אחריותו הפלילית של הלוקה בנפשו

תקציר העבודה:

בימים אלה אי-אפשר להישאר ולהיות אדיש למעשי הרצח הנוראים אשר עושים הורים לילדיהם. מעשים נוראים אלו מעוררים פרצי רגשות עזים. החברה אשר מצידה דורשת כי ימוצה כל חומרת הדין עם הנאשמים ואלו - שלא יראו עוד אור יום לעולם. מנגד, טוענים פרקליטיהם של הנאשמים כי הללו אינם ברי שפיטה עקב מחלת נפש אשר פגעה בהם. לכל הפחות, טוענים הסנגורים, כי בשעת המעשה הנאשמים לא היו שפויים בדעתם. קשה לקבל את העובדה כי נאשמים אלו לא יקבלו את חומרת הדין עקב מעשיהם ויתרה מכך, שיצאו לחופשי ויסתובבו בייננו כאחד האדם. מטרת החברה הינה לשמור על הפרטים בה ולדאוג כי חוק וסדר ישלטו בה ומסיבה זו הוקמה המערכת המשפטית אשר עניינה הוא ליישם את החוק ולשמור על הסדר בחברה. למרות מטרות אלו, רוצחים קרי-לב מוצאים עצמם, במקרה הטוב, מאושפזים במוסדות לחולי-נפש במקום להיות מאחורי סורג ובריח אם לא חופשיים שוב.
בעבודה זו אני מנסה לבחון מהי עמדת המשפט בישראל כלפי האדם הלוקה בנפשו וכיצד היא רואה ומבין את אחריותו הפלילית למעשיו, וכיצד עושה בו בית-המשפט שימוש בקביעת גזר-דינו של הנאשם.
בפרק המבוא ניתנת בתחילה סקירה כללית בנוגע לסייג אי-שפיות הדעת ונעשה ניסיון להבין אף את הפונקציונאליות החברתית שלה ועמדת המשפט ככלל, כאשר לבסוף מוצגת שאלת ומטרת המחקר.
הפרק השני עוסק במחלוקת שבין עולם המשפט לעולם הפסיכיאטריה בנושא האחריות הפלילית של חולה הנפש. מחלוקת זו נעוצה בהתייחסות ובפרשנות השונה אשר מספקים פסיכיאטרים ומשפטנים להתנהגותו של הנאשם. בפרק זה נתחיל בהגדרה אשר מספקת כל אחת מהגישות למושג "מחלת נפש" וכן גישת הפסיקה בישראל והפסיקה האנגלית להגדרה זו. לאחר שהבנו את פירושו של המושג אנו מגיעים לחלק העוסק במחלוקת עצה ובגורמים לה, בסיום הפרק מוצגת גישתן של טויבנר (עולם המשפט כאוטופואסיס) המהווה ניסיון נוסף לביאור מחלוקת זו.
בפרק השלישי נערך דיון בנושא אחריותו הפלילית של חולה הנפש במשפט האנגלי. בחרתי להתעמק ולהציג גישה זו כיוון שלה יש השפעה רבה הן על עולם המשפט הישראלי והן על זו האמריקאית. כללי מקנוטן, המובאים בפרק זה הינם הכללים הבסיסים בו משתמשים בתי-המשפט בבואם להכריע האם הנאשם מולם עונה על הקריטריונים של סובל ממחלת-נפש. הדיון נפתח בסקירה היסטורית של התפתחות סייג אי-שפיות הדעת במשפט האנגלי ומעמיק ומסתיים בניתוח כללי מקנוטן המוזכרים לעיל.
בפרק הרביעי נערך דיון בנושא אחריותו הפלילית של חולה הנפש במשפט הישראלי. במהלך דיון זה מוצגות הן גישת החוק והן גישת הפסיקה לאחריותו הפלילית של הלוקה בנפשו. מוצגת בתחילה הבעייתיות של השימוש בסעיף 34ח לחוק העונשין ובהמשך נעשת סקירה היסטורית של התפתחותה של הגנה זו במשפט הישראלי.
בפרק החמישי מוצגת עמדתו של המשפט העברי בסוגיית אחריותו הפלילית של הלוקה בנפשו. לא ניתן היום לדון בסוגיה משפטית הנידונה בבתי-משפט בישראל מבלי להציג את עמדתו של המשפט העברי. כנגד דעתו של השופט ברק אשר גורס כי לא צריך לפנות למשפט העברי בעת לקונה משפטית השופט איילון הכן פונה לשיטת משפט זו וכפי שניתן יהיה לקרוא ולהתרשם היא אכן מהווה השפעה רבה על החלטות בסוגיות משפטיות רבות ובינן אחריותו הפלילית של הלוקה בנפשו. פרק זה מתחיל בהצגת הפירוש למושג "חולה נפש" או כפי שהוא מוגדר שם כ"שוטה" ומסתיים בהצגת עמדתם של הפוסקים בסוגיה זו.
בפרק השישי מועלות בנקודות וכדוגמאות קטנות נוספות התייחסות לאחרות הפלילית של הלוקה בנפשו בשיטות משפט נוספות בעולם. בפרק זה ניתן להבחין כי רובן פוטרות אותו על הסף אך יש כאלו המחמירות יותר ויש כאלו המקלות עימו באופן הגדרת פעולתו כנובעת ממחלת-נפש.
בפרק השביעי והאחרון מוצג דיון מסכם בנושא זה ובו מוצגות המסקנות שלי בנושא. אני מעלה עוד נקודות ביקורת כנגד שחרורם של חולי-הנפש מאחריות פלילית למעשיהם וכן לשימוש אשר נעשה בידי נאשמים שבמצב רגיל מוגדרים כנורמאלים ונורמטיביים אך העת מעשיהם הינם מוגדרים כחולי-נפש.
בעבודה זו בחרתי שלא להעמיק בנושאים כגון "דחף בלתי נשלט" או הפחתת אחריות לפי סעיף 300א לחוק-העונשין [הפחתת אחריות המקרה של רצח] כיוון שניסיתי למקד את ההתייחסות בדיון להבנתו של סעיף 34ח לחוק כדרך מפלט מאחריות פלילית.

תוכן עניינים:
תקציר
1. מבוא
שאלת המחקר
2. הפער בין המשפט לפסיכיאטריה
ההגדרות הפסיכיאטריות למושג "חולה נפש"
הגדרתו המשפטית של המושג "מחלת הנפש"
הגדרת הפסיקה הישראלית את המושג "מחלת הנפש"
התייחסות המשפט האנגלי למושג "מחלת הנפש"
המחלוקת בין עולם הפסיכיאטריה ועולם המשפט [והמשפט הפלילי בפרט]
המשפט כמערכת אוטופואסיס Autopoiesis)
3. אחריותו הפלילית של חולה הנפש במשפט האנגלי
אבני היסוד של האחריות הפלילית
פרשת מקנוטן והשפעתה על המשפט האנגלי
4. אחריותו הפלילית של חולה הנפש במשפט הישראלי
השימוש והבעייתיות בסעיף 34ח לחוק-העונשין
התפתחות הגנת העדר השפיות במשפט הישראלי
5. אחריותו הפלילית של חולה הנפש במשפט העברי
6. דוגמאות להתייחסות לאחריותו הפלילית של חולה הנפש במשפטי מדינות שונות
דיון וסיכומים
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

דיני עונשין · אי שפיות הדעת · משפטים · חולי נפש · פסיכיאטריה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אחריותו הפלילית של הלוקה בנפשו", סמינריון אודות "אחריותו הפלילית של הלוקה בנפשו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.