממשו בעבר והרעיונות שהובילו להתממשות הרעיון בסופו של דבר. החלק השני עוסק בסיפור הקמתה של האוניברסיטה, החל מהספרייה הראשונה בשלהי המאה ה19, דרך הגלגולים השונים ועד הנחת אבן הפינה ב1918. חלק הארי של העבודה עוסק בניתוח חמשת הנואמים המרכזיים בטקס הפתיחה: ד"ר חיים ויצמן, המשורר חיים נחמן ביאליק, הרב אי"ה קוק, הנציב העליון לא"י באותה תקופה הרברט סמואל והלורד בלפור. חמישה אישים אלה מייצגים את הכוחות שפעלו בתהליך הקמת האונ'. בפרק הדיון והמסקנות שאלת המחקר נענית לאור ניתוח הנאומים זה מול זה.
הקמת האונ' העברית הינה נדבך חשוב בהפיכת ירושלים מעיר קודש לבירה לאומית, ביצירת הבית הלאומי בארץ ישראל והקמת מדינת ישראל. מחקר זה שופך אור על התהליכים שהביאו להקמתה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. רטוריקה של כתיבת נאומים
3. רעיונות יהודיים ראשונים להקמת אוניברסיטה עברית
4. סיפור לידת רעיון הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים
5. נאומו של ד"ר חיים ויצמן בטקס פתיחת האוניברסיטה
6. נאומו של חיים נחמן ביאליק בטקס פתיחת האוניברסיטה
7. נאומו של הרב אי"ה קוק בטקס פתיחת האוניברסיטה
8. נאומו של הנציב העליון לא"י הרברט סמואל בטקס פתיחת האוניברסיטה
9. נאומו של הלורד בלפור בטקס פתיחת האוניברסיטה
10. דיון ומסקנות- למה להקים אוניברסיטה עברית?
11. ביבליוגרפיה ורשימת קיצורים

קטע מהעבודה:

תגים:

נאומים · ציונות · ירושלים · תנועה ציונית · מוסדות השכלה · רטוריקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מטרות הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים ", סמינריון אודות "מטרות הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.