השמדת יהודי אירופה - תגובת יהודי ארה"ב

תקציר העבודה:

שיקומו של העולם היהודי אחרי מלחמת העולם הראשונה הגיע להשלמתו, כשכרתו נכבדים לא ציונים - בעקבות משא ומתן שנמשך שנים אחדות - ברית עם התנועה הציונית ויסדו את "הסוכנות היהודית לארץ-ישראל". להסכם ניתן פומבי ברוב שמחה בקונגרס הציוני, שנערך בשוויץ. השנה - 1929. אחרי ימים אחדים של התפעלות החלה הירידה הרצופה והתלולה. כינוס "הסוכנות היהודית" חשף התקפת דמים מצד ערבים את חולשתו הפיזית של "הבית הלאומי" היהודי והמחישה עוינות ערבית כה עמוקה, שכמוה הביאו בחשבון רק מעטים. בריטניה הגדולה התחילה לחזור בה מהבטחתה ב"הצהרת בלפור" ומתנאי המנדט על ארץ-ישראל. הקול הטורדני של 1929 הסתיים במפולת מסיבית הראשונה של שוק המניות האמריקני; בעקבותיה אירעו עוד מפולות, ושוק ניירות הערך קרס תחתיו. מספרי המובטלים ופשיטות הרגל גדלו מחודש לחודש, ובו בזמן התמוטטו בנקים, ועל המערכת הפיננסית העולמית איימו סכנות חמורות. ממדיו הבינלאומיים של המשבר הכלכלי שיוו משמעות לידיעות המחרידות מגרמניה, שאמרו כי מתעצמת והולכת תנועת הנאצים.
סדר היום החדש של יהדות ארה"ב הותווה בקיץ ובסתיו 1929. השפל הכלכלי בארה"ב לבש ממדים כה גדולים, עד כי אפילו העשירים שביהודי ארה"ב נאלצו לשקול כיצד יבטיחו את מחייתם וידבקו מה שיש להם. השפל הכלכלי העולמי סייע לנאצים לתפוס את השלטון ב- 1933, ובכך נפתחו תריסר שנות זוועה ליהודי אירופה. (גרטנר, 1982)
היכן היתה טמונה התקווה? לא היה זה הזמן הנאות להמר על הדמוקרטיה הליברלית של אמריקה. השפל הכלכלי באמריקה, הנאצים בגרמניה, "הבית הלאומי" היהודי ומר גורלה של יהדות אירופה - כל אלה היו על סדר יומה של יהדות ארה"ב אחרי 1929.
חוסר היעילות של יהדות אמריקה במהלך השואה מציג מעין פרדוקס. ליהדות ארה"ב יש עבר מכובד בטיפוח קהילות יהודיות נצורות מעבר לים, אם זה בתמיכה כספית, פילנתרופית או אפילו מעורבות פוליטית למען אותן קהילות. בעת שיהודי אירופה הלכו ונכחדו, הוכשרה יהדות אמריקה להיהפך למובילה שבקהילות ישראל, אשר ממנה ציפו הקורבנות לישועה. ציפייה זו נבעה מן העובדה שקהילה זו היתה הגדולה והמבוססת מבחינה כלכלית וארגונית, והתפרסמה בעבר כמי שהטיבה הרבה עם אחיה באירופה בשעה שצרות פקדו אותם. אף כוחה הפוליטי נראה היה כבעל יכולת השפעה הן בשל המשרות הרמות שתפסו יהודים אחדים בממשלו של רוזוולט והן בשל מספרם הגדול בתחום האקדמי, התרבותי והמקצועות החופשיים, שהיה מעל ומעבר למספרם היחסי באוכלוסייה. ואכן, עם פרוץ המלחמה, נשמעו קולות בקרב קהילה זו אשר ביקשו להטיל עליה את האחריות כלפי אחיהם שנידונו על-ידי היטלר לחרפה, לרעב ובסוף לכיליון.
בתקופת השואה, בימים שהנאצים ועוזריהם ישמו בקפדנות חולנית את "הפתרון הסופי", כאילו בלעה האדמה את יהדות ארה"ב והנהגתה. מיליוני יהודים אטמו אוזניהם אל מול הזעקה המקפיאה את הדם שהדהדה בחלל. יהודי ארה"ב נאחזו בשיתוק. הזרם השוטף של החיים נמשך.
מה קרה, אם כן, בתקופת השואה? האם ניתן לתאר שדווקא בצומת דרכים היסטורית מכרעת זו נטשה יהדות אמריקה את עמדת הטיפוח כלפי אחיה? או שמא מתברר כי המצב תפס את הקהילה היהודית לא מוכנה ולא מגובשת מספיק לטפל במשהו מלבד עצמה?
עבודת זו מטרתה לענות על שאלת המחקר: האם עשתה יהדות אמריקה כל מה שהייתה יכולה לעשות במסגרת הפרמטרים של דמותה ערב פרוץ מחה"ע ה- 2 ובמהלכה?
השערות מחקר:
* הקהילה היהודית לא הייתה מגובשת ומלוכדת דיה כדי לטפל במשבר מעבר לים.
* ליהודי ארה"ב לא הייתה כל עוצמה או השפעה בשנות ה- 30' בקרב ממשלת ארה"ב.
* מידע לא אמין והממשל האמריקני הטעו את ההנהגה היהודית לגבי חומרת המצב באירופה.
* התנועה הציונית אכן עשתה מאמצים רבים למען הצלת יהודי אירופה.

