מריה מגדלנה - דיוקן היסטוריוגראפי

תקציר העבודה:

כוונת העבודה להתחקות אחר דמותה של מריה מגדלנה דרך הטקסטים האוונגליונים התגבשות דמותה בכנסייה הקתולית במאתיים שנה הראשונות ובחינת השינויים הדרמטיים בעקבות גילוי "הבשורות הגנוזות" בממצאי "נאג' חמאדי" - טקסט מצרי קדום כנראה מהמאה השנייה לספירה, המגלה נקודות חדשות לדמותה. העבודה תעסוק בניתוח המשמעות הטקסטואלית בספרי הבשורה והקשרם הרחב במבט היסטוריוגראפי על פי תיאוריות שונות, כולל: ניתוח מיתי, מטפורי וארכיטיפי, מהנרטיב המקראי הקדום ועד הספרות והפלמוגרפיה של המאה העשרים ואחת.
הצגת הפולמוס בזרמי הנצרות ומחוצה להם תדון דרך הדמות המרכזית בתיאולוגיה הנוצרית-ישו, הדמות של המושיע השנויה במחלוקת ביהדות מול גרסאות השונות המובאות בכתובים הנוצריים המציגים אותו ואת מרים המגדלית בגדר חידה (דעת & קליינברג,1995 & ויקיפדיה,22:04 6.23. 2009).
חקירת דמותו ופועלו של ישו בגליל מהווה נקודת מפתח להשוואה לדמותה ולהבנת הלך הרוח בגליל סביב המטיפים הדתיים בראי התקופה: יחסיו של ישו עם "יוחנן המטביל" על פי "המגילות הגנוזות" (בלום,2007 & מט"ח,86) ותפקידו כמדריכה הרוחני של מריה מגדלנה לאחר התגלותו על פי "הבשורה על פי מרים" (פריסקו, 2008 & 0320 ,KING). במרכז העבודה, בחינת מטמורפוזה של דמות דתית לאורך ההיסטוריה על דגשיה השונים, גילוי ההטיות החבויות בין הטקסטים הקנונים ו"הגנוזים" המשתקפים בנרטיביים המקראיים והספרותיים, וארגון השריות ההיסטוריות המייצרות "מבנה ראשומוני", "צילום" דמותה מנקודות מבט שונות (וינריב,1990).
על פי "הבשורה על פי לוקאס", מריה מגדלנה מוצגת כ"חוטאת" כפי שכותב האפיפיור גרגוריוס בשנת 591 : "היא שלוקאס מכנה החוטאת ושיוחנן מכנה מרים מבית היני, מאמינים אנו כי זוהי אותה מרים שמתוכה גורשו שבעה שדים לדבריו של מרקוס". בגרסה אחרת על פי הבשורה על-פי מרקוס, נודעה מרים המגדלית כ"שליחת השליחים" (apostolorum apostola), והנוכחת היחידה לתחייתו (בימה & מקלפלין,2003). בממצאי "נאג' חמאדי" טקסט מצרי קדום כנראה מהמאה השנייה לספירה, נמצאה מגילה גנוזה העונה לשם "הבשורה על פי מרים", שם מריה המגדלאית מוצגת כאישה שתמכה בישו מכיסה ותמכה בשליחותו, כמו כן הנהיגה את חסדיו של ישו והייתה ממשיכת דרכו (1998King). על פי "הבשורה על פי פליפוס" - "אוונגליון אפוקריפי" היא מתוארת