תורכיה-ישראל , לאן?

תקציר העבודה:

היסטורית, התרחקה תורכיה מהנעשה במזה"ת, והתעניינה בעיקר בנעשה בשטחה. תורכיה, מאז יסודה כרפובליקה מודרנית (1923), ראתה עצמה קרובה יותר לאירופה. לא רק גיאוגרפית, אלא תרבותית, פוליטית וצבאית. לבד מכך, לתורכיה אף פעם לא היו יחסים חמים במיוחד עם שכנותיה הערביות. בזמן האימפריה העותומאנית שלטו התורכים על רבות ממדינות המזרח התיכון. "כיבוש" זה חקוק בזיכרון הקולקטיבי של רבות ממדינות ערב גם לאחר השינוי המהותי שקיים בין שתי יישיות אלו. איומים סובייטים על שטחה של תורכיה במאה האחרונה, גרמו לה להצטרף לבריתות שונות , לצד אירופה וארה"ב ובכך לאמת את כוונות תורכיה להתקרב לצד המערבי.

ביחס לישראל, היסטורית, תמיד שרר יחס חם בין המדינות. ב1947 התנגדה תורכיה לתוכנית החלוקה ולהקמת מדינת ישראל, אך הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, לאחר הסכמי שביתת הנשק, בתום מלחמת העצמאות. יחסים דיפלומטיים ברמה כזו או אחרת שררו החל משנות ה- 50, ולא חדלו אפילו במלחמת ששת הימים ויוה"כ, למרות לחץ ערבי כבד לעשות כן. לאחר ועידת מדריד ב 1991, הועלתה דרגת הנציגות התורכית בארץ, וב-1992 הועלה המעמד לשגרירות. מפגשים בשנות ה-90 בין תורכיה לישראל הבשילו לשני הסכמים שנחתמו ב-1996.
הסכמים אילו הובילו לשיתוף פעולה חסר תקדים בין תורכיה לישראל בנושאי צבא ומודיעין. עפ"י מקורות שונים, ישראל משדרגת מטוסים תורכיים, מסייעת באימון כוחות תורכיים על גבולות תורכיה אל מול סוריה, עיראק ואירן, עוזרת לתורכיה במודיעין (עפ"י מקורות מסוימים, אפילו לוויני) על תנועות המחתרת הכורדית (PKK) ומאפשרת גישה למטווחי האוויר המשוכללים בנגב, לטייסי תורכיה. תורכיה, לעומת זאת, מאפשרת לישראל מרחבי אימון מדבריים נרחבים לטייסיה (דבר הנחוץ לאימון משימות עתידיות, ארוכות טווח. מול אירן, למשל) ונותנת לישראל גישה נרחבת לגבולותיה לשם בניית תחנות תצפית, מודיעין והאזנה אלקטרונית, מול סוריה, עיראק ואירן. ישנם אפילו דיווחים על בסיס סודי הנבנה בתורכיה, העתיד לשמש טייסים ישראליים לחדירה לשמי עיראק ואירן בזמן מלחמה (דבר שימנע מישראל את הסיבוכים של חציית שטחים אוויריים של מדינות אחרות, בדרך ליעדם)(3) .

תורכיה וישראל משתמשות אחת בשנייה כשגרירות באזורי ההשפעה השונים שלהן. תורכיה, עם נטייתה המערבית, ואי הצלחתה להתקבל לאיחוד האירופי (בעיקר בשל הפרת זכויות אדם), זקוקה לקשריה הנרחבים של ישראל באירופה , את כוחו של הלובי היהודי בממשל האמריקאי ואת הגישה הישראלית לנשק אמריקאי ואירופי מתוחכם, שעקב סנקציות שונות, לא מסוגלת תורכיה לרכוש בעצמה. ישראל משתמשת בהשפעתה של תורכיה על מדינות מזרח תיכוניות מתונות, כדוגמת מדינות המפרץ, ומסתייעת בה בשבירת הבידוד האזורי בה היא נתונה. גם המסחר בין המדינות גדל. היצוא התורכי לישראל גדל מ 30 מיליון ב 1989 ל 380 מיליון ב 1997. הסחר הכללי בין המדינות בתקופה הנ"ל, גדל מ 90 מיליון ל 620 מיליון. כל זאת, עוד לפני שדיברנו על קשרי התיירות הפורחים בין המדינות, ואפשרות רכישת מים מתורכיה למדינה בעלת רזרבות מים הולכות וקטנות.
מערכת היחסים בין המדינות ידעה גם זמנים בעייתיים. הנשיא התורכי ארקאבן (1996-7) התבטא והתנהג באופן אנטי-ישראלי ולעיתים אפילו באופן אנטישמי, המתיחות סביב מינויו של אהוד טולדנו לשגריר בתורכיה, שתמך בדעה כי תורכיה אחראית לטבח הארמנים (לבסוף, בוטלה המועמדות), ואכזבה מכך שישראל לא תמכה בה בגלוי בסכסוכיה עם קפריסין וסוריה ב1998 מעידים על כך.

בעבודה אסקור את מערכת הקשרים של תורכיה עם ישראל מקום מדינת ישראל ועד היום. אציג את רגעי השפל והפריחה בקשר. אציין את האינטרסים הגלויים לקיום קשר מסוג זה והמניעים המדיניים החבויים יותר מעין התקשורת והציבור. כמו כן אבדוק לאיזה רמה וכיצד פעלו ישראל ותורכיה להרחבת הקשר ולקיומו.

תוכן עניינים:
* מבוא
* יחסי ישראל תורכיה מאז קום המדינה
בעשור הראשון להקמתה של מדינת ישראל
הגלישה לפרו-ערביות והתקררות היחסים בין ישראל לתורכיה
העלאת דרג היחסים בתחילת שנות ה-90
יחסי ישראל -תורכיה בעשור האחרון
* תורכיה - ישראל , לאן?
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

תורכיה · טורקיה · ישראל · דיפלומטיה · דיפלומטים · יחסים · מדיניים · ארואדן · ביי · נתניהו · ירושלים · אנקרה · מלחמת · לבנון · השנייה · הראשונה · עופרת · יצוקה · מזרח · תיכון · פלסטינים · ישראלים · מלחמות · שלום · הסכמים · דיפלומטיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תורכיה-ישראל , לאן?", סמינריון אודות "תורכיה-ישראל , לאן?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.