באיזו מידה מלאה יהדות ארה"ב את חובת האחריות היא עניין קונטרוברסלי לא רק בקרב חוקרי ההיסטוריה של קהילה זו, אלא הוא גם עניין שהציבור המתעניין בנושא זה מפולג בו. הכל מסכימים כי נתגלה פער בין קצב האירועים ונוראיותם לבין מהירות התגובה ועוצמתה. והשאלה היא מדוע? האם הם לא יכלו להגיב אחרת? מה נעשה עם כל המידע שזרם לארה"ב? כיצד התייחסו אל המידע? מתי וכיצד הגיבו? מה היו השיקולים לצעדים שננקטו? מדוע היו תגובות שונות? על שאלות רבות אלה ואחרות אנסה להשיב בעבודת מחקר זו.
עבודה זו תתחלק לשלושה פרקים. הראשון מתאר את הקהילה היהודית בארה"ב, מאפייניה ומיקומה בקרב תושבי אמריקה; הפרק השני יסקור בכלליות את הרקע למלחמת העולם השניה ועליית הנאציזם לשלטון, והתיאור יתמקד בתגובות הראשוניות של הקהילה היהודית נוכח הידיעות על המתרחש באירופה; הפרק השלישי יתמקד במעשים השונים בפועל שנעשו על-מנת להתמודד על המצב הנתון; הפרק הרביעי בעבודה יענה על השערות המחקר שהועלו בתחילת העבודה. הפרק האחרון יסכם את עבודת המחקר כולה, תוך שימת דגש לתוצאות המחקר.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: קווים לדמותה של הקהילה היהודית בארה"ב
1.1 יהודים בארצות הברית
1.2 מוסדות וארגונים היהודיים

פרק שני: טרום מלה"ע ה-וו והשנים הראשונות של המלחמה
2.1. עליית הנאציזם וגורל יהודי אירופה
2.2. יהדות ארה"ב ערב מלה"ע ה-וו
2.3. תגובת יהדות ארה"ב לידיעות על המלחמה
2.4. השנים הראשונות של המלחמה

פרק שלישי: התעוררות המנהיגות לפעולה
3.1. התארגנות המוסדות היהודיים
3.2. פעולות הארגונים בין השנים 1942 - 1944
3.3. סדק בחומת ההתנכרות ופרץ באחדות היהודית

פרק רביעי: מסקנות העבודה
4.1. תשובות להשערות המחקר

סיכום תוצאות המחקר
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השמדת יהודי אירופה - תגובת יהודי ארה"ב", סמינריון אודות "השמדת יהודי אירופה - תגובת יהודי ארה"ב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.