ביטחון לאומי וחופש העיתונות - "פרשת קו 300"

תקציר העבודה:

חופש הביטוי נשען במחשבה המדינית על חירות המחשבה האנושית. הגבלתו מחייבת טעם מצדיק מיוחד שאחרת מתבקש חופש הביטוי מהעיקרון המינימלי של החירות. חופש הביטוי מהווה בשיטת המשפט הישראלית "זכות עילאית". הוא נחשב, על-פי ההצהרה השיפוטית, ל"ציפור נפשה של הדמוקרטיה". ההכרה שבלא חופש הביטוי מאבדת הדמוקרטיה את נשמתה מבטיחה לחופש זה מעמד מיוחד. חופש הביטוי משתרע על חירות לפרסם מידע ודעה, אך כולל גם את זכות האזרח לקבל מידע בעניינים ציבוריים. בישראל זכה חופש העיתונות להצהרות שיפוטיות שהדגישו את חשיבות כלי התקשורת כממלאים תפקיד חיוני "לחשוף ליקויים ולהתריע עליהם". (סגל, 1996)
היחסים שבין עיתונות לשלטון במדינה דמוקרטית הם מכלול רחב, אשר חופש העיתונות הוא רק אחד ממרכיביו. תפקידה של העיתונות ביחס לשלטון איננו מתמצה בביקורת על מעשיו ועל מחדליו; עליה גם לגלות ולפרסם מידע, ומידע הוא כוח המקנה עוצמה לבעליו.

"פרשת קו 300" היא דוגמא לאירוע בעל חשיבות עצומה, שהעיתונות נמנעה מלדווח עליו בעקבות בקשת השלטון.

עבודה זו תבדוק בעזרת מחקר תוכן כיצד משפיעה על העיתונות נכונותה לקבל את שיקולי הפרסום של השלטון בתקופת חירום. בעיה זו מתעוררת במלוא החריפות במה שנוגע לעיתונות הישראלית. העיתונים בישראל נאלצים להתמודד במשך שנים ארוכות עם מצבים של חירום. לצורך פתרון הבעיה התפתחו בישראל מסגרות מוסדיות ונתגבשו נהלים מיוחדים במינם. כתוצאה ממיסוד-יתר זה יש צורך לבחון כיצד הוא משפיע על יחסו של השלטון לעיתונות, וביתר הרחבה, על מדיניות הפרסום שלו. האם נכון כי העיתונות קשרה עצמה בשורה של הסכמים והבנות לטבורו של הממסד? האם במקום להתמקד בחשיפת מידע על הממשל ובהערכה ביקורתית של תפקודו, מסייעת העיתונות במאמציו להעלים מידע מן הציבור?
המעמד המיוחד השמור לעיתונות בחברה הישראלית אמור לחייב אותה במילוי תפקידה כזרועו הארוכה של הציבור המופקדת על איסוף המידע ופרסומו. השאלה העולה מתוך הדברים הללו הינה: האם, אכן, מקיימת העיתונות את המשימה "זכות הציבור לדעת" המיועדת לה בחברה חופשית ודמוקרטית ?

חלקו הראשון של המחקר עוסק בהגדרות כלליות של יחסי הגומלין בין שלטון ועיתונות - נושאים כגון מהו חופש הביטוי, מהו חופש העיתונות ותפקידה הפוליטי במדינה דמוקרטית, תפקידה של הצנזורה ושל ועדת העורכים.
בחלק השני ישנו תיאור של פרשה ביטחונית-מדינית, מקרה חטיפת האוטובוס ע"י מחבלים המוכר בשם "פרשת קו 300", כדי לעמוד על עבודתה של העיתונות והתייחסותה אל אירוע שנגע בבעיות של חופש העיתונות ויחסי השלטון עימה.
החלק השלישי הינו סיכום העבודה ובו דיון על חשיבותה בעצם של חופש העיתונות ותשובה על שאלת המחקר שנשאלה לעיל.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: חופש הביטוי ומכשוליו
1. הגדרות לחופש ביטוי
2. חופש ביטוי באמצעי התקשורת
3. ההגבלות על חופש הביטוי
3.1. רישוי ופיקוח על העיתונות
3.2. הצנזורה הצבאית
3.3. איסורים פליליים
3.4. דברור
3.5. הצנזורה העצמית של עורכי העיתונים

פרק שני: פרשת קו 300 - השתלשלות אירועים
פרק שלישי: מדוע, בעצם, חופש עיתונות?
סוף דבר
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ביטחון לאומי וחופש העיתונות - "פרשת קו 300"", סמינריון אודות "ביטחון לאומי וחופש העיתונות - "פרשת קו 300"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.