כאחת מתוך ה"שלוש שצעדו תמיד בחברתו של אדוננו: מרים אמו, אחותו, והמגדלית, זו הנקראת בת-לוויתו". אחותו אמו ובת-לוויתו היו כולן בשם מרים. המילה היוונית koinonos, המשמשת לתיאור המילה מרים, אמנם מתרגמת לעתים כ"בת לוויה", אך תרגום מדויק יותר יהיה "שותפה" או "בת זוג", אישה שעימה מקיים אדם יחסי מין, ועוד כתוב "הוא אהב אותה יותר מכל מאמיניו". כל זאת בהתייחס לתיאוריות תיאולוגיות מודרניות הטוענות לקשר הרומנטי בין ישו ומריה וכי נולדה להם בת בשם שרה (בורסטין,2005 & ויקיפדיה,15:43: 17 2009:5). בשנת 1969 יצאה "וועדת הוותיקן השנייה" בטקסט מכונן ובו הצהירה כי מריה החוטאת ומריה מבית היני לא היו אותה אישה. מקומה של מריה בסידור תפילה השתנה לדמות השליחה לצדו של ישו (רובק ,1995). כך שבאופן רשמי הוצגה כחוטאת שחזרה בתשובה במשך ארבע מאות שנה (דה בור,1996).
העבודה מעלה פרשנויות חדשות במחקר התיאולוגי מתוך הביקורת על סיפרו של דן אוריון "צופן דה-וינצ'י", שם מוצגת מריה מגדלנה כקדושה שסודה הוסתר על ידיי הכנסייה - הספר מותחות ביקורת על המוסד הקתולי שפגע בשמה למשך דורות (בורסטין,2005). ייצוגם של האפוסים שהפכו לז'אנרים מעורבים בין היסטוריה ואומנות מזמין ניתוח היסטוריוגראפי באמצעים של דיסציפלינות שונות : תיאולוגיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה, ספרות וקולנוע, זאת בליווי דיוקנאות ואיורים מהאומנות, הממחישים את הנרטיביים הנוצריים השונים, כל תחום משרטט על פי הגישה הרב תחומית קווים חדשים לדמותה במבט רב מימדי :
הגישה האנתרופולוגית-תרבותית מפרשת את דמותה של מרים הגלילית ביחס לסביבתה, על פי מקורות דמוגרפים שהיו בתקופה, דת, כלכלה, מסורת, מאפיינים תרבותיים בעיירת מגדל שבגליל כפי שתוארו לפני מרד בר כוכבה על ידי יוספוס פלביוס (מדע & ספארי,1987 & אביעם,1997). מריה מגדלנה אישה פשוטה בת לעיריית דייגים, אחת ממאמיניו של ישו או בת לשבט בנימין, בת מלוכה, נצר לממלכת בית דוד שנמלטה מירושלים (סטרבירד,1993 בתוך : בורסטין,2005). בפרשנות מאוחרת יותר היא מתוארת ככוהנת מצריה שהגיע מהעיר מג'דולום ליד אלכסנדריה המוזכרת בספר יחזקאל (סטרבירד,1993): לפירוש הדיוקנאות אשתמש בתיאוריה של קליפורד גירץ ויהושוע אריאלי, הדנים בהנחה שאובייקט מעוצב על פי סביבתו, דמותו מתבהרת על פי המאורעות המצטמצמת את התמיהה לגביו (גירץ,1990).

