היישום אינו מחובר לאינטרנט

ההשכלה האקדמית בישראל והשפעותיה הכלכליות

עבודה מס' 068266

מחיר: 181.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בדיקת הקשרים הסטטיסטיים בין התחום המקצועי של התואר הראשון לבין שכר וסיכויי תעסוקה.

3,604 מילים ,15 מקורות ,2009

תקציר העבודה:

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל החלה באמצע שנות העשרים כאשר הטכניון (1924) והאוניברסיטה העברית (1925) החלו את דרכן. עם הקמת המדינה, פעלו בישראל רק שתי אוניברסיטאות אלו. הגידול באוכלוסייה וההתפתחויות הכלכליות והחברתיות הביאו לביקוש להשכלה גבוהה וכתוצאה מכך הוקמו במהלך שנות החמישים והשישים, עוד חמש אוניברסיטאות חדשות: אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון ומכון ויצמן למדע. מאמצע שנות ה-70 החל שלב נוסף בהתפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה: האוניברסיטה הפתוחה החלה פעולתה, פעילות שהתפתחה והתרחבה לכל חלקי הארץ, כמו כן, מסוף שנות ה-70 החל תהליך של אקדמיזציה של מקצועות החינוך עם הפיכתן של מכללות להכשרת מורים ממוסדות על-תיכוניים למוסדות להשכלה גבוהה.
בשנות ה-90, התפשטה עוד יותר ההשכלה הגבוהה, כאשר תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה אפשר את פתיחתן של מכללות אקדמיות שונות: מכללות כלליות; מכללות טכנולוגיות; ומכללות מקצועיות. בין היתר החידוש בא לידי ביטוי בהיותן של חלק מהמכללות הכלליות והמקצועיות מוסדות שאינם נתמכים מהקופה הציבורית. מאז שנת הלימודים תש"ן התרחבה, בצורה משמעותית עוד יותר פעילות המוסדות להשכלה גבוהה. מספר הסטודנטים, בכל הרמות (תואר ראשון, שני ושלישי), עלה בשנים אלו מכ- 76,000 בשנת הלימודים תש"ן לכ- 206,000 בשנה"ל תשס"ה, מהם כ-61% לומדים באוניברסיטאות (כולל סטודנטים במסלולים האקדמיים שבאחריות האוניברסיטאות במכללות האזוריות), כ-28% במכללות השונות וכ-11% במוסדות להכשרת עובדי הוראה.

הפרסום "Education at a Glance" , המופק מדי שנה, על ידי הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי - OECD שהתפרסם בשנת 2006, הראה ממצאים המתייחסים למדינת ישראל ושהוכנו בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: אחוז בעלי התארים האקדמיים בישראל (29% מהאוכלוסייה בגילים 25-64) הוא מהגבוהים בעולם, הוא גבוה מממוצע ארצות ה- OECD 25%-)), וזהה לזה של ארה"ב. נורווגיה היא המדינה היחידה שבה אחוז האקדמאים גבוה יותר (30%).
מטרת המחקר שלהלן לשפוך נופך על תוצאותיה של ההשכלה האקדמית בישראל בהשלכות כלכליות, כגון: שכר הפרטים ותעסוקתם בהשפעת השכלתם, השפעותיה של ההשכלה על הצמיחה והתעסוקה בישראל. בסמינריון מחקרי זה נשתמש בכלים סטטיסטיים על מנת להוכיח מתוך הנתונים הקיימים לפנינו - שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגופים אחרים, שקיים קשר בין ההשכלה להשפעות כלכליות שונות תעסוקה ושכר. כמו כן, נמצא הבדלים בין גברים ונשים בתחומים אלו.

השתמשתי ברגרסיה לינארית ובמבחן T על מנת לגלות הבדלים בין גברים ונשים.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
3. ההשערות והדרכים לבדיקתן
4. הנתונים
5. בדיקה אמפירית של ההשערות
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים (קבצים נפרדים)

קטע מהעבודה:

למערכת החינוך בארץ תפקידים רבים בתחומים מגוונים, אחת המטרות העיקריות של המערכת אם לא העיקרית שבהן, הינה הקניית כישורים בסיסיים לכל תלמיד, אשר יאפשרו לו להתמודד בהצלחה עם הביקוש לעובדים במשק הישראלי המודרני הפתוח לעולם הרחב. ולכן הושם בשנים האחרונות דגש במחקר הכלכלי על ההון האנושי כגורם מפתח בתהליך הצמיחה(3). התיאוריה המודרנית של צמיחה (מאקרו) כלכלית מייחדת אף היא מקום מרכזי להון האנושי. לדוגמא: במודל הצמיחה האנדוגנית(4,5), הון אנושי משפיע על קצב הצמיחה דרך השפעתו על ההיצע של רעיונות וטכנולוגיות חדשות. במודל הצמיחה הניאו-קלאסי(6), ההון האנושי משפיע על קצב הצמיחה בדומה להשפעה של הון פיזי, אולם ללא מגבלה של תשואה יורדת לגודל.

תגים:

כלכלה · שכר · תעסוקה · אי שוויון · אפליה · הבדלים מגדריים · סטטיסטיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההשכלה האקדמית בישראל והשפעותיה הכלכליות", סמינריון אודות "ההשכלה האקדמית בישראל והשפעותיה הכלכליות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.