השפעת ההלכה הזוהרית על שולחן ערוך

תקציר העבודה:

בין פוסקי ההלכה אותם מזכיר כ"ץ כפוסקים אשר לצד היותם בעלי הלכה מובהקים היו גם בעלי זיקה הדוקה לקבלה, הוזכר גם רבי יוסף קארו.
לצורך כתיבת עבודה זו, אשתמש בעיקר בבית יוסף ובשולחן ערוך מאחר ובדרך כלל, במידה והושפע ר' יוסף קארו מהזוהר, נמצא בבית יוסף אזכורים לכך ואילו בשולחן ערוך נמצא ניסוח קצר ותמציתי של הפסק. נראה כי תפישתו של רבי יוסף קארו את שילוב הזוהר והקבלה במלאכת הפסיקה ההלכתית, הודחקה "אל מעבר להווייתו הנפשית המודעת"(4) וביטוי לכך נמצא בספרו "מגיד מישרים" כפי שהביא תא שמע(5): "וגם תדיר תתעסק בפסק ובגמרא ובקבלה ובמשנה ובתוספות וברש"י כמה דאת עבד, דאת מחבר לון ומשלב יתהון דא עם דא ומעייל את הקרסים בלולאות..." (מגיד מישרים, כ"ו ע"ד).
יחד עם זאת, מציין תא שמע כי לצד שיקולים עיוניים טהורים לשימוש בהלכות מספר הזוהר, עמד לנגד עיניו של רבי יוסף קארו שיקול נוסף שעמד על סדר יומו והוא: "...שאיפתו להכרה במרכז ההלכה היווני-הרומאניוטי, וזאת כחלק של מדיניותו להניח תשתית הלכתית שתוכל להתקבל, אף כי בשינויים הכרחיים מסוימים, על ידי הקהילות היהודיות הגדולות של זמנו: בספרד, בצפון אפריקה, באשכנז וביוון"(6). אם כן, אימוץ הזוהר כסמכות הלכתית ע"י רבי יוסף קארו, היא זו שהעניקה לו לזוהר, אליבא דתא שמע, סמכות הלכתית; שכן, איש לא עשה כך לפניו מלבד קהל בני יוון, אנשי רומניה שספר הזוהר היה מקובל עליהם כספר הלכה.
ברם, עניין זה הנוגע לתכלית השימוש שעשה רבי יוסף קארו בזוהר כמקור הלכתי, הגם שהוא עומד ברקע לחקירה שאביא כאן, הרי שהוא נושק לגבולותיה בלבד. שכן, במסגרת חקירה זו אבקש לברר את הרובד הענייני לבדו. דהיינו - מתוך כך שההנחה הראשונית העומדת בבסיס החקירה הנה כי רבי יוסף קארו, ע"פ עדותו הוא, שילב מובאות מספר הזוהר בספרי ההלכה שלו: "...ובקצת מקומות מאמרי הזוהר..." (ההקדמה לספר בית יוסף); אבקש לבדוק כיצד השפיעו הלכות זוהריות על פסיקותיו כפי שהן באות לידי ביטוי בספריו ההלכתיים - הבית יוסף והשולחן ערוך. לצורך זה, נבחרו חמש דוגמאות מתוך הפסיקות, מלכתחילה בשל מאפיינים קבליים המובלעים בהן כגון: אזכורים של ספר הזוהר, ציטוטים מתוכו, מונחים קבליים וכד'.
אין בכוחה של חקירה מוגבלת זו לקבוע מסמרות או להגיע לכדי מסקנה גורפת בנוגע ליחסו של רבי יוסף קארו אל ההלכה הזוהרית. יחד עם זאת, אנסה כן לבדוק כיצד יחסו זה של רבי יוסף קארו מוצא את ביטויו בחמשת הדוגמאות שאביא: האם מקבל את עמדת הזוהר כמקור מסייע לשם ביסוס ההלכה שפסק בהתאם לעקרונות הפסיקה שקבע: "ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות, כי זהו התכלית, להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד...ולכן הסכמתי בדעתי כי להיות שלושת עמודי ההוראה אשר הבית, בית ישראל, נשען עליהם בהוראותיהם, הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל, אמרתי אל ליבי במקום ששניים מהם מסכימים לדעה אחת נפסוק הלכה כמותם, אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקין על הדעת ההיא" (ההקדמה לבית יוסף); או האם מקבל את עמדת הזוהר בשל הטיעון הקבלי שבה ובכך פוסק בעצם הלכה מבלי להזדקק למנגנון הפסיקה שלה? האם מביע דעה ישירה או עקיפה? האם מצטט מן הזוהר? ואם כן - באיזה אופן: מה בוחר להביא ומה בוחר להשמיט ומדוע?

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
דוגמאות להלכות שולחן ערוך שהושפעו מן ההלכה הזוהרית
‏א. יציקת מים על ידי הלווים
‏ב. עניית אמן לאחר ברכת "גאל ישראל"
‏ג. אכילת בשר אחרי גבינה
‏ד. קריאה בתורה ע"י העולה
‏ה. גיד הנשה

סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ספר הזוהר · קבלה · הלכה · קארו · מיסטיקה יהודית · מיסטיקה · שולחן ערוך · הזוהר · יהדות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת ההלכה הזוהרית על שולחן ערוך", סמינריון אודות "השפעת ההלכה הזוהרית על שולחן ערוך" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.