הגישה התיאולוגית מיסטית מציגה דיוקנאות עם דגשים שונים, מריה מגדלנה אישה מהעיירה מגדל, חולה שרופאה על ידיי סיינטולוגיה, בכוחות הרפוי של ישו (פיקנט,2003 בתוך : בורסטין,2005). או "שליחת השליחים" שקיבלה את סודותיו של המושיע לאחר תחייתו ונרדפה בשל עמדתה של הנצרות לגבי מעמדם של נשים, בנושא זה אבדוק האם השתרשות הדמות הנשית שירתה את הנרטיב הנוצרי (בת רחל, 2005), זאת מול זרם אחר המציג אותה כקדושה נרדפת, ואת ה"פולחן של מגדלנה", "פולחן האלה" ותופעת "הגנוזיס" (גיימס ,1969& הסקינס,1993 בתוך: בורסטין,2005).

בעיבודים המאוחרים לחייו של ישו ומריה בספרות ובקולנוע דרך הפרשנות של הסרטים "צופן דה וינצ'י", "בריין כוכב עליון" ו"הפסיון של ישו", נבחנים אדפטציות שונות לדמות הקורבן. כאן נבחנת האינטרפרטציה של היצירה ותרומתה לחשיפת המסרים החבויים והגלויים, היבט אומנותי למאבק הפוליטי תיאולוגי סביב הדמויות המקראיות ישו ומריה. יצירות הקולנוע המציגות את הנרטיבים התיאולוגים מנקודת מבט שונות, לעיתים מחזקות/ סותרות את המיתוס, בהתאם לתפיסת עולמם של היוצרים ומאפייני הז'אנר. יצירות שבהכרח מייצרות מטפורות ודימויים חדשים לדמותה בתרבות הפופולארית. זו מציאות מרוחקת מקהל המאמינים הנוצרי, אך מאידך משרתת את הדיון האקדמי כמו כן את החייאת המיתוס הדתי דרך נרטיבים סותרים (ברזל,2009 & רובק,1995 & בורסטין,2005).

ניתן לבחון בגישה רב-תחומית לאורך ההיסטוריה כיצד נבנית דמות היסטורית. הנבחנת בכלים של היסטוריונים: על פי בלוך יש לבדוק את מכלול הסיבות ההיסטוריות הפוליטיות והחברתיות, יציאה מהחוויה על ידיי פירוק והרכבת הדיאלקטיקה הפוליטית וסיכום "סך כל התודעות" שהביאו לשינוי דמותה (בלוך,2002). על פי גישתו של גינצבורג אחקור את תחושת החוויה של הסיפור, בחינת הדמויות הפועלות, היבט פסיכולוגי והאישי של הפרטים, ולבסוף הסינתזה בין הנרטיבים (ברמת המקרו והמיקרו) (גינצבורג,1994). לסיכום הדיון אסתמך על גישתו וינריב (2004) לחקר היסטורי, המציג את המבנה הרשמוני ומתודיקה רטרוספקטיבית לניתוח הדיוקן של מריה מגדלנה.

כך בסיוע הפרשנות של ההיסטוריונים אעלה באופן ביקורתי את ההטיות (הכרתיות והווייתיות), כחלק מהניסיון להבנת המנגנון העומד מאחורי יצירה ועיצוב של דמויות היסטוריית. מטרת העבודה לאתר את המכניזם ההיסטורי, את הדיאלקטיקה הפוליטית בהנהגה הנוצרית הקתולית ומחוצה לה, את הנרטיבים הסותרים והביקורות ביחס לתקופה או ביחס להגמוניה המייצרת אותם.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. ראשית הנצרות :דמויות מפתח
א. ישו בגליל
ב. ישו ו "יוחנן המטביל" בראי "המגילות הגנוזות"
ג. "הבשורה על פי מרים"
3. העיירה הגלילית - מבט אנתרופולוגי
א. מגדל - דמוגרפיה ותרבות בתקופה הרומית ביזנטית
ב. מגדל, מג'דולום או ירושלים, סביבה מעצבת דמות
4. הדיון התיאולוגי מיסטי
א. הגנוזיס ופולחן "האלה" של מריה מגדלנה
ב. שלוש נשים - דמות אחת
5. "הפסיון של ישו", "בריין כוכב עליון" ו "צופן דה וינצ'י": יצירת עבר, שיחזור עבר וביניהם פרודיה ביקורתית
6. דיון היסטוריוגראפי
א. מריה מגדלנה - סמל הנוצר מקומפלקס אירועים מכוננים
ב. היסטוריה פרספקטיבית
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה, ווביליוגרפיה, נספחים

קטע מהעבודה:

תגים:

מריה מגדלנה · ישו · הגליל · צופן דוינצ'י · גישה רב תחומית · נצרות קדומה · הבתולה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מריה מגדלנה - דיוקן היסטוריוגראפי", סמינריון אודות "מריה מגדלנה - דיוקן היסטוריוגראפי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.