מינוי מומחים על ידי בתי המשפט

תקציר העבודה:

בעבודה זו נעמוד על הוכחת עניין שברפואה, בתביעות נזק גוף על ידי גורם אחר, ופסיקת פיצויים. הוכחת נזק, כעולה מסע' 127 לתקנות סדר הדין האזרחי(1) ( להלן: הדין הכללי), מחייבת הגשת חוות דעת חיצונית, אחרת אין דרך ו/או אפשרות להוכיח את דבר הנזק, הסיבתיות לגרימתו, וכמובן, את גובה הפיצוי בגינו. זאת לעומת הדין החדש שאומץ במסגרת תביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר נחקק מאוחר יותר, בשנת 1985, ומתקנותיו עולה כי בעל הדין אינו מחויב עוד במסגרת החוק להגיש חוות דעת בד בבד עם תביעתו, אלא שעליו להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי דרך בית המשפט, כאמור בתקנה 2 לחוק(2) , וכדומה לתקנה 130 לתקנות סד"א (3) (מינוי מומחה מטעם בית המשפט). מכל מקום, הדין אינו אחיד להוכחת עניין שברפואה, בשני סוגי התביעות שנזכרו לעיל, אולם הדומה כרוך באפשרות שניתנה לשופט, במסגרת הדין הכללי למינוי מומחה מטעמו.

בפרק הראשון נעסוק בלשון החוק והוראותיו, ובאופן הפרשנות המשפטית שקיבל, על ידי הצגת האפשרויות העומדות לבעל הדין מכוח החוק והפסיקה, ואופן התמודדותו עם חוות דעת זו או אחרת. יאה לו המחוקק, באופן בו הסדיר את התקנות, אולם הצעתנו הסופית, לאחר שסקרנו את הפסיקה והחוק ולאור חקיקת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כי יאוחד החוק, בכך שמינוי מומחה יהא בלבד דרך בית המשפט, בעניין שרואה אותו לנכון, על מנת לקבל חוות דעת מקיפה, הכוללת תשובות למחלוקות רפואיות בין הצדדים, כראות עיניו של השופט, ולאו דווקא של מי מהצדדים. בנוסף ללשון החוק, עמדנו בפרק זה על השיקולים להתרת מינוי מומחים מטעם בית המשפט, כלשון החוק והפסיקה ואשר מורים על הצבעה על ראשית ראיה, המצדיקה מינוי מומחה רפואי.

פרק נוסף הוקדש לדיון ביכולתו של השופט להבין את חוות הדעת המוגשות והמונחות על שולחנו, הן מטעם בעלי הדין והן מטעמו עצמו, לאחר מינוי מומחה רפואי, ואופן התמודדותו עם חוות דעת אלו, מכוח ידיעתו הרפואית, אם ישנה בכלל, או מכוח חקירתם והבהרותיהם של עורכי חוות הדעת. כמו כן, ציינו את החשיבות הרבה במתן הדעת השיפוטית לחוות הדעת הרפואיות שמוגשות במסגרת תביעות לנזקי גוף, כתפקידו העיקרי של השופט היושב בדין.

בפרק אחר, וכהשלמת התמונה, עמדנו על הוראות פקודת הראיות ותקנות סדר הדין האזרחי, מבחינת ניהול משפט, בהוכחת תביעת בעל דין לפיצוי בגין נזק גוף.

עמדנו גם על הבעייתיות בחקירת רופאים והשיקולים שעומדים בפני השופט עת מכריע גורלה של תביעה זו או אחרת; סיכון נלווה להכרעה הסופית, בדבר הנזק הרפואי; מי מביא חוות הדעת; מי נותן חוות הדעת- ניגוד עניינים; אינטרסים משותפים; הטלת שכר של מומחה על מי מהצדדים; יעילות כלכלית; אינטרס ציבורי; חוסר ידע רפואי; חופש עיסוק; הרתעת יתר.

בהדגשנו לעיל את נושא הראיות, התחום הרפואי והגשות חוות הדעת, ראינו לנכון לעמוד בפרק זה על פקודת הראיות , אשר מעניקה את ההכרעה הסופית לשיקול דעתו המוחלט של השופט, ככל שזה נוגע למהימנות עד או עדות. מהימנות זו נקבעת עפ"י כללים מסוימים שנקבעו בפסיקה. אך אין בכך ולא כלום, מקום שמדובר לאו דווקא במהימנות, אלא בקביעה עובדתית לאמיתות חוות דעת רפואית מקצועית, שרק בעל מקצוע יכול להבין את הגיונה ותוכנה.

תוכן עניינים:
מבוא
לשון החוק והדין הכללי - מינוי מומחה
התחמקות מאחריות או שמא עשיית צדק!
הרופא כשופט והשופט כרופא
בין ידיעה רפואית למהימנות משפטית
שיקולים בעד ונגד- בין הדין הישן למוצע
סיכום -הלא הגיעה השעה לאחדות הדין
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מינוי מומחים · וודאות משפטית · חוות דעת רפואית · תאונת דרכים · נזק גוף · פקודת נזיקין · מומחה רפואי · רפואה · בריאות ומשפט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מינוי מומחים על ידי בתי המשפט", סמינריון אודות "מינוי מומחים על ידי בתי המשפט" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.