הפלות- בין המותר לאסור

תקציר העבודה:

כחלק משלים להוראות המחוקק ולקונפליקטים הנובעים מהמותר והאסור שבמעשה הפסקת הריון והפלות, נעסוק בעבודה בנושא מורכב מבחינה מוסרית, וזאת בשל המחלוקת המורלית להיתר המביא להפסקת חייו של עובר, באם הם כאלו- חיים. מכל מקום, נדון בפרקים השונים בנושא ההפלות והפסקת הריונה של אישה, אם לשם שמירה על חייה ואם מסיבות אחרות, כאשר נקודת מבטנו היא הערכיות שבמעשה, ולאו דווקא אופן הפעולה ותוצאותיה. ערכיות זו קשורה למגוון נושאים, מהם חברתיים, תרבותיים, דתיים ואף פוליטיים.

לנכון ראינו, וכחלק מקדים, לעמוד על לשון החקיקה האוסר הפסקת הריון וחיים של עובר, סע' 312-321 לחוק העונשין , שיש לו פוטנציאל לגדול, למעט מקרים חריגים, מכוח החקיקה. כפי שנראה, העיגון החוקי נופל במסגרת חוק העונשין, בפרק פגיעות בגוף וגרימת מוות, עובדה המעידה על חשיבות הנושא הן מבחינת המחוקק והן מבחינת החברה. זאת כמובן בכפוף לעובדה שפרק זה דר בכפיפה אחת עם עבירות רצח והריגה .

בפרק אחר נעמוד על הגישות השונות והמרובות, שמתייחסות להפלות מנקודות מבט שונות. חלקן מדגישות את ערך חייו של העובר כערך עליון שאין לפגוע בו, וחלקן רואה לנכון להתחשב בנסיבותיו של כל מקרה לגופו. הגישות השונות נוצרו בתרבויות שונות בזמנים שונים, שהשפיעו במידת מה, על משקלה של כל גישה וגישה. כך שהתפתחות חברתית ו/או טכנולוגית, יכלה במידת מה לשנות אותן נורמות מוסכמות. משכך, דעתנו היא, כשם שאין אמת אחת, כך גם המוסריות שבה, משתנה בהתאם.

פרק נוסף נקדיש למעמדו של האב, או האב הביולוגי לשם דיוק, בקשר לנשוא ההפלה והפסקת הריונה של האישה. האם אין להתחשב בו כחלק ממערך שיקולים עת הדיון וההכרעה באם יופל העובר ובאם לאו? השמא זכות האישה היא זכות וטו, שאין עוררין עליה?
בשום מקום לא מצאנו התייחסות מיוחדת למעמדו של האב בתור שכזה, אלא שכלל ההתלבטויות נגעו ונסובו סביב היחס בין זכותה של האישה לזכותו של העובר, לחיים.

ההפלה הוכרה כמעשה בו האישה מפסיקה את הריונה, אולם רבים, מהם הקיצוניים שבהוגים ובמתנגדי ההפלות, ראו במעשה כרצח נפשו של אדם ו/או של ייצור אנושי. הבעייתיות שבמחלוקת נובעת מההגדרה הקלאסית להיותו של עובר יצור אנושי או שמא ביצית מופרית. בין המתנגדים לתומכים, המחלוקת הינה ערכית מושגית ביותר, שיותר נכון להשאירה על כנה, שכן לכל אדם האמת משלו. אחרים ראו במעשה ההפלה כשלילת הזכות לחיים, זכות שנתונה ליצור שחייו עמו הוא, ולאו דווקא לזה שישנו פוטנציאל לחיותו. בפרק זה נעמוד על גישות מוסריות המנסות להגדיר את העובר באחת מקטגוריות האנושות הקיומית.

האישה לחוד והרופאים לחוד, כאשר אלו האחרונים מופקדים על נפשם של העובר והאישה בבת אחת, ויותר מכל, כפופים הם למערכת מוסרית לה שייכים. מוסריותם של רופאים יכולה להתבטא פעמים רבות בהחלטות אותן מתבקשים להחליט במסגרת תפקידם כרופאים. מכלול שיקוליהם בנושא הפסקת הריונה של האישה, כולל את שיקול דעתם המוסרי האובייקטיבי ואף אמונתם הדתית, והחוק מהווה אינדיקציה לכך.

פרק אחר יוקדש למשפט העברי וקביעותיו לנושא ההפלות והפסקת הריונה של האישה, מבחינה הלכתית. שונות הקביעות מהלכה להלכה, וזאת בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. ההתייחסות למשפט העברי נכללה בפסיקות רבות של בית המשפט, בבואו לקבוע בסופו של יום את המותר מהמוסר.

ולבסוף, נשווה את המוסר הקיים במערכתנו למוסר הנהוג במדינות אחרות בעולם, ובראשן ארצות הברית, כאשר השוני היחידי נעוץ בדת אליה משתייכים בני כל חברה וחברה. שוני זה מביא לנבדלות רבה, במקובל ובמוסכם בחברות שונות, דבר המשפיע על הדין הקיים.

תוכן עניינים:
מבוא
לשון החוק והשלכותיו
גישות ערכיות שונות- בין המותר למוסר
זכות האב
ההפלה כרצח או שמא כשלילת זכות פוטנציאלית לחיים?
הרופאים- בין הפטיש לסדן
המשפט העברי
משפט משווה
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

הפלות · רפואה · רצח נפש · הפלת עובר · מוסר · גישות מוסריות · וועדה רפואית · אישור הפלה · הזכות לחיים · הזכות לפרטיות · נולד במום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפלות- בין המותר לאסור", סמינריון אודות "הפלות- בין המותר לאסור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.