היישום אינו מחובר לאינטרנט

סיכון כפול

עבודה מס' 067984

מחיר: 362.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהו הסיכון הכפול, מהם המקרים שבהם יתקבל, מהו בעצם "אותו מעשה" לעניין סיכון כפול, ומדוע זה סייג לאחריות פלילית.

11,699 מילים ,45 מקורות ,2009

תקציר העבודה:

לטענת הסיכון הכפול אין בעצם עיגון חוקי בישראל. מקורה הוא בפסיקה אשר במקור התבססה על מקורות חוץ כגון המשפט האמריקאי, שהכניס את עקרון הסיכון הכפול לתוך החוקה שם בסעיף 5, וכפי שאראה בהמשך, לא רק אמריקה עשתה זאת אלא מדינות רבות בעולם החליטו שטענה זו היא חשובה ביותר עד כדי הכנסתה לחוקת המדינה. בישראל זה עוד לא קרה. היה ניסיון כזה, בהצעת הסנגוריה הציבורית לחוק זכויות יסוד במשפט, שם צוין בסעיף 12: "לא ידון אדם בשל ביצוע מעשה ממנו זוכה או בגינו הורשע ולא יעמוד אדם בפני סיכון כפול להרשעה בשל מעשה אחד".
טענה זו מתייחסת למצב שבו אדם הועמד לדין לפני בימ"ש מוסמך, ע"פ כתב אישום תקין, ומסיבה כלשהי שאיננה באשמת התביעה, הוא נפסק ולא ניתנה הכרעת דין. הטענה מבוססת על סכנת ההרשעה בה עמד הנאשם בהליך הראשון.
טענה זו היא מהטעם שהמדינה לא תעשה ניסיונות חוזרים להעמיד את הנאשם על אותו עניין שגם יוביל בעצם לרמיסת הנאשם, הן במובן הכלכלי והן במובן הרגשי. אין זה קל לנאשם להיות מועמד לדין - זה כרוך בפגיעה מאוד קשה בו, וגם במובן שלמדינה יהיה יתרון בהליך השני לאחר שהכירה את נקודות החולשה של הנאשם בהליך הראשון.
באופן כללי ישנם שלושה תנאים להעלאת טענת הסיכון הכפול: א: כתב אישום כחוק. ב:בפני בימ"ש מוסמך ג: הדיון נקטע מסיבה שאינה קשורה בתביעה, והמדובר כי הוא חייב היה להיות בסכנה של הרשעה כדי שיוכל לטעון בכלל לסיכון כפול.
טענה זו היא בעצם טענה למניעת כפל דין, וכי אין הגנה זו מתבססת על הכרעת דינו של הנאשם במשפט הראשון, אלא בעצם על העובדה שהוא עמד בסכנה של הרשעה במשפט הראשון.

אקדים ואומר כי בעבודה זו הקושי העיקרי היה במציאת החומרים, שכן עד לפני מספר שנים, היכן שדובר על הטענה, נעשה הדבר בגדר תיאוריה, והמשפט הידוע ביותר היה "טרם התהוו הנסיבות המתאימות לעשות שימוש בה". בארץ מעטים מאוד המקרים בהם נעשה שימוש בטענה זו, אך אפילו שלא נעשה שימוש בה, עצם הדיון בטענה זו ואי דחייתה כנטולת בסיס, הותיר מקום להראות כי טענה זו חייה ונושמת.

השאלה המרכזית, לא רק שלי, אלא של כל כותב מאמר זה או אחר בנושא הסיכון הכפול, הייתה בעצם מהו "אותו מעשה" שעליו בונים את הסיכון הכפול.

תוכן עניינים:
1:מבוא
2: סיכון כפול משמעותו והבנתו
3: ההבדל בין הטענות כבר נשפטתי לבין טענת הסיכון הכפול
4: הפרשנויות ל "אותו מעשה" הדרוש לסיכון כפול
5 הסיכון הכפול במדינה זרה והשפעתו על המשפט בישראל
6 : הגנה מן הצדק בשל העמדת הנאשם בסיכון כפול
7: דוגמאות מן הפסיקה למקרים בהם לא ראו סיכון כפול
8: משפט משווה
9: סיכום

קטע מהעבודה:

אתחיל ראשית בהערה חשובה לגבי סייג זה: חשוב לזכור כי לטענה זו אין עיגון חוקי בישראל. בס' 149 (5) לחסד"פ וכנ"ל ס' 5 לחסד"פ , מדובר בטענה של זיכוי או הרשעה קודמים ולא בטענה של סיכון כפול. טענת הסיכון הכפול לקוחה מהדין האנגלי והאמריקאי עם שינויים, כפי שאראה בהמשך, אבל גם שם וגם אצלנו מכירים בטענה זו ובחשיבותה, לצד ובנוסף לטענה "כבר נשפטתי".
כלל חשוב ועתיק יומין במשפט הפלילי הוא שאין להעמיד אדם לדין פלילי באותו עניין יותר מאשר פעם אחת, כמובן שיש לזכור כי זכותו של הציבור היא להעמיד עבריינים לדין ולהענישם, אך יש לזכור כי אין זה אומר כי ישנה זכות לרודפם עד צוואר על ידי משפטים חוזרים ונשנים.
מדובר בהצבת סייג לדיונים וגבול לעיוות דין , כלל ה"סיכון הכפול" בנוסף לטענות כבר הורשעתי, כבר נשפטתי, כבר זוכיתי (שלוש טענות אלו יקראו כקבוצה אחת "כבר נשפטתי"), נועד למנוע העמדת אדם בסכנת כפל הרשעה או כפל עינוי דין בגין אותו מעשה.

תגים:

כפל הרשעה · אחריות פלילית · כפל דין · כפל ענישה · אישום כפול

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סיכון כפול", סמינריון אודות "סיכון כפול" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.